מסמך צה''לי חושף: אלה המרוויחים הגדולים מקיום בחירות מקומיות בזמן מלחמה

מסמך של עוזר הרמטכ''ל חושף: כמעט 4,000 מועמדים ופעילים בבחירות המקומיות, בהם 70 מועמדים, מגוייסים ללחימה בעזה - מצב שיקנה יתרון למי שלא משרתים בצה''ל
send whatsapp messsage send FB messsage
הבחירות המקומיות בבאר שבע, 2018 (צילום: דני בלר)

מדוע שר הפנים מעוניין לקיים את הבחירות המקומיות ב-30 בינואר, גם אם הלחימה עדיין נמשכת ועשרות אלפי תושבים מפונים מבתיהם או שכלל אין להם לאן לחזור? מסמך של עוזר הרמטכ''ל שכותרתו ‘’משמעויות קיום הבחירות בצה''ל בצל הלחימה - עמדת צה''ל'' חושף במשתמע כי המרוויחים הגדולים של קיום הבחירות בזמן מלחמה יהיו מועמדים ופעילים שאינם משרתים בצה''ל. קיום הבחירות המקומיות בזמן מלחמה, שאיש אינו יודע מתי תסתיים - מציב בפני צה''ל וגם בפני המועמדים קשיים רבים.

לאחר קבלת עמדה עדכנית ומפורטת מלשכת הרמטכ״ל אמש בסוגיית הזכות לבחור ולהיבחר בקרב חיילי המילואים, שר הפנים פנה לראש הממשלה בבקשה לקיים דיון בישיבת הממשלה היום, ראשון, אליו יוזמנו נציגי צה״ל אשר יפרטו בפני השרים את המצב העדכני והממשלה במליאתה תכריע בסוגיית מועד הבחירות אחר קיום הדיון.

המסמך מציע להאריך את מועד ההצבעה של משרתי המילואים בבחירות המקומיות ל-8 ימים - מאחר ואלפים יצביעו בקלפיות בעזה. ההצבעה כמובן היא רק חלק מהבעיה:  מספר המתמודדים בבחירות המקומיות בזמן מלחמה : מהמסמך עולה כי  נכון להיום, ישנם כ-3,983 משרתי מילואים, שגויסו במסגרת המלחמה, המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות, מתוכם כ-2,346 בשירות מילואים פעיל (צו 8).  70 משרתי מילואים פעילים מועמדים לראשות עיר או מועצה איזורית. 5 משרתי מילואים המועמדים לרשויות המקומיות משרתים בתפקידים פיקודיים.





עוזר הרמטכ''ל מבהיר, עם זאת, כי ‘’מועד הבחירות לרשויות המקומיות היא סוגיה מדינית לאומית. צה''ל פועל בהתאם להחלטת הדרג המדיני, נערך לקיום הבחירות ואינו נוקט עמדה באשר למועד הבחירות''.

בין היתר, הוא מתריע כי ‘’יש להיערך לאפשרות של מימוש זכות הצבעה מחוץ לגבולות ישראל, ככל שמשיקולים מבצעיים ומשיקולי שמירה על שלום המשרתים לא ניתן יהיה לאפשר הוצאת המשרתים משטח הלחימה בתוך רצועת עזה לצורך הצבעה''.
 


נכון להיום, ישנם כ-3,983 משרתי מילואים, שגויסו במסגרת המלחמה, המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות, מתוכם כ-2,346 בשירות מילואים פעיל (צו 8).  70 משרתי מילואים פעילים מועמדים לראשות עיר או מועצה איזורית. 5 משרתי מילואים המועמדים לרשויות המקומיות משרתים בתפקידים פיקודיים
 



 

כמו כן, ‘’יש להרחיב את מגוון אמצעי הזיהוי של חיילים לטובת הזדהות והצבעה בקלפי, במקומות בהם מטעמים מבצעיים וביטחוניים חל איסור לשאת אמצעי ויהוי הדרושים כיום לצורך
הצבעה''.

כמו כן, עוזר הרמטכ''ל כותב כי  יש צורך בהרחבת האוכלוסיות הכשירות להתמנות כחברי ועדה בקלפי צבאית, לרבות אוכלוסייה שאינה בשירות חובה, לאור הגידול המשמעותי בהיקפי הסד''כ ובהיקף הקלפיות.

 

צילום: דני בלר


 

בעיה נוספת היא סדר גודל המועמדים המשרתים בשירות מילואים, בהם בתפקידי פיקוד, שלא יוכלו להשתחרר על מנת לעסוק במערכת הבחירות: על פי פקודות הצבא על מתמודד בעת שירות מילואים פעיל חל איסור לעסוק בתעמולת בחירות, זאת עד לשחרורו משירות.

לדברי עוזר הרמטכ''ל, ‘’ישנם משרתים המתמודדים בבחירות, שמטעמים מבצעיים לא ניתן יהיה לשחררם''.

רק בשבוע שעבר יצא סגן ראש עיריית באר שבע, שמעון בוקר, במתקפה חריפה כנגד כוונת שר הפנים לערוך את הבחירות המקומיות, שנדחו ב-3 חודשים בגלל המלחמה, בסוף ינואר 2024, מאחר ועד אז איש אינו יודע אם תסתיים הלחימה או שהיא תתרחב לזירות נוספות. 
 
בראיון לחדשות באר שבע והנגב אמר בוקר על מי שמעוניינים בבחירות מקומיות כעת: ‘’‘’אני רותח. אני בז להם, באמת, אני אומר לך, אני בז להם, בז להם, בז להם, זה לא מכובד. מה יקרה אם יהיו בחירות בעוד שנה? אתם ראשי ערים גם ככה, אתם יושבים על הכיסאות שלכם, שבו בשקט עוד שנה, מה קרה? גם ככה רציתם לדחות את הבחירות בגלל הקורונה, אבל מי שקובע בסוף, זה משרד הפנים. משרד הפנים רוצה להשתלט על הרשויות המקומיות, רוצה להשתלט על המועצות הדתיות, הוא הכי מתאים לו, כי הוא, יש לו בייס שהוא באים להצביע במאה על מאה''.

קראו עוד באותו נושא:
''אני רותח. אני בז לכם'': שמעון בוקר במתקפה חריגה נגד הבוסים שלו