השר לביטחון לאומי בן גביר בראיון מיוחד: ''צועקים לי 'אתה הורס בתים בנגב'. אני גאה לעשות את זה''

ישראל נמצאת באחת הנקודות הרגישות בתולדותיה. מתקפת הטרור ב-7.10, במהלכה נחטפו 250 ישראלים, מהם כ-120 עדיין בידי ארגוני הטרור בעזה, עשרות אלפי מפונים מהנגב והצפון, שורת סוגויות בוערת בהן תצטרך הממשלה להכריע כבר בטווח המיידי.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הבהיר כי כל הסכם מול חמא''ס, שיהיה לדעתו ''מופקר'', יוביל לפרישת ולפרישת סיעתו מהממשלה. מנגד, שעון החול אוזל עבור החטופים בעזה, בהם תינוקות, זקנים, נשים, גברים, חיילות וחיילים.

מדובר במציאות פוליטית וביטחונית, כמותה ישראל לא חוותה מאז הקמתה. בתוך כל אלה, בעין הסערה, השר בן גביר, שיידרש להחלטות קשות.
 

היו למחבלים בכלא אוכל כיד המלך, בשר כבש, מרמלדה, בקלאווה. הדברים האלה נראו לי הזויים. נכנסתי לתפקיד ואמרתי שזה צריך להיפסק. לצערי, רונן בר, ראש השב''כ ,היה נגד השינויים שלי ומנע ממני לעשות אותם. ה-7.10 שינה הכל…
 

בימים האחרונים, בשעות האחרונות, עולה לאוויר אפשרות של עסקת חטופים, שלפחות על פי המידע הגלוי, יביא להפסקת הלחימה בעזה ואולי אף להסגת כוחות צה''ל. היה והעסקה תאושר, כיצד תנהגו? תפרשו מהממשלה ולמעשה תביאו לבחירות?
''אמרנו בצורה מפורשת כבר כמה פעמים: אם תהיה עסקה מופקרת, אנחנו לא נוכל להישאר בממשלה. אני מאוד רוצה להישאר בממשלה, כי  בסופו של דבר, אני עושה כל מיני דברים, מבצע שינויים רבים במשרד לביטחון פנים בראשו אני עומד.

''אני בעיצומו של תהליך חשוב, גם באופן כללי, גם כלפי מה שקורה בדרום. אבל מצד שני, אני לא אוכל להסכים להיות חלק מממשלה שמרימה דגל לבן מול החמאס. ימים יגידו. אני מאוד מאוד מקווה שנתניהו לא יעשה טעות ושבאמת יוביל למדיניות שצריכה להיות ניצחון מוחלט, הכרעה מוחלטת, ככה צריך להיות''.

 

ברשותך, אני רוצה להתייחס לעמדתך באשר למחנה המעצר בשדה תימן שליד באר שבע. אתה ידוע כמי שמתנגד לסגירתו ועומד על כך שהוא, על תנאיו הקשים, שפורסמו בתקשורת הזרה, יישאר מחנה המעצר למחבלי הנוח'בה. בתשובה שנתנה המדינה לבג''ץ, נאמר כי מספר הכלואים במתקן יצומצם והם יוחזקו במתקן לזמן מוגבל ולצורכי חקירה ומיון בלבד. 500 מהם יועברו למתקן חדש במחנה עופר, ובשדה תימן יישארו 200 בלבד. מדוע אתה מתנגד לעמדה זו?

''צריך להבין שהתפיסה של השב''כ ושל הפרקליטות זה באמת להקל להם בתנאים, לנוח'בות ולשאר המחבלים. אני מצטער מאוד, לא צריך להקל להם בתנאים. אני נכנסתי לתפקיד שלי לפני השביעי לעשירי, לפני שנה וחצי.

כשנכנסתי, אמרתי שצריך לשנות את כל התנאים של העצירים הביטחוניים והמחבלים מן הקצה לקצה. להפסיק לתת להם קנטינות, הפקדות. אתה מבין שדוגמא בן אדם שרצח הכי הרבה יהודים, הוא זה שמקבל להיות במעמד הדובר, דובר זה מישהו שניהל את החיים בבתי הכלא לפני השביעי לעשירי. למשל, טיולים בחצר, היו למחבלים שמונה שעות טיול בחצר כשלעציר פלילי רגיל מוקצבות שעתיים''.

 

היו להם בכלא אוכל כיד המלך, בשר כבש, מרמלדה, בקלאווה. הדברים האלה נראו לי הזויים. נכנסתי לתפקיד ואמרתי שזה צריך להיפסק. לצערי, רונן בר, ראש השב''כ ,היה נגד השינויים שלי ומנע ממני לעשות אותם. אני הרגשתי שראש הממשלה נתניהו לא נתן לי את הגיבוי ובאמת למעשה רונן בר מנע ממני ליישם את כל הדברים שחשבתי עליהם בבתי הכלא. אבל הנה, אחרי השביעי לעשירי פתאום נתנו לי את האפשרות ליישם את המדיניות וצריך להבין שכן, צפוף להם, רע להם, לא טוב להם. אגב, אני הולך רק לפי חוק, כן? שלא תבין לא נכון, אבל אני נותן להם את המינימום, ואלה הדברים האלה מוכיחים את עצמם''.

''ישנו סרטון של אחד המחבלים שיצא מהכלא, הוא מתוודה, הוא אומר שהיה לו קשה מאוד שם בכלא. ככה צריך להיות. מי שרוצח תינוקות, מי שרוצח נשים, מי שרוצח ילדים, מי שבא לטבוח בעם ישראל, ממש לא רק צריך להרגיש שקשה לו. אני כשלעצמי חושב שצריך להוציא עונש מוות למחבלים, אבל כל עוד רוב חברי לממשלה לא מסכימים איתי, לפחות שיהיה להם קשה''.

 

המחוז הדרומי במשטרה חולש על שטח של 67% ממדינת ישראל והוא אחד המורכבים מבחינת היחקף ואופי האתגרים בעומדים בפניו. פני כשנתיים דובר על מצוקת כוח אדם, על מחסור של מאות שוטרים ועל כוונה לפתוח תחנות חדשות בנגב. כמה הצלחת לממש מתוך הכוונות?
''כשהגעתי למשטרה באמת מצאתי משטרה שהיא כמו שאתה מתאר, הייתה משטרה עם מאזן שלילי בין מתגייסים למתפטרים. בשנה וחצי, מאז שהגעתי העליתי משכורות''.

''גרמנו לכך שאנשים רבים מתגייסים למשטרה. במחוז הדרומי באופן ספציפי, הקצנו 328 תקנים ואז הוספנו עוד 30 תקנים. לאחרונ, נוספו עוד כמה מאות תקנים, המשמעות שכבר הצטרפו כמה מאות שוטרים, למחוז הדרומי. אלה מספרים מדהימים.

''אני מזכיר לך גם שבאתי, היו 70 כיתות כוננות בכל רחבי הארץ ואני פתחתי 900 כיתות כוננות, מתוכן מאות כיתות במחוז הדרומי, אלה מספרים מדהימים, שמלמדים על עשייה. 131 כיתות כוננות במרחב הכפרי, 52 כיתות כוננות במרחב העירוני. 46 כיתות הקמנו במרחב נגב. כמעט 3,000 מתנדבים''.

השר לבט''פ, איתמר בן גביר, הוביל מדיניות של מתן רישיונות לכלי נשק, שזכתה לשבחים וגם לביקורת: בלא מעט מקרים, בזירות פיגוע, היו אלה אזרחים חמושים שהובילו לניטרול המחבל.

''עשינו כן שינוי מאוד מאוד גדול. כשאני באתי למשרד, הוענקו 8,000 רישיונות בשנה, זה היה הממוצע במשרד, אנחנו בשישה החודשים האחרונים חילקנו מאה וארבעים אלף רישיונות, שווה לשלושים שנות עבודה של המשרד הזה, מאה וארבעים אלף רישיונות. מספרים שלא היו במשך שנים, שהרבה מאוד מתוכם נמצאים במחוז דרום, ולמעשה חיזקנו, חימשנו, הגדלנו, הוספנו''.

''באמת, הבאנו הרבה מאוד כוח. אני לא חושב שזה עדיין טוב, אני עוד ממשיך לעבוד, יש עוד הרבה מה לעשות. אנחנו בעיצומה של הקמת המשמר הלאומי במחוז דרום, אגב שם הקציתי 583 תקנים בשלב הראשוני לחטיבת משמר לאומי דרום, הוספנו גם ופתחנו יחידה בשם יחידת סה''ר, יחידה שמתעסקת בסדר הציבורי, בעיקר בפזורה. מונה לא מעט שוטרים, ותוסיף לזה פעולות שעשינו כמו אכיפת דיני מקרקעין, חיזקנו את המעמד של מחוז דרום, ועדיין יש לי הרבה עבודה''.

אתה מדבר הרבה על נושא המשילות בנגב. רשות הבדואים שאמונה על ההסדרה של ענייני הבדואים בנגב, היא לא מגובה בחוק. היא פועלת מתוך החלטת ממשלה מלפני כמה שנים. האם זה לא פוגע ביכולת המשילות שלה?
''כשנכנסתי לתפקידי במשרד, גיליתי תמונה מדהימה: למעשה, לא אכפו את דיני המקרקעין בנגב, גם כשהיה הריסות, הם לא הרסו על בתים מאוישים. התחלתי לעשות את זה, ואז גם עשיתי שולחן עגול עם הרשות להסדרת הבדואים. אה אני נפגש איתם פעם בשבועיים, פעם בשלושה שבועות או עם השר שיקלי או עם האנשים שלו, אנשים מאוד מאוד טובים. אני חייב להגיד לך שאני לא מתרשם שהבעיה המרכזית שלהם זה ההסדרה של הפעילות שלהם. הבעיה המרכזית שלהם הייתה שהם רק הקריאו דברים. לא היה להם מקל, כמו שאומרים בישראל יש מקל וגזר, הם בעיקר עשו 'גזר', הם בעיקר נתנו הטבות, אבל לא היה להם שום מקל לנופף בו, לא הייתה שום סנקציה''.

''שילשתי את אכיפת המקרקעין, ופתאום הבדואים עצמם פונים לרשות ההסדרה ואומרים 'בואו נתחיל להסדיר'. זה קרה לנו כבר בחודשים האחרונים כמה פעמים, צבירים שלמים, לעיתים של מאות בתים, פונים אל הרשות על מנת להסדיר את העניינים''.

 

''ברשות אומרים לי שלא היה להם דבר כזה. אני יודע שזה בא מדבר אחד, אכיפה. אנחנו אוכפים את החוק בצורה מאוד מאוד ברורה. אני הוספתי תקנים ליחידת יואב, עוד ארבעים קטנים. אני חיזקתי את הכוח של המשטרה בנגב, בכך שהוספתי עוד ועוד שוטרים, חלקם הוכשרו למשימות האלה של הריסה, וזה עובד. אנחנו רואים שזה קורה. הבדואים מתחילים להפנות להסדרה''.

''יש חוק ויש דין ויש דיין, אז זה נכון שכל פעם שאני נכנס למליאה, חבר הכנסת אל הואשלה צועק לי 'אתה הורס בתים בנגב', אני אומר לו שאני גאה לעשות את זה. אני במשמרת שלי לא מוכן לקבל תופעות של בונים איפה שרוצים, עושים מה שרוצים. לא יהיה מצב כזה''.
 

שילשתי את אכיפת המקרקעין, ופתאום הבדואים עצמם פונים לרשות ההסדרה ואומרים 'בואו נתחיל להסדיר'. זה קרה לנו כבר בחודשים האחרונים כמה פעמים, צבירים שלמים, לעיתים של מאות בתים, פונים אל הרשות על מנת להסדיר את העניינים
 

בנגב ישנן כמויות אדירות של נשק בלתי חוקי, שנגנב מבסיסי צה''ל בעיקר. ראשוני ועיקרי הנפגעים הם באמת מהמגזר הבדואי, אבל לאחרונה קרבות הירי גלשו גם לבאר שבע, כפי שקרה לפני כמעט חודשיים בעיר העתיקה בבאר שבע. המשטרה משקיעה המון מאצים למיגור התופעה, אך נדמה שלא די בכך.

''קודם כל באמת צריך לומר את האמת, המשטרה כאן משקיעה כוחות גדולים מאוד, עבודה קשה רבה מאוד ותשמע, אני כל הזמן מתעדכן, ברמות של שיחות גם ב-2 וב-3 לפנות בוקר, אני משוחח עם מפקד המחוז''.

''אני זמין כל הזמן. פונים אליי אנשים, מדווחים על אירועים, אז אני פשוט ישר מדבר עם מפקד המחוז ואני רואה ומתרשם מעבודה מאוד גדולה ומאוד טובה שמפקד המחוז עושה, אתה יודע, הוא פועל גם בצירים נגד יידוי אבנים ותופעות של הבריונות, יש לו מבצע שנקרא 'שכנות טובה' שיש פעילות מבצעית כנגד מחוללי הפשיעה, נכנס לכל מקום שיש בו ירי ומתחיל לחפש אמל''ח.

יש יום חוק שהעברנו, חוק שמאפשר חיפוש בבתים שמקל על העבודה. בשנה האחרונה נתפסו גלע נשק רבים. אלה מספרים, באמת מספרים עצומים.

עכשיו להגיד לך שהתופעה נגמרה, לא, לצערי לא. להגיד לך שלא קיימת, יש עוד עבודה, יש עוד הרבה עבודה לדעתי. אבל כן אני יכול להגיד לך עשינו כאן משהו שעשרות שנים לא עשו. עשרות רבות שנים שלא עבדו, ואני גאה במכון ונותן להם את הגבוי גם''.

 

במלחמה הנוכחית , לא ראינו את המחזות של אלימות שהיו בשומר חומות. למה את זוקף את זה?

''אם שמת לב הרמדאן היה רמדאן מאוד מאוד שקט, מאוד שקט. ואחד הרמדאנים אמרו לי אנשים, אני מסייר הרבה בנגב, אמרו לי אנשים שהם לא זוכרים רמדאן שהיה כל כך שקט כמו שהיה. 
''זה כתוצאה מהמדיניות ואני גאה באמת בכל אחד מהאנשים במחוז הדרומי, כמובן ניצב אמיר כהןו הממ''ז, גם ניצב פרץ עצר שעבר לתל אביב, כמו גן לאישתו, שעזבה עבודה ובאה איתו לנגב, סגן הממ''ז חיים שמואל, מפקד המרחב אפי שימן, נצ''מ רועי וולדמן מפקד מרחב לכיש זה מפקדי התחנות, אני מאוד הרבה מאוד בשטח. 
''אני רואה שהמחוז הזה מתנהל בדיוק לפי המדיניות שאני מכתיב. אז נכון, שוב, יש עוד הרבה מה לעשות, ולא פתרנו שלושים או ארבעים שנים של הזנחה בשנה וחצי אחת, אבל אין אדם שנמצא בנגב ולא אומר לי 'בן גביר, מרגישים את השינוי''.