השר כהן במהלך דרמטי: 'סגירת תאגידי המים יצאה לדרך'

סוף עידן תאגידי המים כפי שהציבור הישראלי הכיר עד היום? ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, המאפשרת לרשויות מקומיות יעילות לסגור את תאגיד המים שלהן ולהחזיר לידיהן את ניהול משק המים והביוב - בכפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ולניהול במתכונת של משק כספי סגור.

השר כהן: 'לא ייתכן שבמדינת ישראל יפעלו עשרות תאגידי מים מנופחים עם מאות תפקידי הנהלה שאין להם הצדקה אמיתיתק
 

בדרום פועלים מספר תאגידי מים בהם מי שבע, המשרת 122,000 בתי אב, והוא בבעלות העיריות של באר שבע ואופקים, מעיינות הדרום
בו חברות ערד, דימונה, ירוחם ומצפה רמון, התאגיד נווה מדבר, המשרת את כסייפה, ערערה, לקייה, שגב שלום ותל שבע, וגם - תאגיד המים של רהט, המשרת את העיר השני בגודלה בנגב.

מי מהתאגידים בסכנת סגירה?
על פי ההצעה, שתעלה בקרוב לקריאה ראשונה בכנסת, רשות מקומית שתעמוד בדרישות של איתנות פיננסית, שיעורי גבייה נאותים ופחת מים נמוך - תוכל לוותר על התאגיד ולנהל את שירותי המים והביוב בעצמה. במשרד האנרגיה מעריכים כי המהלך יצמצם מערכות ניהוליות כפולות, יחתוך בעשרות תפקידי הנהלה ובמאות "ג׳ובים מיותרים" ויחסוך מיליוני שקלים בשנה, סכומים שלטענת השר אמורים להתגלגל בחזרה לציבור דרך השקעה בתשתיות והפחתה עתידית של תעריף המים.

השר אלי כהן הציג את המהלך כהפיכת סדרי עולם במשק המים: "לא ייתכן שבמדינת ישראל יפעלו עשרות תאגידי מים מנופחים עם מאות תפקידי הנהלה שאין להם הצדקה אמיתית. זהו מקרה קלאסי שבו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות שינהלו את משק המים ביעילות, יוכלו לחסוך כסף לתושבים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ואנחנו מחויבים להוזיל אותו ככל האפשר ולהבטיח שכל שקל שהציבור משלם יופנה אך ורק לניהול המים ולהשקעה בתשתיות."
מתנגדי הצעת השר טוענים, כי אם הממשלה רוצה לחסוך, היא צריכה לצמצם קודם כל את מספר המשרדים והשרים המיותרים בה ולקצץ באופן חד בכספים הקואליציוניים.

תאגידי המים ייסגרו, אבל החשש הוא שהתשלומי התושבים על מים יופנו לצרכים אחרים
לפי מתווה החוק, רשויות שיבחרו לסגור את התאגיד יחויבו בניהול משק כספי סגור - חשבון ייעודי נפרד שבו ינוהלו כל הכנסות והוצאות המים והביוב, ללא אפשרות להשתמש בכסף לצרכים אחרים של הרשות. החשבון לא יוכל להיות משועבד או מעוקל עבור חובות שאינם קשורים למשק המים, ותופעל מערכת פיקוח ובקרה ייעודית, כולל מינוי מנהל משק מים ברשות והגבלה על שיעור הוצאות ההנהלה.

במקביל, רשויות שיבחרו להמשיך לפעול באמצעות תאגיד מים יוכלו לעשות זאת, ואף צפויות ליהנות מהקלה ברגולציה בתחומים כמו מינוי דירקטורים ומנכ"ל. במשרד האנרגיה מדגישים כי המהלך אינו "פירוק בכפייה", אלא פתיחת מסלול בחירה לרשויות שיציגו ניהול יעיל.
הצעת החוק היא המשך ישיר למדיניות שמוביל כהן בשנים האחרונות. כבר ב-2017 ניסה יחד עם ח"כ איציק שמולי לקדם חוק לצמצום מספר התאגידים - חוק שעבר אך נותר ברובו על הנייר.
 ביוני 2024 הקים השר צוות מקצועי בראשות זאב ביילסקי ועו"ד דרור שטרום, שבחן את תפקוד התאגידים ואת חלופות הניהול ברשויות המקומיות. על בסיס עבודת מטה זו גובש תזכיר החוק שאושר כעת בוועדת השרים.

המתנגדים למהלך: ‘המחירים יעלו, הכספים יופנו לכיסוי הגרעונות בעיריות’
עם זאת, הדרך לחקיקה סופית רחוקה מלהיות חלקה. רשות המים, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה והתאחדות התעשיינים הביעו התנגדות חריפה למהלך. לטענתם, מאז הוקמו תאגידי המים ב-2007 חל שיפור דרמטי בהשקעות בתשתיות, בירידה בפחת המים ובגבייה, ובהפרדה בין כספי המים לבין הקופות הגירעוניות של רשויות מקומיות.
ברשות המים מעריכים כי ביטול תאגידים והחזרת ניהול המים לרשויות עלול דווקא להוביל לעלייה בתעריפים בטווח הארוך בשיעור שעלול להגיע לכ-20%, לפגיעה בהשקעות בתשתיות ובתחזוקה, ולחזרה למצב שבו כספי מים "נבלעים" בתקציב הכולל של הרשות. במשרד האוצר מזכירים כי "המצב של משק המים תחת התאגידים טוב לאין שיעור מהמצב שהיה תחת הרשויות," ומזהירים מפגיעה בשקיפות, בנתוני הגבייה וביכולת התכנון.
גם המגזר העסקי מודאג. בתאחדות התעשיינים טוענים כי העברת הניהול לרשויות המקומיות תביא לכך שעשרות אלפי עסקים לא יוכלו עוד לקזז מע"מ על רכיב המים, ותוביל להתייקרות משמעותית בתעריף האפקטיבי עבור מפעלים, בתי מלון ועסקים שצורכים כמויות גדולות של מים.

למרות ההתנגדויות, במשרד האנרגיה משוכנעים כי לחוק יש פוטנציאל לשנות את מבנה משק המים ולהחזיר חלק מהכוח לרשויות המקומיות ולתושבים. אם התהליך הפרלמנטרי יתקדם כמתוכנן, צפוי החוק לעלות לקריאה ראשונה במליאת הכנסת בתוך כחודש. לאחר מכן ימתינו לו דיונים סוערים בוועדות, מאבקי לובי מצד התאגידים והרשויות, וכן ויכוח רחב על השאלה מי מנהל טוב יותר את המים של כולנו - תאגיד מקצועי או עירייה יעילה.