משילות בנגב כ''בעיה לאומית'': ראשי רשויות דורשים מטה-על במשרד רה''מ - ופעולה מיידית בשטח

בצל אתגרי הביטחון והמשילות שמלווים את יישובי הדרום בשנים האחרונות, התקיים הבוקר דיון אסטרטגי בלשכת ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בהשתתפות שר התפוצות והשוויון החברתי עמיחי שיקלי, האחראי גם על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, ופורום ראשי רשויות מהאזור - בהם ראש מועצת עומר ארז בדש, ראש מועצת מיתר שמעון פרץ וראש מועצת להבים אלעד ארזי.

את המפגש יזם בדש, בעקבות סיור מקצועי שקיים השר בעומר, שבמהלכו הוצגו בפניו לטענת המועצה "עומק הבעיות והצורך המיידי בהתערבות ממשלתית". הפורום ביקש לחדד מסר אחד מרכזי: ללא יד ממשלתית מכוונת, מתכללת ובעלת סמכויות רחבות - קשה לייצר שינוי עקבי ובר-קיימא בשטח.

הדרישה הראשונה: מנגנון מתכלל בכפיפות למשרד ראש הממשלה

בדש הציב בפני השר שתי דרישות ליבה. הראשונה - הקמת מנגנון בין-משרדי מתכלל הכפוף ישירות למשרד ראש הממשלה. לטענתו, המציאות הנוכחית שבה האחריות מפוזרת בין גופים ומשרדים שונים יוצרת "ואקום שלטוני" וחוסר תיאום, שמקשה גם על אכיפה רציפה וגם על קידום פתרונות עומק.

בדש טען כי רק גוף מרכזי, בעל סמכויות על, יוכל לייצר תיעדוף לאומי, להזרים משאבים בזמן אמת, ולתזמן מהלכים בשטח באופן מסונכרן - הן במישור האכיפה והן במישור הפיתוח.

הדרישה השנייה: הכרזה רשמית על משילות בנגב כבעיה לאומית

הדרישה השנייה - והמרכזית - היא הכרזה ממשלתית רשמית על בעיית המשילות בנגב כבעיה לאומית. בדש הדגיש כי מדובר, לשיטתו, באיום החורג מגבולות הדרום, כזה שנוגע לשלטון החוק, לתשתיות ולריבונות, ולכן אינו יכול להישאר תחת הכותרת "בעיה אזורית".

"משילות אינה סיסמה, היא התשתית והתנאי ההכרחי לחיים תקינים עבור כל מי שבוחר לחיות כאן. ללא משילות מלאה ובלתי מתפשרת, אנו מפקירים את הביטחון האישי של ילדינו - יהודים ובדואים כאחד. אנחנו נמצאים בנקודת הכרעה שבה רק יד מכוונת מצד הממשלה תוכל לבלום את ההידרדרות".

בדש הוסיף כי הפורום חייב להתקיים באופן קבוע כדי לוודא מעקב והתקדמות, ואף הצביע על הצורך ב"גורם דומה" לגוף אכיפה מתכלל - אך כזה שיתכלל גם את סוגיית השמירה על אדמות המדינה.

"להגדיר את הנגב כמשימה לאומית - ולמשוך אוכלוסייה ציונית"

לצד הדגש שהניח בדש על מנגנון שלטוני חזק והכרזה לאומית, ראש מועצת להבים אלעד ארזי הרחיב את היריעה לכיוון תפיסה ציונית-כלכלית: משיכת אוכלוסייה לנגב באמצעות תוכנית רחבה שתיתן תמריצים ותשנה מציאות.

במסר ששלח לאחר הדיון כתב ארזי כי על המדינה "להשקיע במשיכת אוכלוסייה ציונית לנגב", ולהגדיר את הנגב "כמשימה לאומית". לדבריו, נדרשת תכנית רחבה שתכלול בין היתר הורדת מחירי קרקעות, הקצאת משאבים לחינוך, שדרוג תחבורה, הקלות במיסוי, הגברת הביטחון - לצד "אכיפה בלתי מתפשרת ומיגור הפשיעה".

ארזי הוסיף נקודה שמבקשת לאזן את השיח ולהרחיב אותו מעבר לאכיפה בלבד: לצד חיזוק היישובים היהודיים, הוא טען שנדרשת השקעה גם ביישובים הבדואים, "רק כך נוכל לחיות זה לצד זה בביטחון אישי ובשלום".

עוד ציין כי בכוונת ראשי הרשויות לייסד פורום ייחודי ליישובי מרכז הנגב, ולפעול "מיידית בנחישות" כדי להמשיך לפתח את האזור ולהעמיק את החזון הציוני של ההתיישבות בנגב.

מה שברור כבר עכשיו הוא שהמסר שיצא מהמפגש חד: ראשי הרשויות מבקשים להפוך את "משילות בנגב" מתיאור מצב - לתוכנית עבודה לאומית, עם כתובת אחת ברורה, לוחות זמנים, ותוצאות מדידות בשטח.

השר הממונה על הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב, עמיחי שיקלי: ״ הקשבנו בקשב רב היום לראשי המועצות ולאתגריהם השונים, והצענו בין היתר מספר מהלכים שתכליתם לסייע בעידוד אוכלוסייה צעירה לעבור לנגב המרכזי שזו מטרה לאומית ראשונה במעלה. 
בשלוש השנים האחרונות הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מובילה מהפך בתחום אכיפה-תומכת הסדרה בנגב. 
לראשונה מזה עשורים מתקיים פינוי מקבצים של מאות מבנים לטובת מעבר ליישובי קבע- עלייה של מאות אחוזים ביחס לממשלת השינוי שהפקידה את ניהול הנגב בידי התנועה האסלאמית. בהמשך לתוכנית המיקודים שמאפשרת את פינוי המקבצים, בימים אלו רוקמת עור וגידים רפורמת הקווים הכחולים שמטפלת בבעיה הכי קשה - תביעות הבעלות של הבדואים בתוך תחומי היישובים המוכרים. 
הרפורמה מציעה הסדרה של תביעות הבעלות כאשר התנאי הוא כינוס תושבי פזורה לתוך שטח היישוב. 
במקום שבו לא תהיה הסדרה מדינת ישראל תגרע ותצמצם את הקו הכחול של כל תובעי הבעלות שלא ייכנסו למסגרת ההסכם״.

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ׳ אמר בפתח הישיבה כי “הנגב הוא אינטרס לאומי. יש פתרון לסוגיה אך מדובר בתהליך מורכב, עמוק וארוך טווח, שמחייב החלטה ברורה של מדינת ישראל וראייה לאומית כוללת. זו שעת כושר היסטורית לייצר שינוי אמיתי, כזה שיחזק את הנגב כולו, ואת המשילות ויבטיח עתיד טוב יותר לכל תושביו. הסדרת ההתיישבות הבדואית היא לא בעיה של רשות כזו או אחרת אלא משימה לאומית שדורשת אומץ ושותפות.״