הקופה מתרוקנת: האם הביטוח הלאומי יוכל להמשיך לשלם קצבאות?

האם הביטוח הלאומי מתקרב למשבר תזרימי עמוק?  המוסד  מתמודד בשנים האחרונות עם מגמה מדאיגה: ההוצאות השוטפות שלו עולות על ההכנסות, והקרן שאמורה לשמש כרית ביטחון לעתיד הולכת ונשחקת. יש לכך סיבה: מספר מקבלי הקצבאות עולה בהתמדה, היקף המגזרים היצרניים והעובדים מצטמק, שילוב של דמוגרפיה ותוחלת חיים שעולה.

הביטוח הלאומי אינו פועל כמו ביטוח אישי או קרן חיסכון פרטית. האזרחים משלמים דמי ביטוח לאומי, אך הכסף אינו נצבר בחשבון אישי על שמם. בפועל, כספי המשלמים כיום משמשים לתשלום קצבאות לזכאים כיום, מתוך הנחה שבעתיד הדור העובד הבא יממן את הקצבאות של מי שיזדקקו להן אז.

במודל הזה מתקיים איזון עדין בין מספר המשלמים, מספר מקבלי הקצבאות וגובה ההוצאות. אלא שהאיזון הזה הולך ונשחק. העלייה בתוחלת החיים גורמת לכך שהביטוח הלאומי נדרש לשלם קצבאות זקנה וסיעוד ליותר אנשים, לאורך שנים רבות יותר. במקביל, שורה של רפורמות והרחבות זכאות הגדילו מאוד את היקף התשלומים בענפים מרכזיים.

במשך שנים גבה הביטוח הלאומי יותר כסף מכפי ששילם, ואת העודפים השקיע בקרן שרכשה איגרות חוב ממשלתיות. הקרן הזו נועדה לסייע למוסד לעמוד בהתחייבויותיו בעתיד. אלא שמאז שנת 2024, ההוצאות השוטפות של הביטוח הלאומי גבוהות מההכנסות, ולכן המוסד החל להשתמש בכספי הקרן כדי לכסות את הפער.

אחד ממוקדי ההוצאה המרכזיים הוא קצבת הסיעוד: מאז רפורמת הסיעוד בשנת 2018, חלה עלייה חדה במספר הזכאים ובעלויות. הרפורמה הרחיבה את רמות הזכאות, הגדילה את מספר שעות הסיוע, אפשרה גמישות רבה יותר לזכאים ואף הרחיבה את האפשרות לקבל קצבה כספית במקום שירותים מסוימים. הכוונה הייתה לסייע לקשישים סיעודיים ולשפר את מצבם, אך התוצאה הייתה גידול משמעותי בהוצאה הקבועה של הביטוח הלאומי.

שיעור מקבלי גמלת הסיעוד מתוך מקבלי קצבת הזקנה עלה מכ-17 אחוז בתחילת שנות האלפיים לכ-30 אחוז כיום. כלומר, כמעט שליש מהאזרחים הוותיקים מקבלים גמלת סיעוד. בהשוואה בין-לאומית, שיעור בני ה-65 ומעלה בישראל המקבלים שירותי סיעוד גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD.

גם בענף הנכות נרשמה התרחבות ניכרת. בעקבות מחאת הנכים בשנת 2017 הועלו קצבאות הנכות והוצמדו לשכר הממוצע במשק. הצמדה זו שונה מהצמדה למדד המחירים לצרכן, ומייצרת לאורך זמן עלייה משמעותית יותר בהוצאות. לצד העלאת הקצבאות, גדל גם מספר הזכאים, בין היתר בשל מיצוי זכויות רחב יותר ופנייה מוגברת של מבקשים לקבלת קצבה.

סעיף נוסף שהתרחב הוא קצבת ילד נכה. לפי הפרסום, בישראל כל ילד המאובחן על הרצף האוטיסטי זכאי לקצבה ולסל שירותים ממשלתי, ללא הבחנה מספקת בין רמות תפקוד שונות. בנוסף, החלטות נוספות, כמו מתן קצבה לילדים עם אלרגיה הזכאים לסייעת, מוסיפות מאות מיליוני שקלים בשנה להוצאות הביטוח הלאומי.

המשמעות המצטברת של כל ההרחבות הללו היא התחייבות שנתית הולכת וגדלה. כל תוספת זכאות, העלאת קצבה או שינוי במנגנון ההצמדה אינם מסתיימים בשנה אחת, אלא הופכים להוצאה קבועה, שממשיכה לגדול משנה לשנה.

בצד ההכנסות, קיימת בעיה נוספת: לא כל קבוצות האוכלוסייה תורמות לקופת הביטוח הלאומי באותו היקף. שכיר המשתכר שכר ממוצע במשק משלם אלפי שקלים בשנה בדמי ביטוח לאומי, בעוד מי שאינם עובדים, סטודנטים ואברכים נהנים מתשלומים נמוכים בהרבה. מנגד, הזכאות לקצבאות בסיסיות דומה במקרים רבים, בלי קשר להיקף התרומה לקופה. עצמאים ועובדי פרילאנס, למשל, משלמים דמי ביטוח, אבל לא זכאים לדמי אבטלה. במקרה של אובדן מקור הכנסה, כפי שקרה בשנים האחרונות בעקבות סבבי לחימה, הם נותרים ללא מענה עד להחלטה על מנגנון פיצוי, שההגשה שלו קשה ומסובכת.

החשש המרכזי הוא שכאשר המשבר יחריף, הפתרונות יהיו קשים: העלאת דמי הביטוח הלאומי על הציבור העובד, קיצוץ בקצבאות, העלאת גיל פרישה, צמצום זכאויות או שילוב של כמה צעדים יחד. כל אחד מהצעדים הללו צפוי לעורר התנגדות ציבורית ופוליטית חריפה.

השאלה הגדולה היא האם המדינה תיערך לכך בזמן, או שתמתין עד שהמשבר יגיע לנקודת אל-חזור. הביטוח הלאומי הוא אחד מעמודי התווך של רשת הביטחון החברתית בישראל. הוא משלם קצבאות זקנה, נכות, סיעוד, ילדים, אבטלה, מילואים, נפגעי עבודה ועוד. פגיעה ביציבותו אינה עניין חשבונאי בלבד, אלא סוגיה חברתית וכלכלית מהמעלה הראשונה.

המסר העולה מהנתונים ברור: הרצון להרחיב זכויות ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות הוא חשוב, אך ללא מקורות מימון יציבים וללא ניהול ארוך טווח, גם צעדים שנולדו מתוך כוונות טובות עלולים להוביל למשבר שיפגע דווקא באלה הזקוקים ביותר לביטחון סוציאלי.

אגב, בביטוח הלאומי דוחים את הטענות: ‘’הביטוח הלאומי הוא הגוף שאמון על הנושא - גוף חי, מתפקד ומשלם קצבאות לאזרחי ישראל - וללא קיצוצים! בשוטף ובעת חירום 
אנו קוראים לציבור לא להילחץ ולדעת שהביטוח הלאומי ימשיך לייצג אותו לטובת המשך קבלת סיוע בעת הצורך - וכך יהיה''.