''קהילות יתפרקו, המדינה חייבת לדאוג לפליטים'': הדוח המטלטל על מצב המפונים בישראל

123,393 ישראלים הפכו לפליטים בארצם - ב''קיפול'' אוכלוסיה מגבולות הצפון והדרום. דוח חדש מתריע: קהילות שמתפזרות בארץ עלולות להתפרק
send whatsapp messsage send FB messsage
''קהילות יתפרקו, המדינה חייבת לדאוג לפליטים'': הדוח המטלטל על מצב המפונים בישראל קראווילות למפונים (צילום: סילס פרויקטים)

פינוי האוכלוסייה בידי המדינה מגבולות עזה והצפון מאז ה-7.10.23, יצר 'סדר מרחבי חדש'. כמו אוריגמי הפכה מדינת ישראל לבעלת מרקם חברתי – מרחבי שונה מאשר לפני 'הקיפול' –שהוא בעל השלכות מרחיקות לכת על חייהם.ן של המפונים.ות. למרות שרובנו עדים לסדר החדש שנכפה עלינו, המיפוי שלו עדיין חלקי ביותר. דוח שמפרסם מרכז ‘’אדוה'', מתחייס למצבם של של כמעט 124,000 ישראלים, אשר פונו מבתיהם  בצפון ובדרום בעקבות מתקפת הטרור ב-7.10 ומלחמת חרבות ברזל. 

על פי קובץ חדש שהתקבל במרכז אדוה מאגף דמוגרפיה ומפקד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מתאפשר לראשונה לגבש הבנה חלקית של דפוסים אלו. מסמך שמפרסם כעת מרכז אדוה בא לתת טעימה מהתובנות העולות מסוג כזה של ניתוח.
 


סדר מרחבי חדש דורש מדיניות כלכלית־חברתית חדשה.  היעדרו של מיפוי רציף ושקוף של התנועות של הפליטים במרחב ואופן הקליטה שלהם מבחינת שירותים חברתיים, פוגע ביכולת של הרשויות המקומיות והמדינה לתת מענה תואם ומותאם. חשוב גם לומר,  כי התנועה המתמשכת במרחב, משפיעה באופן דרמטי על חיי היומיום של הפליטים
 



 

בין השאר עולה מהמסמך כי השונות הבולטת ביותר בדפוסי הפינוי ותזוזת האוכלוסייה, היא במידת הפיזור של יישוב המקור. הדוגמה המאלפת ביותר לפיזור היא קריית שמונה, שפונתה ב-20.10.23, והתפזרה ביותר מ-180 יישובים שונים ברחבי הארץ, מאילת צפונה. לעומת זאת, ישנו מודל מרוכז ומאורגן יחסית, המאפיין את היישובים הקטנים והשיתופיים, ואת היישובים שנפגעו קשה ב-7.10.23. הפינוי שלהם בדרך כלל משותף – למעט פרטים שהעדיפו או נאלצו לעבור למקום אחר. אנו משערות כי על תצורות הפינוי בפועל משליכים גם מאפיינים נוספים של יישוב המקור – כגון מידת הלכידות והארגון טרם המלחמה. על פניו, יישוב שפונה באופן מפוזר יתקשה לשמר תחושת שייכות ליישוב ולקהילה והמשכיות של קשרים חברתיים לקראת חזרה.

כמכלול, יותר מאחוז מאוכלוסיית המדינה היתה בסוף אפריל מפונה מביתה (117.5 אלף תושבות ותושבים). המועצות האזוריות הן אלו שבהן חל הגידול המשמעותי ביותר באוכלוסייה ביחס לאוכלוסייתן המקורית, שהיא בדרך כלל קטנה משל רשויות אחרות. מבחינה זו מעניין לראות כי אוכלוסיות הערים גדלו  בשיעור גדול יותר מאוכלוסיות המועצות המקומיות. בהשוואה בין הנתונים של שתי נקודות זמן ניכר כי התנועה של הפליטים.ות נמשכת כל העת.

‘’המדינה חייבת לקחת מחדש ולעתיד לבוא אחריות על פינוי אזרחיה לא רק ברגע הפינוי – אלא לאורך כל תקופת הפליטות. היעדרו של מיפוי רציף ושקוף של התנועות של הפליטים במרחב ואופן הקליטה שלהם מבחינת שירותים חברתיים, פוגע ביכולת של הרשויות המקומיות והמדינה לתת מענה תואם ומותאם. כדי להבין את השינוי האמור מומלץ כי המדינה תערוך מיפוי סדור ורצוף של תנועות האוכלוסייה ושל המענים הניתנים מכל סוג רשות'', נכתב.

המיפוי הראשוני המובא בדוח,  שהוא בגדר גישוש  למיפוי שראוי שייעשה על ידי המדינה באופן שוטף ושקוף – אינו מאפשר להתייחס במסגרת הסדר החדש למאפיין נוסף, והוא האחריות המשותפת של רשויות על מפונים. כלומר, בנתונים שמסרה  הלמ"ס מופיעה האוכלוסייה המפונה במקום המגורים הנוכחי, למשל באר־ שבע. אך למעשה, לפחות בדרום, מערכת החינוך נותרה נפרדת לזרם ההתיישבותי, וכך נוסעים תלמידי בתי הספר למוסדות החינוך במועצה האזורית הקרובה. 

גרים בבאר שבע, לומדים בבני שמעון 

בבאר־שבע למשל, הרי שילדי בית הספר של נירים – המתגוררים בעיר – לומדים במועצה אזורית בני שמעון. כך גם התלמידים מסופה המתגוררים ולכן רשומים, על פי נתוני הלמ"ס שהועברו למרכז אדוה, – באופקים ואילו חלק אחר של יישוב זה נקלט ברמת גן.

‘’מקרים אלו – ואחרים, מלמדים כי יש למפות בנפרד את מערך השירותים, כאשר הרשות הקולטת מעניקה לא פעם בעיקר תמיכה ושירותים מוניציפליים, אך את שירותי הרשות – ובראשם חינוך, רווחה ובריאות – מקבלים המפונים.ות מרשות האם ומרשות נוספת, נקרא לה תומכת לשם המיפוי'', נכתב.

‘’סדר מרחבי חדש דורש מדיניות כלכלית־חברתית חדשה.  היעדרו של מיפוי רציף ושקוף של התנועות של הפליטים במרחב ואופן הקליטה שלהם מבחינת שירותים חברתיים, פוגע ביכולת של הרשויות המקומיות והמדינה לתת מענה תואם ומותאם. חשוב גם לומר,  כי התנועה המתמשכת במרחב, משפיעה באופן דרמטי על חיי היומיום של הפליטים''.

‘’כדי להבין את השינוי האמור מומלץ כי המדינה תערוך מיפוי סדור ורצוף של תנועות האוכלוסייה ושל המענים הניתנים מכל סוג רשות – המקורית, הקולטת והתומכת. מיפוי כזה יהווה בסיס לקבלת החלטות, יישום המדיניות וכמובן הערכת חוסרים ומענים שמקבלים המפונים''.

קראו עוד באותו נושא:
הממשלה מכשירה אתרי קראווילות בנגב: מפוני העוטף לא ישובו בקרוב הביתה