תיעוד מצמרר | מפקד תחנת אופקים חושף את רגעי חילוץ המבלים ממסיבת הנובה
‘’נרצחו פה קרוב ל-400 ילדים, פרחים. אבל 3,000 יצאו מכאן בחיים, זכות גבורת השוטרים'', מספר סנ''צ ניבי אוחנה, מפקד תחנת אופקים, בעדות חדשה שמפרסמת משטרת ישראל על מתקפת הטרור ב-7.10 והטבח בפסטיבל הנובה, ממנו גם נחטפו צעירים רבים לעזה, בהם ארבעה שחולצו בפעולה הירואית של צה''ל בשבת, אחת מהם היא נועה ארגמני מבאר שבע.
‘’נרצחו פה קרוב ל-ארבע מאות ילדים, פרחים. אבל שלושת אלפים בני אדם יצאו מפה. הם לא יצאו מפה במקרה, הם יצאו בזכות הגבורה של שוטרים שגם נלחמו וגם הוציאו אותם מהשטח, כשהשוטרים הם הראשונים להבין שמי שיוצא לצירים נהרג'', משחזר בסרטון סנ''צ אוחנה.
‘’משהו כמו שלושה שבועות לפני השביעי לעשירי, מקבלים בקשה לקיום מסיבה בחניון רעים. לקראת השעה עשר בערב, ביום שישי אנחנו כבר פותחים פה שערים ומגיע קהל למסיבת הנובה. כל השטח המיוער למעשה הוא מתחם לילה שבו הבליינים הגיעו עם אוהלי איגלו קטנים,.מקימים אוהל. התכנון שלהם זה לקום עם אור ראשון למסיבת זריחה''.
נרצחו פה קרוב ל-400 ילדים, פרחים. אבל 3,000 בני אדם יצאו מפה בחיים. הם לא יצאו מפה במקרה, הם יצאו בזכות הגבורה של שוטרים שגם נלחמו וגם הוציאו אותם מהשטח, כשהשוטרים הם הראשונים להבין שמי שיוצא לצירים נהרג
‘’למעשה, בשעה 6:27 מתחיל ירי רקטות ואנחנו רואים את הירי מכאן לכל הארץ. אני רץ לבמה ולוקח לדיג'יי את המיקרופון, מכבה את המוזיקה, מודיע לקהל על סיום המסיבה ומיד מורה לשוטרים לפתוח את כל יציאות החירום, אפילו להפיל את הגדרות ולהתחיל להתעסק בהוצאת האנשים מהמסיבה''.
‘’השוטרים פשוט עוברים אוהל-אוהל וממש מעירים את האנשים בכוח. היו פה ארבעים דקות, שמי שיצא בהם, בארבעים דקות הראשונות, לא ראה מחבלים. מצליחים להוציא מפה אלפיים חמש מאות איש בשלב הראשון, שלא ראו מחבלים. זה רק בזכות העבודה של השוטרים והנחישות שלהם יחד עם המאבטחים והסדרנים שמוציאים את האנשים בכוח'', מספר בסרטון סנ''צ אוחנה.
סנ''צ אוחנה מספר על הרגע בו הוחלט להכריז פקודת ‘’פרש פלשת'': ‘’כל הדרך מאופקים, אני עדיין רואה גופות בצידי הדרך. אנחנו פורקים מהרכב ואני מזהה דבוקה של שוטרים על אזרחי, אנשים שאני מכיר, הם גרים בשכונה. כל אחד יצא עם מה שהיה לו, אקדח, כפכפים ומכנס קצר. בשלב מסוים מזהים מחבל משהו כמו ארבעים מטר. אנחנו מתחילים בהתקדמות לכיוון המחבל או דבוקת מחבלים. בשלב הזה נזרק רימון. אני מספיק לצעוק ‘רימון’, אני נשכב, חוטף את הרסיסים לכתף''.
סנ''צ אוחנה נפצע וקיבל טיפול ראשוני באחד הבתים בזירה. ‘’הייתי בטוח שהלחימה הייתה רק באופקים. ואז אני מזהה שוטרים שאני מכיר באחד ממקומות אחרים, משדרות, בנתיבות, מתחיל להבין שיש פה סיפור אחר. רק לקראת השעה שתיים בערב הסתיים פה הקרב שבסיומו שלושים וחמישה מחבלים נכנעים''.
‘’לא ידעו מה לעשות איתם. העלו אותם על אוטובוס, קשרו אותם ובאו אליי לתחנה, פשוט זורקים לי באמצע התחנה, שלושים וחמישה מחבלים''.