דו''ח המלחמה של משרד הבריאות: לקחים מהפגיעה בסורוקה בעקבות החשש מהסלמה ביטחונית קרובה

משרד הבריאות פרסם הבוקר (רביעי) את מסקנות צוותי הפקת הלקחים שבחנו את תפקוד מערכת הבריאות במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וכן בתקופת מבצע 'עם כלביא'. הדוח מצביע על כשלים עמוקים בניהול אירועי החירום ב־7 באוקטובר, לצד שורת המלצות מערכתיות שכבר החלו להיות מיושמות.

מנכ'ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בתדרוך לכתבים כי 'ב־7 באוקטובר כל המנגנון שעליו מושתתת העבודה של מערכת הבריאות בחירום לא תפקד'. לדבריו, לא הייתה יכולת לקבל תמונת מצב מלאה על היקף הנפגעים ומצבם, לא התקיים פיקוד ושליטה אפקטיבי, ולא הוגדרו נקודות חבירה מסודרות בין השטח לבתי החולים. 'זה התבטא בסופו של דבר במספר הקשה מאוד של האזרחים שסיימו את חייהם בשטח', הוסיף.

עם זאת הדגיש בר סימן טוב כי אין סתירה בין מערכת בריאות חזקה לבין תחקור עצמי. 'מערכת טובה ומצוינת היא לא מערכת מושלמת, אלא כזו שיודעת להסתכל היכן עליה להשתפר'.

על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2025 טופלו 435 אלף איש במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים - עלייה של 30 אחוז מאז 2022

שישה צוותים, לקחים רוחביים ויישום בשטח

ששת צוותי הבדיקה שהוקמו במרץ 2025 עסקו בליבת ההתמודדות של מערכת הבריאות במלחמה:
ניהול ושליטה במטה, תפעול ולוגיסטיקה, שיקום, פינוי חיילים פצועים, רפואה קהילתית למפונים ובריאות הנפש.
במשרד הבריאות מציינים כי כבר החלו ביישום חלק ניכר מהמסקנות. במהלך שנת 2025 נערכו 47 בקרות מוכנות ותשתיות בבתי החולים ובקהילה, לצד 17 תרגילים ותרגילי פתע, במטרה לשפר את היערכות המערכת לאירועי חירום עתידיים.

חשש מהסלמה אזורית: היערכות שקטה אך מתוגברת

התדרוך נערך על רקע ימים מתוחים והערכות לאפשרות של מערכה נוספת מול איראן. בשבועות האחרונים נפוצו שמועות על פינוי בתי חולים, אך בר סימן טוב הבהיר כי רמת הכוננות לא הועלתה. לדבריו, 'לא פינינו חניונים ולא העברנו פעילות לתת קרקע, אבל כן שיפרנו משמעותית את היכולת לבצע את המעברים האלה במהירות ובצורה חלקה אם נידרש לכך'.

מיגון בתי החולים: יותר מ־100 מיליון שקל נוספים

נושא מיגון בתי החולים עלה מחדש לאחר פגיעת הטיל האיראני במרכז הרפואי סורוקה. בשנתיים האחרונות נוספו 3,642 מיטות ממוגנות בבתי החולים, ובמהלך 2026 יוקצו למעלה מ־100 מיליון שקלים נוספים למיגון ולהקמת תשתיות שישמשו הן בשגרה והן בחירום.
בין הפרויקטים שיקודמו: הקמת מלר'ד חדש וממוגן במרכז הרפואי שמיר - אסף הרופא ובהלל יפה. עם זאת, במשרד הבריאות מביעים דאגה מיוחדת ממיגון המוסדות הגריאטריים, שרובם פרטיים ובעלי היקף אשפוז גדול במיוחד.

ויסות פצועים והמאבק בין בתי החולים

פרופ' ארנון אפק, שמונה לרכז את עבודת צוותי ההפקה, התייחס לסוגיית ויסות הפצועים והמאבקים בין בתי החולים על קליטת נפגעים. לדבריו, במלחמה נתקלה מערכת הבריאות לראשונה במספר גבוה של פצועים קשים מאוד, ששרדו הודות להתקדמות הרפואה.
'עוד מהימים שהייתי מנכ'ל המשרד הייתי מקבל טלפונים של 'המסוק עבר לי מעל הראש', שזה בעצם אומר למה הוא לא נחת אצלנו', אמר אפק, והוסיף כי יש הבדלים ביכולות בתי החולים להתמודד עם טראומה מורכבת, והנושא ימשיך להיבחן גם בעתיד, בשיתוף עם צה'ל.

טיפול במחבלים: מתקן נפרד וציות לחוק הבינלאומי

אחת הסוגיות הרגישות ביותר נגעה לטיפול הרפואי במחבלים ובעזתים. ימים לאחר פרוץ המלחמה הוקם בית חולים שדה בשדה תימן, במטרה לרכז את הטיפול הרפואי במתקן נפרד. ההחלטה התקבלה, בין היתר, בעקבות התפרעות אזרחים באחד מבתי החולים במרכז הארץ.
'אנחנו מחויבים לפעול על פי החוק והאמנות שישראל חתומה עליהן', אמר פרופ' אפק. 'מדינת ישראל לא צריכה לתת נשק בידי אויביה בזירה הבינלאומית'.
בר סימן טוב הבהיר כי האחריות לטיפול הרפואי במחבלים מוטלת בראש ובראשונה על שב'ס, אך משרד הבריאות נכנס לוואקום שנוצר בשטח. הצוות המקצועי המליץ על קביעת נהלים מסודרים, כך שבפעם הבאה יופעל מנגנון מוכן מראש, ללא אילתור.

בריאות הנפש: זינוק חד בפניות ובכוח האדם

המלחמה חידדה את הצורך בחיזוק מערך בריאות הנפש. במסגרת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש הוקצו כ־1.4 מיליארד שקלים, שאפשרו הרחבת שירותים וגיוס כוח אדם.
על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2025 טופלו 435 אלף איש במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים - עלייה של 30 אחוז מאז 2022. מספר המגעים הטיפוליים עלה ב־42 אחוז, ולמערכת הציבורית גויסו למעלה מ־700 מטפלים חדשים. במקביל נרשמה עלייה חדה במספר המתמחים בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה.

ד'ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש, ציין כי למרות הנתונים המרשימים, המערכת עדיין מתוחה. 'הציבור בישראל בעל חוסן רב, אבל יש לא מעט אנשים שזקוקים לעזרה, ואנחנו חייבים להיות שם עבורם'.

שיקום ופוסט־טראומה: טיפול מוקדם וגוף מתכלל

מאז תחילת המלחמה ועד יולי 2025 אושפזו לשיקום כ־1,600 חיילים ונפגעי פעולות איבה. צוות הפקת הלקחים המליץ על הקמת גוף מתכלל שינהל ויפנה מטופלים לשיקום בהתאם לזמינות מיטות ומקום מגורים.
בנוסף הומלץ להתחיל טיפול מונע פוסט־טראומה מוקדם ככל האפשר, למנות גוף רשמי לייעוץ לפצועים ולעבות את מערך העבודה הסוציאלית, מתוך ראייה ארוכת טווח של שיקום וחזרה לחיים.