סטודנטיות מ־SCE פיתחו מערכת ניהול חקלאית חכמה המבוססת על בינה מלאכותית ותחזיות אקלים

מיזם גמר חדשני מהמחלקה להנדסת תוכנה ב־SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון מציע פתרון טכנולוגי מתקדם לאחד האתגרים המרכזיים של החקלאות הישראלית – ניהול יעיל של משקים בצל אתגרי אקלים, חוסר בכוח אדם וקשיים כלכליים. המערכת החדשה, שנקראת GrowWise, פותחה על ידי הסטודנטיות מאי זוהר וספיר עובדיה, בליווי המרצה אלונה קוצ’יי, והיא עתידה להיחשף לראשונה לציבור במסגרת פסטיבל החדשנות האקדמית SCE Tech Fest 25, שיתקיים בין ה־22 ל־26 ביוני בקמפוס המכללה.

המערכת פותחה מתוך הבנה של צורך אמיתי בשטח: חקלאים שפונו מיישוביהם, גויסו למילואים או נאלצו להתמודד עם מגבלות ביטחוניות שמנעו מהם להגיע למשקים, מצאו את עצמם מנסים לנהל מרחוק – לעיתים באמצעים ידניים או מסורבלים. הרעיון לפיתוח GrowWise נולד מתוך ההבנה שיש להנגיש פתרון טכנולוגי פשוט, חכם ונגיש, כזה שיאפשר קבלת החלטות מושכלת גם ממרחק.

במהלך הפיתוח שילבו הסטודנטיות טכנולוגיות בינה מלאכותית מבית OpenAI יחד עם תחזיות אקלים גלובליות, במטרה לאפשר לחקלאים להתאים את שיטות העבודה למצב האקלים המשתנה. המערכת פועלת בטכנולוגיית Flask, עם מסד נתונים MongoDB וממשק ידידותי במיוחד למשתמשים שאינם אנשי טכנולוגיה. בממשק האינטואיטיבי ניתן לנהל את חלקות הגידול והחממות, לתכנן מערך השקיה מותאם למזג האוויר ולשלוט בהוצאות והכנסות של המשק החקלאי באמצעות דו"חות מותאמים אישית. בנוסף לכך, המערכת כוללת כלים למעקב אחרי מלאים וציוד, ניתוח מגמות צמיחה בזמן אמת, ואפילו אפשרות לגיוס עובדים בעזרת רשת פנימית של חקלאים.

לדברי מאי זוהר, אחת ממפתחות המערכת, השאיפה הייתה לפשט תהליכים שהיום נעשים לעיתים באופן ידני, ולעזור לחקלאים לפעול ביעילות – גם בתנאים של חוסר ודאות. ספיר עובדיה מוסיפה כי המערכת תוכננה כך שתתאים לצרכים השונים של כל משק, גם של כאלה שאינם מבוססי טכנולוגיה. הפשטות שבשימוש מאפשרת לכל חקלאי, גם כזה שמעולם לא עבד עם מערכות מידע, להתחיל לנהל בצורה מושכלת יותר את הפעילות היומיומית.

כיום נמצאת המערכת בפיילוט עם משק חקלאי בדרום, והנתונים הראשוניים מצביעים על חיסכון של מאות עד אלפי שקלים בחודש, בעיקר הודות לייעול השימוש במים ובתשומות נוספות. ד"ר כרים אבו עפאש, ראש המחלקה להנדסת תוכנה ב־SCE, מציין כי מדובר בדוגמה מובהקת לכך שטכנולוגיה אקדמית יכולה לייצר פתרונות יישומיים בעלי השפעה מיידית בשטח. לדבריו, החיבור בין חדשנות אקדמית לצרכים אמיתיים של המשק הישראלי מבטא את ייחודה של המכללה ואת ערכיה.

הפרויקט צפוי למשוך עניין בפסטיבל הטכנולוגיה הקרוב, שיכלול הצגה של עשרות פרויקטי גמר נוספים מהפקולטות להנדסה, מחשבים וניהול טכנולוגי, והוא מהווה עדות לכך שגם בתחומים מסורתיים כמו חקלאות – חדשנות, דיוק וממשקים חכמים יכולים להוביל לשינוי של ממש.