מפונים בגיל השלישי תחת אש: ''הבריאות מתדרדרת והבדידות גוברת''

מה קורה לבני הגיל השלישי כשנאלצים לעזוב את ביתם בזמן מלחמה? מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמכללה האקדמית עמק יזרעאל מצביע על סכנה ממשית לרווחתם הנפשית והחברתית של הקשישים המפונים, בעיקר בשל אובדן נגישות לאמצעים דיגיטליים.
המחקר, שפורסם בכתב העת American Journal of Geriatric Psychiatry, בחן את מצבם של 93 בני 60 ומעלה שפונו מבתיהם בעקבות מלחמת חרבות ברזל, לעומת 150 קשישים שלא פונו. התוצאות מטרידות: המפונים דיווחו על בריאות פחות טובה, תחושת בדידות גבוהה יותר, ותחושת שליטה מופחתת על חייהם. בעוד ש-56% מהקשישים שלא פונו דיווחו על בריאות טובה או טובה מאוד, רק 45% מהמגורשים הרגישו כך. תחושת הבדידות פקדה 37% מהמפונים, לעומת 23% בלבד מהלא מפונים.

אחד הממצאים הבולטים קשור לטכנולוגיה: בני הגיל השלישי שפונו דיווחו על ירידה חדה בשימוש במכשירים דיגיטליים, במיוחד מחשבים נייחים וטלוויזיות חכמות שלא ניתן לפנותם מהבית. לפני המלחמה, 67% מהמפונים עשו שימוש במחשב נייח, אך לאחר הפינוי ירד הנתון ל-18.5% בלבד. ירידה דומה חלה בשימוש בטלוויזיה חכמה, שירד מ-58% ל-38%.
דווקא בזמן חירום, שימוש בטכנולוגיה הוא קריטי לא רק לשמירה על קשרים חברתיים, אלא גם למימוש זכויות והגשת טפסים לקבלת סיוע ממשלתי. אך רבים מהמפונים נתקלים בקשיים, הן בשל מחסור במכשירים ניידים והן בשל תפיסות גילניות שמערערות את האמונה ביכולתם להשתמש בטכנולוגיה.
פרופ' אלה קון-שוורץ מאוניברסיטת בן-גוריון מסבירה: ''כשמדובר באוכלוסיית הגיל השלישי, קיים סיכון מיוחד. לא רק עצם הפינוי מאיים, אלא גם אובדן הכלים הדיגיטליים שעוזרים להם להתמודד. בישראל ובעולם, כשאירועי משבר מתרבים, חייבים להנגיש ולתמוך גם בממד הדיגיטלי של חיי הזקנה.''
החוקרים ממליצים להקים מערכי הדרכה יזומים לשימוש בטכנולוגיה, להקים מוקדי תמיכה טכנית במקומות הפינוי ולצמצם את הפער הדיגיטלי באמצעות רכישת מכשירים ניידים ועמדות מחשב זמינות.
ד"ר איתי מנהיים, מצוות המחקר, מסכם: ''בדיוק אלה שיכולים להפיק הכי הרבה תועלת מהטכנולוגיה, משתמשים בה הכי פחות בעת חירום. חשוב שנבטיח שהאוכלוסייה המבוגרת תקבל את המענה הדיגיטלי הדרוש לה – אחרת היא עלולה להישאר מבודדת וללא מימוש זכויות בסיסיות.''