זעקת העוני הגיעה לכנסת: 'להיות בריא זה לעשירים – אנחנו נלחמים על מזון בסיסי לילדים'

דיון סוער בכנסת חשף ממצאים קשים, דאגה בבאר שבע לנוכח עליית היקף הפונים לסיוע בצרכים הבסיסיים ביותר - עוד לפני הגזירות הכלכליות שייכנסו לתוקף עוד שבועיים ומרכולים שמדווחים על מכת גניבות מזון
send whatsapp messsage send FB messsage
זעקת העוני הגיעה לכנסת: 'להיות בריא זה לעשירים – אנחנו נלחמים על מזון בסיסי לילדים' חלוקת מזון של עמותת פתחון לב (צילום: פתחון לב / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א')

באי אחת המכולות הוותיקות בשכונה ה' חשו נפגעים ואפילו באו בטענות לאחראי המשמרת: נאסר עליהם להיכנס עם סלי קניות, הם נדרשו להציג קבלה ביציאה, דבר שלא היה קודם לכן. ‘’יש מכת גניבות, אז בודקים כל אחד, גם לקוחות של יום יום. אנשים גונבים אוכל'', אומר לנו עובד המקום. טענה דומה שמענו מסטודנט שרצה לחסוך זמן ולהעביר דברים בקופה לשירות עצמי בסניף של רשת גדולה: ‘’בקופות היה  תור ארוך, אז לכמה ירקות, קפה, פירות ועוגיות, הלכתי לקופה לשירות עצמי. כשרציתי לשלם, הגיע אחראי משמרת וביקש ממני להעביר מול עיניו שוב את המוצרים, לוודא שלא ‘פספסתי’ מוצר. לא רצה להגיד ‘גנבתי’, אבל נראה מיותר''.


נתונים שהוצגו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הראו כי בעשור האחרון עלו מחירי הפירות ב-39.6% ומחירי הירקות ב-47%. בשנה האחרונה לבדה זינקו מחירי הירקות ב-17.7% – פי חמישה מהעלייה הכללית במדד המחירים לצרכן




מחירי המזון זינקו ועוד יעלו בעשרות אחוזים בתחילת 2025, תוך ניצול עליית המע''מ לשורת התייקרויות במשק. היצרנים הגדולים כבר הודיעו על שורת התייקרויות - מקפה ופסטה ועד מוצרי טואלטיקה, בעשרות אחוזים. זאת, ששער הדולר בישראל דווקא נמצא בירידה. ישראל הפכה להיות אחת המדינות היקרות, ממזון, דרך מוצרי חשמל ועד מוצרים חיוניים. שוק ריכוזי, מיסוי כבד ורגוצליה מכבידה, אינם מקלים על הוזלת יוקר המחיה.

‘’לפנינו שנה מאתגרת'', אומר סגן ראש עיריית באר והממונה על תיק הרווחה, הרב אושרי כהן. ‘’במהלך 2024 ובעקבות מלחמת חרבות ברזל, ראינו עלייה במספר הפונים לשירותי הרווחה וגם שינוי במהות הפניות, שהגיעו גם מקהלים שלא נזקקו קודם לסיועם של שירותי הרווחה. אל מול זה, יש לציין סל נרחב של שירותים ויוזמות לטובת הקהילה, שעושים ונעשה בקרוב. אם זה ליווי של צעירים ומבוגרים להתנהלות כלכלית וסיוע ממוקד ובתחום הסיוע נפשי. עם כניסת מנהלת אגף רווחה חדשה, תהילה רובינס, לפני כשלושה חודשים, נכנסנו לתנופת עשייה''.
 

מתנדבות ב''באר שובע'', אחת העמותות הוותיקות בבאר שבע, המסייעת לאלפי פונים (צילום: באר שובע)


‘’אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות ועימה נתמודד בשורה ארוכה של מענים וכלים'', אומר הרב אביכזר. באשר להיקף הפניות, האו מספר שיש כאלה שגם אם שרויים במצוקה, ‘מתביישים’ לפנות: ‘’לעיתים יש תחושה בציבור שמי שפונים לשירותי הרווחה מוגדרים כמקרים קשים, ולא מבינים שרווחה כשמה כן היא - לרווח במידת האפשר את החיים ברגעים הלא קלים. ישנם מנגנוני סיוע מוסדרים, בהם זכאות לתלושי מזון, שהזכאות אליהם הורחבה ומעודכנת בימים אלה בעקבות פסיקת בג''ץ. רווחת התושבים, זה האתגר עימו נתמודד במהלך השנה הקרובה ונעשה את המירב למען הפונים אלינו''.

עליות המחירים הדרמטיות פוגעות בבריאות האוכלוסיות המוחלשות

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה השבוע דיון מיוחד לציון יום המאבק בעוני, ביוזמת ח"כ אתי עטיה, הפורום למאבק בעוני ורשת הפעילים לחיים בכבוד. הדיון עסק בפיקוח על מחירי המזון ובהשפעתם על חייהם של מאות אלפי משפחות החיות מתחת לקו העוני.  

הדיון נפתח בדבריו של ח"כ שלום דנינו, ליכוד ותושב עומר, שמילא את מקומו של יו"ר הוועדה:   “הנושא חשוב מאוד, ואני לא חושב שהוא מקבל את המקום הראוי שמגיע לו.” דנינו הזכיר כי מאז 2011 עלה מדד המחירים ב-23%, בעוד שמחירי המזון זינקו ב-37%. “זה דרמטי,” אמר.  

נתונים שהוצגו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הראו כי בעשור האחרון עלו מחירי הפירות ב-39.6% ומחירי הירקות ב-47%. בשנה האחרונה לבדה זינקו מחירי הירקות ב-17.7% – פי חמישה מהעלייה הכללית במדד המחירים לצרכן. המחקר הדגיש כי הפערים פוגעים בעיקר במשפחות מהחמישון התחתון, המוציאות כ-18.5% מהכנסתן על מזון, לעומת 12.3% בלבד שמוציא החמישון העליון.  


ליזה קומה, אם ל-7 ילדים ועובדת במשרה חלקית, שיתפה בדמעות את סיפורה האישי:  
"אני חיה כל חודש על 10,000 שקל שמתחלקים בין שכירות ואוכל. כשאני הולכת לסופר, אני חייבת למיין את הדברים ולבחור מה אפשר לקנות ומה לא. אני צריכה כמויות גדולות בשביל הילדים שלי, אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי לקנות להם קורנפלקס מיוחד. אנחנו ערביי ישראל עוברים תקופה קשה, לא מקבלים אותנו לעבודה או מפטרים אותנו בגלל כיסוי ראש. אם אתם לא תעזרו לנו – מי יעזור לנו?".  

עדות נוספת הגיעה מעדי, אם חד-הורית לתאומים בני 14.5:  
“המשכורת שלי בקושי מספיקה למחצית מהשכירות על דירה שאף אחד פה לא היה מוכן לגור בה. הילדים שלי לא אוכלים בשר ודגים בגלל העלויות, והיום הם סובלים ממחסור ב-B12. נוצר מצב שלהיות בריא זה לעשירים בלבד. אני לא מסכנה, אבל אני ממש לא חיה בכבוד.”

ח"כ מטי צרפתי הציעה לבטל את המע"מ על מזון בריא כדי להקל על הציבור:   “ההפרש בהכנסות המדינה יהיה קטן, אבל התרומה לאוכלוסייה תהיה אדירה,” אמרה.  

ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימה, הוסיפה:   “מחירי המזון אינם גזירת גורל. כמו שהחלטנו כחברה שחינוך צריך להיות חינם, כך יש להנגיש סל מזון בריא לכל אחד ואחת.”  

נציגת משרד הרווחה, יוכי אילוז, עדכנה כי תקציב התמיכה בסלי המזון קוצץ השנה ועמד על 44 מיליון שקל בלבד. עם זאת, אתמול התקבלה תוספת של 90 מיליון שקל לביטחון תזונתי, אך גם זה לא צפוי להספיק מול הצרכים הגוברים.   מרכזת ועדת המחירים במשרד האוצר, עפרי אשל, טענה כי פיקוח מחירים אינו הפתרון לבעיה:  
“פיקוח מחירים הוא לא כלי להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי. ייתכן שהפעלתו תגרום לתוצאה הפוכה.”   ח"כ דנינו זעם על דבריה והשיב בחריפות:  
“אולי פעם אחת אל תבואו עם הפתק מוכן מראש, בואו תנסו לשנות.”
 

ארגון לתת. אחד הארגונים שסייע בתקופת המלחמה (צילום: ארגון לתת)


מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, ד"ר מורן בלייכפלד-מגנאזי, הזהירה מהשלכות הבריאותיות של המחסור במזון בריא בקרב אוכלוסיות מוחלשות:  “השמנת יתר בקרב נשים מאוכלוסיות חלשות עומדת על 41% – לעומת 15% בלבד בקרב נשים מאוכלוסיות חזקות. עלויות ההשמנה נאמדות ב-20 מיליארד שקל בשנה.”  

ד"ר יונתן בצלאל, סמנכ"ל תקציבים ומפקח מחירים במשרד הכלכלה, ציין כי הפתרון נעוץ בהגברת התחרות בענף המזון:   “השוק ריכוזי ברובו, ואנחנו נמצאים בתהליך לבדיקת רווחיות של מוצרים כמו טונה, קורנפלקס ולחם מלא. פיקוח מחירים הוא לא הפתרון הראשון, אבל במצב המשק הישראלי חייבים להפעיל אותו בדרכים חכמות.”

הדו''ח החמור של פתחון לב
מנכ"ל פתחון לב, אלי כהן, הזהיר כי למעלה מחצי מיליון משפחות בישראל חיות באי-ביטחון תזונתי, בעוד שמדי שנה מושלכים לפח כ-356 אלף טון מזון בשווי 4 מיליארד שקל. הפרויקט החדש נועד לשנות מצב זה על ידי חיבור בין עודפי המזון לבין משפחות נזקקות. הארגון מתכוון גם להכשיר מתנדבים לחלוקת המזון וליצור תשתית מעקב אחר מקבלי הסיוע.
בשנת 2023 חילצה העמותה כ-2.6 טון מזון בשווי של 40 מיליון שקל, וב-2024 נאספו עד כה 1.6 טון בשווי 24 מיליון שקל. בארגון מציינים כי מעבר לסיוע במזון, הפרויקט יתרום גם לרווחה, לבריאות ולאיכות החיים של המשפחות, ויצמצם את בזבוז המזון ברמה הלאומית.