35 שנה אחרי שנסגר: קולנוע אורות בבאר שבע מתעורר לחיים (וידאו)

בשורה משמעותית לשכונה ג' ולמורשת העירונית של באר שבע: ראש העיר רוביק דנילוביץ' הודיע הבוקר (שני) כי החלו העבודות לשיקום קולנוע אורות ההיסטורי ולהפיכתו למתחם רב תכליתי, תרבותי וקהילתי.
דנילוביץ' מסר: 'קולנוע אורות בשכונה ג' - גייסנו תרומה ויצאנו לדרך! כפי שהבטחנו, לאחר שגייסנו שותף אמיתי, תורם יהודי קנדי - סטיבי גרוס, התחלנו בעבודות להפיכתו של מרכז אורות למתחם רב תכליתי, תרבותי וקהילתי שוקק חיים ומרגש. משמרים את ההיסטוריה ויוצרים מציאות חדשה'.

קולנוע אורות נחשב לאחד המבנים האייקוניים של באר שבע הוותיקה. הוא נפתח בשנת 1960, בתכנונו של האדריכל יעקב רכטר, לימים חתן פרס ישראל, ופעל במשך כמעט שלושה עשורים כמרכז תרבות ופנאי מרכזי לתושבי העיר.

ראשיתו של הקולנוע ביוזמה של אנשי עסקים מקומיים, האחים הלל ושמעון פלצ'נסקי, שביקשו להקים בית קולנוע בבאר שבע. בעקבות פנייתו של ראש העיר הראשון, דוד טוביהו, הועברה היוזמה לשכונה ג', והמיקום שנבחר היה בלב השכונה, לצד המרכז המסחרי והגן השכונתי.
לתכנון המבנה הוזמן משרדו של האדריכל זאב רכטר, כאשר על הפרויקט הופקד בנו, האדריכל יעקב רכטר. המבנה עוצב בשפה אדריכלית בולטת, עם שימוש בצורות גיאומטריות כמו משולשים ומעוינים ובבטון חשוף בחזיתות, שהעניקו לו נוכחות ייחודית במרחב העירוני.
הקולנוע נחנך תחילה בשם 'אורות הנגב', אך בהמשך קוצר שמו ל'אורות'. בינואר 1960 נפתח האולם, שכלל כ-800 מקומות, עם הקרנת הסרט 'הגשר על הנהר קוואי'. בטקס החנוכה השתתפו בין היתר ראש העיר דוד טוביהו, חבר הכנסת גדעון בן ישראל והממונה על מחוז הדרום יצחק ורדימון.

במשך כ-30 שנה שימש קולנוע אורות מוקד בילוי מרכזי עבור תושבי באר שבע, במיוחד בשכונות הוותיקות. הצלחתו אף הובילה את מפעיליו להקים קולנוע נוסף בעיר - קולנוע אמפי, שנפתח בשנת 1963 כקולנוע פתוח ללא גג.
ההקרנה האחרונה בקולנוע אורות התקיימה ב-31 בדצמבר 1989. מאז שנת 1990 עמד המבנה נטוש, והפך במשך השנים לסמל של הזנחה לצד געגוע עירוני לעבר התרבותי של באר שבע.
 

כעת, עם תחילת העבודות, בעירייה מבקשים להחזיר למבנה את החיים, אך לא למחוק את עברו. הכוונה היא לשמר את הערך ההיסטורי והאדריכלי של קולנוע אורות, ובה בעת להתאים אותו לצורכי ההווה: תרבות, קהילה, פעילות ציבורית ומרחב עירוני פתוח לתושבי השכונה והעיר.
המהלך מצטרף למגמה רחבה יותר של ניסיון להחיות מוקדים ותיקים בבאר שבע, ובעיקר בשכונות הוותיקות, שבהן קיימים מבנים בעלי ערך היסטורי אך גם צורך עמוק בהתחדשות קהילתית ותשתיתית.