מכרז חושף: בית החולים החדש בבאר שבע לא יקום בזמן הקרוב, פתיחתו נדחתה בשנים

הבשורה אשר לה ממתינים תושבי הנגב שנים ארוכות מקבלת תאריך חדש, אך רחוק מהציפיות. ממסמכי מכרז שפורסמו לאחרונה על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי בית החולים החדש בבאר שבע צפוי להיפתח לציבור רק בשנת 2033. זאת כאשר בבית החולים סורוקה, שספג פגיעת טיל אירני שהשבית קרוב ל-40 אחוזים מפעילותו, עדיין מחכים שהממשלה תממש את הבטחותיה. 

מדובר בבית החולים הציבורי החדש שייקרא על שמו של שמעון פרס, פרויקט לאומי שעל הקמתו הוכרז כבר בשנת 2014. לאורך השנים הוצגו מועדי יעד שונים, בהם 2028 ו-2031, אך כעת נראה כי הציבור בדרום יידרש להמתין עוד שנים נוספות. לפי פרטי המכרז, בית החולים צפוי להיפתח בשלבים, כשבע שנים ממועד פרסום ההליך הנוכחי. את הפרויקט מובילה חברת שיבא נגב, מטעם המרכז הרפואי שיבא.

בין ההבטחות: 600 מיטות, חדרי לידה ומלונית יולדות
השלב הראשון של ההקמה צפוי לכלול כ-600 מיטות אשפוז, בהן מחלקות כירורגיות, פנימיות וטיפול נמרץ. בנוסף מתוכננים מלר''ד, חדרי ניתוח, חדרי לידה, שני חדרי ניתוח ליולדות, שטחי מסחר, מלונית יולדות, אודיטוריום ומבני הנהלה. עלות הבנייה הכוללת של הפרויקט מוערכת בכ-3 מיליארד שקל.

החשש: המבנה יקום, הרופאים לא יבואו
מעבר לבטון ולתשתיות, האתגר המרכזי של בית החולים החדש יהיה גיוס רופאים, אחים ואנשי צוות איכותיים לדרום. לאורך השנים התריעו דוחות שונים על מחסור חמור ברופאים מומחים בפריפריה. גם אם מספר בוגרי הרפואה בישראל יעלה בשנים הקרובות, בדרום חוששים כי ללא תמריצים משמעותיים רבים יעדיפו את אזור המרכז.

אורן (45), שעבד בעבר כאח בבאר שבע, סיפר לחדשות באר שבע והנגב כי תנאי השכר והעומס הכריעו אותו לעזוב ולעבור למערכת הבריאות הפרטית במרכז. לדבריו, המחסור בכוח אדם מוביל למשמרות ארוכות, שחיקה גבוהה ולחץ מצד משפחות הממתינות שעות ארוכות. הוא הוסיף כי במרכז יש יותר אפשרויות קידום והזדמנויות מקצועיות, ולכן כדי למשוך אנשי מקצוע איכותיים לנגב יש צורך בעידוד כספי אמיתי ולא רק בהבטחות. ‘’המדינה גם התחילה להגביל סטודנטים לרפואה וסיעוד שלמדו בחו''ל. הסטודנטים לרפואה לא נשארים בבאר שבע בסוף הלימודים. זה לא סוד. בגלל המחסור ברופאים מומחים וכלליים, הרבה גם הולכים לרפואה פרטית''.

מחסור חמור בכוח אדם - והמדינה לא רק שלא עוזרת, היא מטילה מגבלות
נתוני משרד הבריאות , כפי שמובאים בדו"ח מינהל התכנון האסטרטגי והכלכלי, ממחישים כי מערכת הבריאות בישראל נשענת במידה רבה על רופאים שלא הוכשרו בארץ. בשנת 2023 הונפקו 2,429 רישיונות חדשים לעסוק ברפואה, אך רק 31% ממקבלי הרישיון הם בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל. לעומתם, 55% הם ישראלים שלמדו רפואה בחו''ל ו-14% רופאים עולים חדשים.

המשמעות היא שמרבית כוח האדם הרפואי החדש בישראל מגיע ממסלולי הכשרה מחוץ למדינה, דווקא בתקופה שבה המדינה מקשיחה את תנאי ההכרה בחלק ממוסדות הלימוד בחו''ל ומצמצמת את אפשרויות הקליטה של בוגרים ממדינות מסוימות. צעדים אלה, שנועדו לשמור על איכות ההכשרה, יוצרים במקביל לחץ נוסף על מערכת שכבר סובלת ממחסור ברופאים.

הסוגיה בולטת במיוחד בקרב צעירים מהמגזר הערבי, שרבים מהם בחרו לאורך השנים ללמוד רפואה באוניברסיטאות במדינות שכנות או במזרח אירופה, בשל המחסור במקומות לימוד בישראל ותנאי קבלה גבוהים. כעת, עם החמרת הנהלים והגבלות חדשות, חלקם מתקשים יותר להשתלב במערכת הבריאות המקומית.

לצד זאת, הדו''ח מצביע גם על פערים גיאוגרפיים חריפים: רק 5% מהרופאים החדשים שסיימו לימודיהם בארץ מגיעים מאזור הדרום. המשמעות עבור הפריפריה ברורה - אזורים כמו באר שבע והנגב זקוקים נואשות לרופאים חדשים, אך מאגר כוח האדם הזמין הולך ומצטמצם.

תקווה גדולה - לצד ספקנות
בדרום מדברים על בית החולים החדש כמנוע צמיחה אזורי שיכול להביא קפיצה בתחום הבריאות, התעסוקה והכלכלה.  אלא שגם פרויקטים לאומיים אחרים שקמו בעיר ובאיזור התבררו כ'מועדונים סגורים'. גם היעדר האטרקטיביות של באר שבע מול ערים אחרות בהן ישנן הטבות מס, מהווה שיקול באי-השארות של בוגרי פרואה בבאר שבע. 
עם זאת, אחרי יותר מעשור של דחיות, רבים מבקשים לראות עבודות בשטח ולא רק תוכניות על הנייר. בתסריט האופטימי, בית החולים החדש בבאר שבע יפתח שעריו רק ב-2033 - זאת כאשר צרכי הרפואה של באר שבע רק הולכים וגדלים וסורוקה ממתין לתחילת שיקומו.