ברקע האיום מאיראן: פיקוד העורף מעלה כוננות

פיקוד העורף נערך לעידן שבו המלחמה אינה מתנהלת רק בקווי המגע, אלא מגיעה גם לעורף בעוצמות שלא הכרנו. בדיון חסוי שנערך בוועדת החוץ והביטחון, הוצגה בפני חברי הכנסת תמונת מצב מעודכנת של מוכנות העורף, כולל תרחישי ייחוס מורכבים לעימותים עתידיים והפקת לקחים מהלחימה בשנים האחרונות. המסר שנאמר בחדר הדיונים היה חד: במדינה כמו ישראל, העורף הוא חזית, והיכולת להציל חיים תלויה בהחלטות שמתקבלות עכשיו.

הדיון התקיים בראשות יו״ר ועדת החוץ והביטחון ח״כ בועז ביסמוט, יחד עם ועדת המשנה למוכנות העורף בראשות ח״כ מישל בוסקילה. אלוף פיקוד העורף, האלוף שי קלפר, העניק סקירה רחבה והשיב לשאלות חברי הכנסת, תוך התייחסות למוכנות המבצעית והאזרחית ולשיתופי הפעולה בין צה״ל למערכות האזרחיות. לדבריו, בתרחישים מבצעיים רלוונטיים, פיקוד העורף צפוי להיות זירה מרכזית בלחימה ורכיב קריטי בחוסן הלאומי. המשמעות, כפי שהציג, היא הצורך בהיערכויות מקיפות בכל שכבות המערכת, החל מדרגי הפיקוד והשליטה ועד ליכולת של כל רשות מקומית לפעול תחת אש ולתת מענה מהיר לתושבים.

במהלך הסקירה הודגש שיתוף הפעולה ההדוק של פיקוד העורף עם רשות החירום הלאומית, הרשויות המקומיות, ארגוני החירום ומשרדי הממשלה. קלפר סקר את פעילות הפיקוד במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ ומבצע ״עם כלביא״, בדגש על הלקחים שנלמדו מאז מתקפת 7 באוקטובר ועל עבודת עומק שמבוצעת בימים אלה לשיפור המוכנות למערכה עתידית, בהתאם לתרחיש הייחוס. הוא הבהיר כי צה״ל ערוך לכל תרחיש אפשרי, אך הדגיש כי מוכנות אינה רק עניין צבאי, אלא משימה לאומית שמחייבת סנכרון ותכנון רב-שנתי.

אחד הנושאים המרכזיים בדיון היה פערי המיגון בישראל והיעד שהוצב: להגיע לכיסוי מיגוני מלא בתוך כעשור. קלפר הדגיש כי הלקח הבולט מהלחימה הוא שמיגון מציל חיים, והציג תוכנית עקרונית לצמצום פערים באמצעות האצת תהליכים והפחתת חסמים רגולטוריים. מאחורי היעד הזה עומדת תפיסה שמבקשת להפוך את ההגנה הפיזית מחלום ארוך שנים לתוכנית עבודה עם לו״ז, מדדים ויכולת ביצוע בשטח. בשורה התחתונה, הדיון הציף שוב את השאלה הבלתי נמנעת: מהירות היא לא רק עניין של תקציב, אלא גם של מדיניות, רגולציה והסרת עיכובים.

סוגיה נוספת שעלתה לדיון היא מערך ההתרעה לאוכלוסייה. נציגי הפיקוד פירטו את המערך הרב-שכבתי הכולל צופרים, יישומונים ואמצעי תקשורת מסורתיים, והדגישו כי נעשים מאמצים להנגיש מידע בזמן אמת לכל אזרח, תוך התאמות לאוכלוסיות שונות ובמגוון שפות. מבחינת פיקוד העורף, איכות ההתרעה אינה רק טכנולוגיה, אלא גם אמון ציבורי, בהירות המסרים והיכולת של הציבור לפעול נכון בזמן קצר.

יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח״כ בועז ביסמוט, התייחס ברקע הדברים למתח הביטחוני המתמשך ואמר: ״אנחנו בימים מאתגרים. אין אחד שלא שואל כמה פעמים ביום מתי תהיה מערכה מול איראן. במדינה כמו שלנו עורף הוא חזית וחזית היא עורף. מלחמות מנצחים גם בעורף״. 
יו״ר ועדת המשנה למוכנות העורף, ח״כ מישל בוסקילה, הוסיף: ״מוכנות העורף איננה מותרות, היא קו ההגנה של אזרחי ישראל. בתרחיש רב זירתי החוסן האזרחי הוא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי. האחריות שלנו היא לוודא שהמערכות ערוכות, שההתרעות מדויקות, שהרשויות מתואמות ושאזרחי ישראל יודעים שיש על מי לסמוך״.