אוני' בן גוריון אירחה כנס בנושא שהכי מקומם את הבאר שבעים. האם בקרוב יאסר עליה?

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אירחה מעל 200 משתתפים לדון באתגרי הגיוון וההכלה באקדמיה הישראלית, דווקא בצל תקופת חירום. כזכור, נשיא ארצות הברית החליט לשים קץ לכל מה שקשור לגיוון והכלה של השונה, בהם שלילת זכויות של להט''ביים במוסדות ממשלתיים, גירוש מהגרים, פיטוריהן של אנשי אקדמיה שלא יישרו קו עם תפיסות הממשל ועוד.

אוניברסיטת בן גוריון עוררה את זעמם של תושבי באר שבע ודמויות פוליטיות מובילות בעיר, כאשר בחרה להכיל בתחומה הפגנות וקהילות שאינן בקונצנזוס בבאר שבע, מגמה שהקצינה בשנים האחרונות.

האוניברסיטה אירחה את הכנס הארצי הראשון לחקר הגיוון וההכלה באקדמיה הישראלית, שנערך תחת הכותרת "בין שגרה לחירום". בכנס, שהתקיים ביום השואה הבינלאומי, השתתפו מעל 200 אנשי אקדמיה, חוקרים ומובילי דעה שבחנו את השאלה המרכזית: כיצד השתנו תהליכי הגיוון וההכלה באקדמיה בעשור האחרון ובמיוחד בתקופת החירום הנוכחית.

פרופ' סראב אבו רביעה קווידר, סגנית נשיא אוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר הכנס, ציינה כי תהליכי הגיוון החלו עוד בשנות ה-90, אך דווקא השנה, תחת אתגרי מלחמה וחוסר יציבות, עולה חשיבות היחידות לגיוון והכלה. "בימים של אובדן חיי אדם וקריסת ההגנה הדמוקרטית, תפקידן של היחידות לגיוון הוא קריטי מתמיד," אמרה.

רקטור אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' חיים היימס, הדגיש את המחויבות המוסרית להכיל את השונה דווקא ביום השואה הבינלאומי, בעוד סמנכ"לית הבטחת איכות ומגוון במועצה להשכלה גבוהה, סימונה מורדוך, הדגישה את חשיבות מתן שוויון הזדמנויות באקדמיה לקידום מוביליות חברתית.

במהלך הכנס הוצגו מחקרים ותוכניות פורצות דרך, ביניהן קטלוג מחקרים חדשני מבית אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומענקי מחקר בנושאי גיוון והכלה. בין הזוכים: ד"ר דורית אפרת-טרייסטר על מחקר בנושא הנגשה תרבותית בבתי חולים, אייל ברימן על פלטפורמה ליצירת הסכמות מבוססות בינה מלאכותית, ורנין דעאס על מחקרה בשיח ייעוצי בבתי ספר מוסלמיים.
בנוסף, נערכו פאנלים מרתקים בנושאים מגוונים כמו שילוב אוכלוסיות מגוונות בקמפוסים, אתגרי החברה החרדית באקדמיה, ושפה כמנוף לשילוב והכלה. 
ד"ר יוספה טביב-כליף, סמנכ"לית אסטרטגיה ותוכניות אקדמיות בשותפויות רוטשילד, סיכמה: "בימים סוערים אלה, דווקא הגיוון וההכלה הוכיחו עצמם כעוגנים חברתיים ואקדמיים. הכנס הזה הוא צעד משמעותי בהפיכת תחום הגיוון למרכזי באקדמיה."

הקמפוסים תמיד עמדו בעין הסערה בכל הקשור לחופש ביטוי והכלת השונה. בבאר שבע, בה לקהילה הלהט''בית לא היה מרחב בטוח, אחד המרחבים הבודדים שלה היה חוג סגו''ל בקמפוס, שעם השנים נפתח גם עבור תושבים באר שבע שאינם סטודנטים. גם לאחרונה, הקמפוס הבאר שבעי הוא המרחב הכמעט יחידי באיזור בו נידונות שאלות הקשורות למציאות העכשווית, כאשר גופים פוליטיים מקומיים מפעילים לחץ כבד שלא לקיים יותר את השיח הזה בקמפוס.