חשש לעלייה במקרי אובדנות: 'האובדן בדרום הוא תשתית למצוקה עמוקה - אך ניתן למנוע'

תנועת מש''ה למניעת אובדנות מזהירה מהשלכות נפשיות קשות בעקבות המראות וההרס. מנכ״לית הארגון: 'הדרום איבד אנשים, בתים וקהילות'
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
תחושת אובדן ועצב צילום המחשה: Daniel Reche

האירועים הקשים בערד ממשיכים להדהד - ולא רק בזירת ההרס הפיזי. תנועת מש״ה למניעת אובדנות מזהירה מפני עלייה אפשרית במצוקה נפשית ובסיכון האובדני, לא רק בקרב נפגעים ישירים אלא גם בקרב תושבים שנחשפו למראות הקשים וכוחות ההצלה שפעלו בזירה.
לדברי גורמים בתנועה, חשיפה לאירועים טראומטיים, תחושת חוסר אונים ועומס רגשי מתמשך עלולים להוביל לתגובות קיצון ואף למחשבות אובדניות.

מנכ״לית התנועה, גל נסים עמנואל, מתארת תמונת מצב מדאיגה: 'הדרום נפגע מאוד על רקע השבעה באוקטובר, ועובדנות תמיד קשורה בעובדן. הדרום איבד הרבה דברים - אנשים בגופם, קהילות שהתרסקו ובתים שהוחרבו. יש תשתית רחבה למצוקה קשה'.
עם זאת, היא מדגישה כי מדובר בתופעה שניתן למנוע: 'עובדנות היא לא גזרת גורל. לקהילה יש תפקיד קריטי בזיהוי מוקדם ובתמיכה'.
בשיחה עם 'חדשות באר שבע והנגב' עלה כי בשטח כבר מורגשת החמרה. 'אנחנו רואים יותר פניות עם מצוקות קשות, לא רק בדרום אלא בכלל הארץ, על רקע מה שעברנו', אומרת עמנואל, ומוסיפה כי טראומות מהשירות הצבאי ומהאירועים האחרונים ממשיכות ללוות רבים.

מנכ״לית התנועה, גל נסים עמנואל . צילום: יפעת יוגב

היא גם מצביעה על בעיה מערכתית חמורה: מחסור בנתונים עדכניים. 'אחד הכאבים הגדולים הוא שאין נתונים זמינים. משרד הבריאות מפרסם אותם באיחור של שנים, וזה מקשה להבין את היקף התופעה בזמן אמת'.
לצד זאת, גורמים בתחום מציינים כי גם מערך בריאות הנפש מתמודד עם עומסים כבדים, מחסור בכוח אדם ובתקנים, ומענה חלקי בלבד למצוקה הגוברת.
בתנועת מש״ה מדגישים כי דווקא בזמנים כאלה יש חשיבות גבוהה למודעות ולזיהוי מוקדם של סימני אזהרה.
סימני אזהרה מרכזיים למצוקה אובדנית: הסתגרות והתרחקות חברתית, שינוי חד במצב הרוח, דיבור על ייאוש, חוסר משמעות או רצון להיעלם, הפרעות שינה ואכילה, התנהגויות סיכון או שימוש מוגבר באלכוהול וחומרים ממכרים. 

בארגון מדגישים כי כל אחד יכול להיות גורם מציל חיים - באמצעות הקשבה, תשומת לב ושיחה פתוחה.

לפנייה לתנועת מש''ה