פיצוץ בשיחות: נתק בין ארגון המורים לאוצר, מערכת החינוך עלולה לא להיפתח ביום ראשון

בעיצומה של מלחמה, מערכת החינוך בסכנה מוחשית להשבתה ב-1 בספטמבר בתיכונים, בעקבות סירובו של משרד האוצר לחתום על הסכם קיבוצי חדש עם המורים. משרד החינוך פועל לפתיחת מסגרות בעוטף ובצפון
send whatsapp messsage send FB messsage
נתק בין ארגון המורים לאוצר, מערכת החינוך עלולה לא להיפתח ביום ראשון כיתה ריקה. צילום: Image by Kohji Asakawa from Pixabay

נכון לשלוש שעות לפני כניסת השבת נתק מוחלט בין ארגון המורים למשרד האוצר. בעקבות המצב, לראשונה מזה 26 שנה, וממש בעיצומה של המלחמה, מערכת החינוך העל יסודית בישראל תושבת ביום הראשון ללימודים. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, הודיע כי הלימודים בתיכונים לא ייפתחו ב-1 בספטמבר, זאת בשל "סירובו העיקש של משרד האוצר לחתום על הסכם קיבוצי חדש, הכולל תוספות שכר ותנאי עבודה משופרים למורים".

באוצר לוחצים חזק לפרק את ארגון המורים, מתוך אותה תפיסה ניאו-ליברלית לפגוע בעבודה המאורגנת. ללא ארגון עובדים יציג, המורים יועסקו בחוזה אישי ומורים טובים יילכו לאיזורים חזקים כלכלית, דבר שיעמיק את האי שיוויון. במצב כזה, המורה יהיה נתון לחסדי הבית ספר, שיוכל לפטר אותו או לפגוע בתנאיו כרצונו.

ארז, שהזהיר את המורים לא להישמע להצהרותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', טוען כי המהלך נועד לשבור את העבודה המאורגנת ולהפריט את מערכת החינוך. לדבריו, "הממשלה מנסה להחתים מורים על חוזים אישיים, מהלך שיעשה אותם לעובדי קבלן". במקביל, שר החינוך יואב קיש טען בריאיון כי השביתה היא מהלך מיותר, והדגיש כי "כל התנאים שנחתמו בשנה שעברה נותרו בעינם".

חרף השביתה הצפויה, נודע כי משרד החינוך פועל לפתוח מסגרות לימוד מיוחדות בעוטף עזה ובצפון, על מנת להבטיח את המשך הלימודים באזורים המתוחים ביותר.

המו"מ בין ארגון המורים למשרדי האוצר והחינוך פוצץ אמש, והפערים בין הצדדים נותרו ללא גישור. הממונה על השכר במשרד האוצר הורה לרשויות המקומיות להיערך לאפשרות של לימודים במתכונת מצומצמת, אך הסיכויים שבית הדין לעבודה יוציא צו מניעה נגד השביתה, נראים קלושים.

ארגון המורים דורש תוספות שכר שבין 2,000 ל-3,000 שקלים לאור העומס הרב המוטל על המורים בבתי הספר התיכוניים. בצפון ובעוטף, אלפי תלמידים ואלפים של אנשי הוראה מפונים מבתיהם, וילמדו או יועסקו במסגרות החלופיות. 

נקודות המחלוקת המרכזיות בין משרד האוצר לארגון המורים נוגעות לתנאי השכר והחוזים האישיים של המורים. משרד האוצר, בראשות השר בצלאל סמוטריץ', מציע תוספות שכר אך מתעקש על שינוי במבנה החוזים האישיים של המורים, מהלך שנתפס בארגון המורים כניסיון להחליש את העבודה המאורגנת ולהפוך את המורים לעובדי קבלן.

שר האוצר סמוטריץ' טוען כי "המתווה שהוצע למורים הוא ההוגן והמאוזן ביותר, ויש לו את כל ההצדקה הכלכלית. מדובר בשדרוג משמעותי של תנאי השכר". לעומת זאת, יו"ר ארגון המורים, רן ארז, מבקר בחריפות את הצעת האוצר, באומרו כי "אין פה מתווה חדש, יש נסיגה חמורה מהמתווה הישן והפוגעני. האוצר מנסה לכפות על המורים חוזים אישיים, מהלך מסוכן שיפגע במערכת החינוך כולה".

הפערים הללו בין הצדדים יצרו מתיחות רבה והובילו להחלטת ארגון המורים להשבית את הלימודים בתיכונים ביום הראשון לשנת הלימודים.

מחסור חמור במורים: כיתות צפופות ומורים ללא הכשרה פוגעים באיכות החינוך

המשבר במערכת החינוך בישראל הולך ומחריף, כאשר הערכות מנהלי בתי הספר מצביעות על מחסור של אלפי מורים ברחבי הארץ. המחסור כולל הן את היעדרם הפיזי של מורים והן את העובדה שחלק ניכר מהכיתות מתנהלות על ידי אנשים ללא תעודת הוראה או הכשרה מתאימה. המצב החמור מוביל לכך שבשנה החולפת נרשמה עלייה בהיקף הכיתות בהן לומדים בין 60 ל-70 תלמידים תחת הדרכתה של מחנכת אחת בלבד.

לפי הדיווחים, בשנת הלימודים שהסתיימה, 306 מורות חינכו שתי כיתות במקביל, מה שיצר עומס בלתי אפשרי על המחנכים ופגע במענה ובתמיכה שהתלמידים היו אמורים לקבל. גם בשנת הלימודים הקודמת נרשם מצב דומה עם 245 מורות ששימשו כמחנכות לשתי כיתות במקביל. מגמה זו צפויה להימשך ואף להתרחב בשנה הקרובה, עם צפי לעומסים כבדים עוד יותר.

כדי להתמודד עם המחסור, בתי הספר נאלצים לשכור שירותי הוראה מחברות חיצוניות, במיוחד ללימודי אנגלית, ולהמשיך לקלוט אנשי צוות ללא תעודת הוראה. במשרד החינוך מודעים למשבר שהחל לפני כעשרים שנה ומחריף עם השנים. רק לאחרונה החלו במשרד להודות בחומרת המצב, ולפעול לצמצום הפערים. במסגרת המאמצים, מתכנן המשרד להעסיק 200 מורים בחוזים אישיים ולהסב 600 אקדמאים להוראה בשנה הקרובה.

המשבר המתמשך מחייב פתרונות מערכתיים דחופים, כאשר המורים הנותרים מתמודדים עם עומסים כבדים, והתלמידים נאלצים ללמוד בתנאים לא סבירים שפוגעים בהתקדמותם הלימודית.