הבטחות שהופכות לאשליה: בית החולים הנוסף בדרום לא יוקם לפני 2032

בית החולים הנוסף בנגב, שאמור היה לקום כבר בשנת 2014 כהבטחת ממשלה, לא יוקם לפני שנת 2032. כך נחשף השבוע בדיון של הוועדה לפיקוח על הסרת חסמים בכנסת. הגורמים המרכזיים לעיכוב כוללים חסמים בירוקרטיים, מחסור חמור בכוח אדם רפואי ומבנה בעלות מורכב שמעכב את תהליכי הביצוע.

למרות הכרזות רשמיות שנשמעו רק בשבוע שעבר בטקס חנוכת בית החולים אסותא בבאר שבע, על פיהן יוקם בית חולים נוסף בעיר שייקרא על שמו של שמעון פרס ז״ל, בדיון בכנסת נחשף כי הלכה למעשה הפרויקט רחוק מהשלמה.

אחד החסמים העיקריים הוא מודל הבעלות המורכב של בית החולים המתוכנן: שיבא, כגוף ממשלתי, אמון על התכנון וההפעלה, אך הביצוע מצוי בידי שותפות בין קופות החולים לאומית ומאוחדת, שהקימו יחד את חברת "פרס נגב". מדובר בפרויקט תקדימי שבו מעורבים גם תאגיד הבריאות הממשלתי וגם שותפים מהמערכת הציבורית - שילוב שמקשה על קידום מהיר של ההקמה.

ח״כ מיכאל ביטון, יו״ר הוועדה, הציג בדיון תמונה קשה של פערים מהותיים בשירותי הבריאות בין תושבי הדרום למרכז הארץ. לדבריו, לא ייתכן שמדינה השואפת לאחדות ולערבות הדדית תאפשר מציאות שבה תושבי הנגב ממתינים עשרות שנים להרחבת שירותי הבריאות הבסיסיים. ביטון תהה האם אכן ימתינו האזרחים עד 2028 או 2032 כדי לקבל מיטת אשפוז זמינה.

פרופ' אורלי וינשטיין, מנכ"לית שיבא נגב, הציגה את החזון להקמת מרכז רפואי בינוני בנגב - בית חולים בגודל של בית החולים קפלן ברחובות, כאשר סורוקה יישאר מרכז העל של הדרום. לדבריה, המיזם נועד להוסיף 600 מיטות אשפוז ולהקים מערכי רפואה מתקדמים נוספים.

חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית, הציג את נקודת המבט של הקופות והדגיש כי אוכלוסיית הנגב מונה כיום כ-1.5 מיליון תושבים, אך הפרויקט מתקשה להתקדם בשל עומס רגולציה ומחסור בכוח אדם. לדבריו, יש צורך ממשי להרחיב את היצע השירותים בדרום.

אחד החסמים העיקריים הוא מודל הבעלות המורכב של בית החולים המתוכנן: שיבא, כגוף ממשלתי, אמון על התכנון וההפעלה, אך הביצוע מצוי בידי שותפות בין קופות החולים לאומית ומאוחדת, שהקימו יחד את חברת "פרס נגב". מדובר בפרויקט תקדימי שבו מעורבים גם תאגיד הבריאות הממשלתי וגם שותפים מהמערכת הציבורית - שילוב שמקשה על קידום מהיר של ההקמה.

ברקע כל זאת, יש לציין כי בשבוע שעבר נחנך שלב ראשון בבית החולים אסותא בבאר שבע. אמנם מדובר בצעד חשוב, אך המוסד החדש טרם כולל מחלקות חיוניות כמו יולדות וחדר מיון. עם זאת, הוא מספק 37 מיטות אשפוז וחמישה חדרי ניתוח - ומנסה להקל מעט על העומס הקיים בסורוקה. זהו בית חולים בשטח של כ-17,000 מ"ר אשר פועל במודל פרטי, ומתמקד בטיפולים שאינם מצריכים התערבות דחופה.

תושבי הדרום ממשיכים לחיות תחת הצל של תשתיות בריאות לא מספקות, ומחכים לפריצת דרך של ממש. קידום בית החולים החדש אינו עניין של מותרות, אלא צורך חיוני שמחייב את ממשלת ישראל לפעולה תקיפה. השקעה מיידית בגיוס כוח אדם, קידום סופי של מודל הבעלות ופיתוח מערכות תשתית מתאימות - אלו הצעדים ההכרחיים שיאפשרו לתושבי הנגב לקבל טיפול רפואי ראוי ובזמן.