הפתעה גרמנית בבאר שבע: ''לא האמנו שזו עיר ישראלית תחת מלחמה''

בפגישה יוצאת דופן שנערכה השבוע בלשכתו של סגן ראש העיר ומחזיק תיק הרווחה, הרב אושרי אביכזר, התארחה משלחת בכירה מהפרלמנט של מדינת המבורג שבגרמניה. מטרת הביקור: היכרות עם פעילות הרווחה של עיריית באר שבע, לצד שיח בין-מדינתי בנושא אתגרי החברה בישראל בצל המלחמה.

בראש המשלחת עמדה יו"ר הפרלמנט הגרמני של המבורג, הגברת קרולה ווייט, ואליה התלווה מרקו וייזנר, מנהל הפרוטוקול של הפרלמנט. הפגישה התנהלה בשפה האנגלית והשתתפו בה גם חבר מועצת העיר עידו אטיאס, יו"ר סיעת "חוזה חדש", צח ברק, יו"ר סיעת "קהילה", וכן שני אורה דותן, מנהלת קשרי החוץ של עיריית באר שבע.

במהלך המפגש הציג הרב אביכזר סקירה נרחבת על מערך הרווחה העירוני, שהמשיך לפעול גם בתקופת הלחימה. הוא תיאר את מאמצי העירייה לטיפול באוכלוסיות מוחלשות, דיבר על ההתמודדות עם בני נוער בסיכון, והרחיב על תפקידו כיו"ר הוועדה העירונית למאבק בנגע הסמים. לדבריו, "באר שבע ממוקמת כיום באחד המקומות הנמוכים בארץ בשיעור צריכת סמים בקרב צעירים – נתון שמעיד על השקעה רבת-שנים בעבודה חינוכית".

סגן ראש העיר הציע לבחון שיתופי פעולה בין הרשות המקומית בבאר שבע לבין עיריית המבורג - גם במישור החברתי וגם בקשר עם מוסדות אקדמיים דוגמת אוניברסיטת בן גוריון. הגברת ווייט ציינה כי תשמח להזמין את הרב אביכזר לביקור מקצועי בגרמניה.

במהלך הדיון התייחס צח ברק לאתגרי ההסברה הישראלית מול הקהילה הבינלאומית, בעיקר ברשתות החברתיות. לדבריו, "העולם מתמודד עם תעמולה אנטי-ישראלית שמוזנת על ידי מיליוני איסלאמיסטים קיצוניים. חשוב לנו שתעבירו את האמת לציבור שלכם – שיבין מול מה ישראל מתמודדת. מדובר בארגון טרור רצחני, לא במדינה".

בסיום המפגש נערך טקס סמלי במסגרתו הוענקו מתנות הדדיות בין המשלחת לבין עיריית באר שבע. הרב אושרי העניק לגברת ווייט שי בשם תושבי העיר, והדגיש את התקווה לקידום הקשרים ולשיתופי פעולה נוספים.

יו"ר הפרלמנט ווייט סיכמה בהתרגשות:
"נדהמנו מהעיר. הדימוי שיש לבאר שבע מחוץ לישראל שונה לחלוטין מהמציאות. מצאנו עיר ירוקה, מתקדמת, עם מוסדות חינוך ברמה גבוהה מאוד".

על רקע הביקור - קצת על המבורג:

המבורג היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, עם אוכלוסייה של כ־1.9 מיליון תושבים, מתוכם כ־8,000 יהודים. היא נחשבת לעיר נמל מרכזית באירופה, בעלת השפעה כלכלית, תרבותית ותחבורתית עצומה. הקשר בין הערים מושתת על ערכים של פיתוח קהילתי, רווחה, תרבות ושיח דמוקרטי.