מחטף או הזדמנות? המועצה להשכלה גבוהה אישרה לאוניברסיטה מהונגריה לפעול באילת לצד בן גוריון

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה אתמול (שלישי) לאוניברסיטת דברצן מהונגריה לפעול בישראל ולהפעיל באילת תוכנית לימודים פרה-קליניים בתחום הרפואה. ההחלטה התקבלה ביוזמת שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש, והועלתה לדיון באופן מפתיע.
ההחלטה מעוררת ביקורת נרחבת, בין היתר נוכח העובדה כי האקדמיה בהונגריה פועלת בשנים האחרונות תחת מגבלות חמורות שהטיל הממשל, מה שהוביל לבידוד גובר של מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה מהקהילה האקדמית הבינלאומית. 
גם בישראל חשים היטב את החרם האקדמי, שגבר לנוכח הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, להעביר לממשלה את כלל הסמכויות של המועצה להשכלה גבוהה, לרבות היכולת לפטר מרצים, אנשי סגל, לסגור תכוניות ולמנוע תקציבים מקמפוסים שייחשבו לעומתיים לממשלה.

קיים חשש כבד כי החלטה זו מסמנת את תחילתו של תהליך רחב יותר של 'מכלליזציה' של לימודי הרפואה בישראל, בדומה לתהליך שהתרחש בעבר בלימודי המשפטים, תהליך שפגע ברמה האקדמית וגרם לנזק ארוך טווח להשכלה הגבוהה בישראל

אוניברסיטת דברצן נחשבת כיום לאחד היעדים המרכזיים אליהם פונים ישראלים ללימודי רפואה בחו"ל. המטרה של פתיחת השלוחה ההונגרית באילת היא להשאיר את הסטודנטים בארץ ולאפשר להם ללמוד בישראל, במקום לצאת לשהייה ארוכה ויקרה בהונגריה. בישראל ובמיוחד בפריפריה יש מחסור חמור ברופאים והקמת שלוחה של האוניברסיטה ההונגרית יש בה כדי לשפר את המצב.
שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש, בירך על המהלך: "ההחלטה שקיבלנו היום היא צעד אסטרטגי חשוב לחיזוק העיר אילת והנגשת לימודי הרפואה גם לעיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל. אילת לא יכולה להישאר מחוץ למפת ההשכלה הגבוהה והרפואה של ישראל. פתיחת מסלולים פרה-קליניים בעיר, בשילוב אוניברסיטה ישראלית מובילה ואוניברסיטה בינלאומית מוכרת, תיצור הזדמנות אמיתית לצעירי האזור, תצמצם את מספר הסטודנטים הישראלים שצריכים ללמוד בחו"ל ותסייע בהתמודדות עם המחסור הלאומי ברופאים. זו מדיניות ברורה של חיזוק הפריפריה באמצעות חינוך והשכלה גבוהה איכותיים".

החלטה בתחום הרפואה – ללא נציגות רפואית במל"ג

בשנת 2003 אסרה המל"ג על שלוחות זרות ללמד רפואה בישראל. החלטה זו אושררה מחדש לפני כשנה וחצי על ידי ועדה ייעודית שהוקמה במל"ג לבחינת תנאי הסף להקמת בתי ספר לרפואה. בהתאם למדיניות זו, מנע בעבר פרופ' יוסי מקורי, יו"ר ות"ת הקודם,  הקמת שלוחה זרה לרפואה באילת, עד לסיום תפקידו לאחרונה. 

במקביל – אישור לבן-גוריון, אך גם למוסד זר

במסגרת תוכנית לאומית לחיזוק לימודי הרפואה ולהתמודדות עם המחסור ברופאים, אישרה המל"ג גם את בקשת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להפעיל לימודים פרה-קליניים לרפואה בקמפוס שלה באילת. זאת לצד הקמת בתי ספר לרפואה שאושרו בשנה האחרונה באוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן ואוניברסיטת רייכמן.
עם זאת, במקביל אושרה גם תוכנית דומה של אוניברסיטת דברצן, הכוללת מסלול פרה-קליני בן שלוש שנים, בהיקף מצומצם של כ-30 סטודנטים בלבד בכל מחזור. במל"ג ציינו כי מטרת המהלך היא ליצור חלופה ללימודי רפואה בחו"ל, אך בפועל מדובר במספר מצומצם שאינו צפוי להשפיע משמעותית על מצוקת כוח האדם הרפואי בישראל.

תגובת אוניברסיטת בן-גוריון: ‘’נזק ארוך טווח להשכלה הגבוהה בישראל'' 

פרופסור דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אומר בתגובה:
'אנו מתנגדים באופן עקרוני לכל ניסיון לאפשר למכללות ולאוניברסיטאות זרות לפתוח שלוחות בישראל. התנגדות זו חלה במפורש גם על פתיחת לימודי רפואה על ידי מוסדות זרים.
מערכת לימודי הרפואה בישראל מצויה כיום בתהליך צמיחה מוסדר ואחראי. זו תוכנית לאומית מאושרת, שמטרתה להבטיח הכשרה של מספר הרופאים הנדרש לצורכי מדינת ישראל לאורך זמן. תוכנית זו נועדה לחזק את המוסדות הישראליים, לשמר איכות אקדמית גבוהה ולהבטיח פיקוח לאומי מלא.
כאשר הועלתה לראשונה יוזמה מצד מוסד זר לפתוח לימודי רפואה באילת, וזאת למרות היעדר יכולת של בית החולים בעיר לשמש כבית חולים אוניברסיטאי להכשרה קלינית, פנתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבקשה לפתוח מסלול לימודי רפואה באילת, כצעד שנועד למנוע את כניסתם של גורמים זרים לתחום לימודי הרפואה בישראל.
חרף מגבלות מבניות אלו, ותוך מודעות מלאה לקשיים המשמעותיים הכרוכים במהלך, נענתה אוניברסיטת בן-גוריון לפניית המל"ג והתחייבה לפתוח לימודי רפואה באילת מתוך תחושת אחריות לאומית.
החלטת המועצה להשכלה גבוהה לאפשר הפעלת לימודי רפואה באילת על ידי מוסד זר, במקביל לאוניברסיטת בן-גוריון, מהווה שינוי מהותי של ההבנות וההתחייבויות שניתנו לנו, ופוגעת בבסיס שעליו ניתנה התחייבותנו.
קיים חשש כבד כי החלטה זו מסמנת את תחילתו של תהליך רחב יותר של 'מכלליזציה' של לימודי הרפואה בישראל, בדומה לתהליך שהתרחש בעבר בלימודי המשפטים, תהליך שפגע ברמה האקדמית וגרם לנזק ארוך טווח להשכלה הגבוהה בישראל'.