עומר רותחת: ויכוח חריף סביב דגלי ''עומר יישוב יהודי ציוני'' מציף מתחים ישנים ביישוב

חודש אחרי סערת מכירת הבית בעומר למשפחתו של עלה הנייה (שיש המקשרים את שמו למשפחתו של הארכי מחבל איסמעיל הניה), שוב מתלקחת מחלוקת ביישוב היוקרתי שבנגב. 
בשבוע האחרון החלו תושבים רבים לתלות על גדרות ופתחו מכירה מרוכזת  דגלי ישראל עם הכיתוב "עומר יישוב יהודי ציוני", ובקבוצות היישוב הופץ קישור ייעודי להזמנת השלטים. היוזמים הציגו זאת כתגובה טבעית לצורך "להחזיר את הגאווה והזהות היהודית של עומר".

זה לא גזענות, זו אמירה של זהות. עומר נבנתה כיישוב ציוני יהודי, וזה צריך להישאר כך. מי שמזדהה עם הערכים האלה - מוזמן

אולם הרשתות המקומיות התלקחו. בתוך קבוצות הוואטסאפ והפייסבוק, הדיון חרג מגבולות הזהות המקומית לשאלות עמוקות של דמוקרטיה, ציונות, מוסר וחיים משותפים.
אלא במקרי הירי האחרונים מתל שבע ומכת הפשיעה בנגב, שעומר סובל ממנה, כילו את ההכלה, הסובלנות והרצון לחיים משותפים. לתושבי עומר נמאס - והם ממש לא יוצאי דופן: גם בבאר שבע, בנתיבות, באופקים ובמושבים באיזור, שסובלים ממכת הפשיעה, נגמרה ההכלה כלפי מי שלא חושב יהודית-לאומית-ציונית לשיטתם. אם בעבר היה סוג של דו-קיום בין קהילות, מכת הפשיעה בנגב שמה לה סוף. הנגב הופך לא לקהילה אחת, אלא לקבוצות-קבוצות, שאין ביניהן דבק משותף. המגמה כבר נחשפו בעבר, באין ספור מחקרים. החוקרים התריעו, אבל כלום לא נעשה.

“עומר היא יישוב ישראלי, לא יהודי - אנחנו לא בגולה”
בדיון שהתקיים בקבוצת הוואטסאפ של היישוב, אחד התושבים כתב: “על הדגל שלנו סמל החטופים. אתמול החזירו את גופתו של הגשש הבדואי שנשבה ב־7.10. על הדגל כתוב ‘יהודי’. איך זה מסתדר? עומר היא יישוב ישראלי, לא יהודי. אנחנו לא בגולה.”
דבריו עוררו תגובות סוערות. היו מי שהשיבו בתקיפות: “חשוב מאוד מאוד לתושבי עומר ההבנה שהקהילה שלנו היא קהילה יהודית ציונית וזה לא ישתנה.”
תושבים אחרים הביעו הסתייגות, וטענו כי “מי שמציב שלטים כאלו דווקא מרחיק מאיתנו את הערכים של היהדות - חמלה, אהבת אדם וכבוד לאחר”.

“מזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה” - גם בפייסבוק הדיון התלהט
גם בקבוצת הפייסבוק של היישוב עומר ״דף תושבי עומר״ הוויכוח הגיע לשיאים רגשיים.
תושבת בשם טל מזרחי כתבה פוסט שזכה למאות תגובות, שבו שאלה: “אם בן של ברוך גולדשטיין היה רוצה לקנות בית בעומר - הייתם מאפשרים לו? זה החינוך שאתם מעבירים לילדים שלכם? איפה עובר הגבול בין גזענות לציונות?”

תושב אחר השיב: “מתי להיות יהודי וציוני הפך למשהו רע? האם חרדים שלא משרתים בצבא לא יכולים לגור בעומר? איפה הכתובת שומרת על שוויון?”
מגיבה אחרת כתבה: “אני חיילת שמשרתת בצה"ל, אני אוהבת את ישראל, אבל לא מוכנה לשתוק כשיש קולות שקוראים להפלות או להרחיק אחרים בשם היהדות.”
מנגד, היו גם קולות שראו ביוזמה מהלך מוצדק וערכי: “זה לא גזענות, זו אמירה של זהות. עומר נבנתה כיישוב ציוני יהודי, וזה צריך להישאר כך. מי שמזדהה עם הערכים האלה - מוזמן.”

קולות שקוראים לאחדות
לצד חילופי הדברים, היו גם מי שביקשו להרגיע. אחד המשתתפים כתב: “הוויכוח הזה לא יוביל לשום מקום. אנחנו עם אחד, כולנו באותה סירה. עומר צריכה להיות סמל לחיבור, לא לשסע.”
תושב עומר כתבה: “צריך לזכור - השלט הזה אולי התחיל מדגל, אבל הוא נוגע בלב של כולנו. בימים כאלה של מלחמה, אנחנו צריכים לחפש מה מאחד אותנו, לא מה מפריד.”
יו"ר סיעת “קהילה” במועצת עומר, יוסי כהן, אמר לחדשות באר שבע והנגב: “עומר הייתה ותישאר יישוב יהודי וציוני זו האמת שלי, וזה הערך שעליו נבנה היישוב הזה מראשיתו. אני מאמין בלב שלם בצביון היישוב ובחובה שלנו לשמור עליו גם כשהשיח הציבורי נעשה רועש או רגיש. לא מדובר בסיסמאות אלא בזהות, בערכים ובמורשת שהפכו את עומר לקהילה חזקה, מאוחדת וערכית.
מנהיגות נבחנת דווקא ברגעים שבהם נדרש לומר את הדברים בבירור, גם כשהם לא תמיד נעימים לכל האוזניים. ‏עומר היא יישוב קולט, פתוח ומכבד, אך יש לה גם זהות ברורה שעליה אסור לנו לוותר. שמירה על הצביון היישובי איננה הדרה היא אחריות, והיא הדרך להבטיח שגם בעתיד עומר תישאר המקום שאנחנו גאים לקרוא לו בית.”

סערת השלטים בעומר חושפת את המתח שבין זהות לאומית לחיים קהילתיים משותפים.
האם מדובר בגאווה ציונית לגיטימית, או בקו אדום שנחצה?
בעומר, לפחות לעת עתה, התשובה תלויה מאוד למי שואלים.