שוב מנכ''ל מבחוץ ב'תאגיד מי שבע': מינוי חדש, עם שאלות פתוחות שלא ניתנה עליהן תשובה

עו"ד אברהם (אבי) חורש מונה למנכ"ל התאגיד, שאלות על שכר, שינויים בהנהלה ודוחות כספיים נותרו ללא מענה פרטני
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
בניין משרדי תאגיד המים והביוב מי שבע בבאר שבע, על רקע הודעה על מינוי מנכ"ל חדש צילומים: יח''צ, לינקדין על פי סעיף 27 א'

תאגיד המים והביוב "מי שבע", האחראי על שירותי המים והביוב בבאר שבע ובאופקים, הודיע על שינוי בשדרת הניהול: עו"ד אברהם (אבי) חורש מונה לתפקיד מנכ"ל התאגיד. המינוי מגיע לאחר תקופה ממושכת של ניהול ביניים, מאז סיום כהונתו של המנכ"ל הקודם לפני כשנה וחצי מריו לוביטקין. בשלב האחרון שימש אבי קוריאל כממלא מקום במשך למעלה משנה לאחר עזיבתם של מריו ומנהלים בכירים נוספים, וכעת בתאגיד מבקשים לשדר חזרה ליציבות ניהולית דווקא בתקופה שבה תאגידי המים בישראל נמצאים תחת זרקור ציבורי ורגולטורי.

"מי שבע" איננו גוף שולי. מדובר בתאגיד שמנהל תשתיות קריטיות, תקציבי פיתוח, קבלנים, מערכי שירות וגבייה והתקשרויות ארוכות טווח עם ספקים. בשנים האחרונות דיווח התאגיד על עבודות השקעה ושדרוג תשתיות בהיקפים משמעותיים, לצד פרויקטים תפעוליים שנועדו לשפר את השירות ואת אמינות אספקת המים. במקביל, משרדי התאגיד ממוקמים כיום בבאר שבע במגדל השן M-Tower שממומנים על ידי התושבים לאחר המעבר מהמשרדים בעיר העתיקה שהיו נגישים יותר לתושבים. גם השינוי הזה, מבחינת חלק מהתושבים, מייצר שיח על פער בין שירות ציבורי בסיסי לבין תחושת "משרדי יוקרה" שממומנים בסופו של דבר מכיס הציבור.

המינוי הנוכחי מתרחש על רקע ביקורת מתמשכת על מודל תאגידי המים. לאורך השנים הדיון הציבורי נגע ביוקר המחיה, באיכות השירות, בשאלת השקיפות ובאופן שבו מתקבלות החלטות בתאגידים, ובתוך כך גם בשאלת האיזון בין עצמאות תאגידית לבין פיקוח הדוק. מבקר המדינה עמד בעבר על סוגיות של ניהול, פיקוח, התקשרויות ומכרזים בתאגידים שונים, וכן על תפקיד רשות המים כרגולטור שמפקח על ההתנהלות ועל איכות השירות.

כדי להבין מדוע מינוי מנכ"ל בתאגיד כזה מושך תשומת לב, צריך לחזור לרציונל ההיסטורי: 
עוד לפני שמריו ניהל את מי שבע, עוד בתקופתו של ארז בדש שכיהן כמנכ״ל, כאשר משה ינאי התמודד בבחירות המוניציפליות דאז. תפקיד מנכ״ל התאגיד היה בראש הקמפיין וטריגר המלווה בהפגנות שיצרו רעש תקשורתי נרחב על החוסר בהבנת צרכי התושבים וההתחשבות בשכבות החלשות לכאורה. 
חורש מגיע לתפקיד עם זיהוי ברור של עולמות משפט, רגולציה וממשל תאגידי. ברקע לכך, הוא מופיע גם כמרצה במסגרות הכשרה לדירקטורים באוניברסיטת בן גוריון ונמנה מאז היבחרה של חברת המועצה עו״ד שירלי נגר כיו״ר הנהלת התאגיד יחד עם שדרת היועצים הרחבה של תאגיד המים. זה עשוי להיתפס כיתרון בתקופה שבה תאגידי מים נמדדים לא רק לפי טיפול בתקלות, אלא גם לפי שקיפות, נהלים, התנהלות מול רגולטורים והצגת מדיניות ברורה לציבור.

בסוף תאגידי המים הוקמו בעקבות רפורמה שנועדה להוציא את ניהול משק המים מהרשויות המקומיות באופן ישיר, ולייצר "משק כספי סגור" שבו ההכנסות מיועדות לתשתיות, לתפעול ולשיפור השירות. אלא שבמקביל למטרות, צמח לאורך השנים גל ביקורת ציבורית ודוחות ביקורת, ובשנה האחרונה הוויכוח התחדד סביב יוזמות ורעיונות שמבקשים לצמצם, לאחד או להחזיר סמכויות לרשויות מקומיות מסוימות. בדצמבר 2025 דווח על קידום מהלך חקיקה שמטרתו לאפשר ביטול תאגידים ברשויות שיעמדו בקריטריונים, תוך טענה לחיסכון ולהתייעלות.
דווקא בגלל שמדובר בשירות בסיסי שנוגע לכל בית, סביב המינוי הנוכחי נשמעת גם ביקורת בתוך באר שבע וגם במועצת העיר. לא על המועמד עצמו, אלא על התהליך ועל הכיוון. גורמים ששוחחנו איתם מצביעים על כך שבמהלך השנתיים האחרונות התקיימו הליכי איתור ומכרזים, שבחלקם התמודדו גם מועמדים מוכשרים מתוך המערכת, אנשי תפעול, הנדסה ושירות שמכירים את השטח ואת נקודות הכשל החוזרות. לטענתם, דווקא בתקופה שבה התאגיד נדרש לאמון ציבורי גבוה, היה מקום לתת משקל משמעותי יותר לצמיחה מבפנים ולניסיון תפעולי מצטבר בתוך הארגון.
בבאר שבע נשמעת גם ביקורת סביב שאלת המקומיות. יש מי שמתקשים לקבל מצב שבו התאגיד ינוהל שוב על ידי מנכ"ל שאינו מזוהה עם השדרה המקומית של הארגון או עם ניהול תשתיות העיר לאורך שנים. מבחינתם, כשיש בעיר אנשי מקצוע ותיקים, נוצרת תחושה שהפסגה סגורה מראש וזה מסר בעייתי לארגון שמבוסס על ניסיון מצטבר וידע שטח. מנגד, גורמים אחרים מזכירים כי בחירה במועמד חיצוני איננה פסולה ולעיתים יכולה להביא רוח ניהולית אחרת, כל עוד היא מתורגמת מהר לשיפור שירות ולתוצאות בשטח.

על רקע המינוי, העברנו לתאגיד "מי שבע" שורת שאלות שנוגעות לסוגיות שמעסיקות תושבים ועובדים. בין היתר שאלנו האם שכרו של המנכ"ל פורסם לציבור, האם גל השינויים הפרסונליים בתאגיד בשנת 2025 כולל פיטורים או התפטרויות של דמויות בכירות והאם מדובר בתהליך טבעי או ביד מכוונת, מדוע השנה טרם פורסם סיכום פעילות שנתית לתושבים כפי שנעשה בשנים קודמות, כיצד מתייחס התאגיד לטענות מצד מקורות פנימיים על "אווירה רעילה" ו"אובדן דרך ערכית", ומה יתרת המאזן של התאגיד בשנת 2025 והאם בוצעו העלאות שכר לעובדי התאגיד.

התגובה שהועברה אלינו מהתאגיד הייתה כללית ולא התייחסה באופן פרטני לשאלות. עם זאת, בתאגיד ביקשו לפרסם אותה במלואה, וכך היא מובאת כאן כפי שנמסרה:
התאגיד הינו גוף ציבורי הפועל בכפוף להוראות החוק והכללים שקבעה הרשות הממשלתית למים וביוב.
שכר מנכ"ל ועובדי התאגיד נקבע על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר ומפורסם בחוזר הממונה על התאגידים מטעם הרשות הממשלתית למים וביוב, לרבות עדכוני שכר המבוצעים מעת לעת.
בשנת 2025 חלו מספר שינויים פרסונליים בהנהלה הבכירה בתאגיד, מדובר בהליך ארגוני אבולוציוני, אשר במהלכו נשמרה הרציפות התפקודית והפעילות השוטפת של התאגיד.
לעניין הדוח השנתי, הדוח לסיכום פעילות התאגיד לשנת 2025 כמו גם הדוחות הכספיים, יפורסמו כמדי שנה במועד המתוכנן (אפריל 2026).

נושא נוסף שעלה סביב "מי שבע" נוגע גם להחלטות שמתקבלות בזירה העירונית עצמה, ובפרט לשאלת ההתקשרויות עם ספקים מחוץ לבאר שבע. חבר מועצת העיר אמנון כהן מסר כי בישיבת מועצת העיר מיום 29.12.2025 הובאה לאישור בקשה להארכת ההתקשרות של תאגיד המים "מי שבע" עם רו"ח עקיבא זינגר מתל אביב, וכי הוא הצביע נגד הבקשה לאשר את הארכת ההתקשרות. כהן תקף את ההחלטה וטען כי בעיר גדולה כמו באר שבע פועלים "מעל 50 משרדי רו"ח" ומתגוררים בה "למעלה מ-500 רואי חשבון", ולכן לדבריו אין הצדקה להאריך חוזה שהסתיים עם משרד מתל אביב במקום לקדם התקשרות עם משרדים מקומיים. לדבריו, מדובר ב"הבעת אי אמון מוחלטת" של התאגיד במשרדי רואי החשבון בעיר, והוא הוסיף כי כל עוד הוא חבר מועצה לא ייתן ידו להתקשרויות של העירייה, התאגידים וחברות הסמך עם ספקים מחוץ לעיר, אלא אם אין אפשרות מקצועית אמיתית לבצע זאת באמצעות תושבי העיר. כהן אף הרחיב את הביקורת וטען כי גם במינוי בעלי תפקידים בעירייה ראוי לתת עדיפות לתושבי באר שבע, משום שמי שחי בעיר, לשיטתו, מתמודד עם ההשלכות של ההחלטות שנעשות בה.
בסופו של דבר, הציבור ישפוט את "מי שבע" פחות לפי הדיון התיאורטי על מודל התאגידים ויותר לפי חוויית השירות ביומיום, זמינות המענה, טיפול בחיובים, זמן תגובה לתקלות, ותכנון תשתיות שמחזיק עומסי פיתוח לאורך שנים.