ח''כ אלמוג כהן חושף: ההחלטה הגורלית שמנעה אסון כבד יותר בנגב

ח''כ אלמוג כהן לא הצליח לעצום עין בלילה שלפני מתקפת הטרור של שבת, ה-7 באוקטובר. בדיעבד, הוא מבין שזו הייתה תחושת בטן נוראית. גם כעת, כמעט חודש וחצי אחרי האירוע, יש אירועים באותה יממה טראגית, שהוא מודה שהוא הדחיק ויתמודד איתם כשהמלחמה תיגמר, כמו כולנו.
''בשביעי באוקטובר בשש וחצי בבוקר, הייתי אחרי לילה ללא שינה. הייתה לי תחושה לא טובה. האזעקות התחילו, ראיתי שמדובר ברצף אזעקות מאוד חריג, בכל הארץ. אמרתי לעצמי: אלה לא אזעקות רגילות, זה כיסוי למשהו גדול, אני מקווה שהכוחות בעוטף ערוכים לקראתו''.
''כל חיי אומנתי ללחימה, להצלת חיים, לערך הרעות. לא נולדתי חבר כנסת. הייתה בבוקר ה-7 באוקטובר גבורה עילאית והיו נסים גדולים. בזירת הלחימה היו עשרות שוטרים ואזרחים אמיצים, ידענו שאנחנו עלולים למות, אך האחים הגיבורים שלי באמת פשוט רצו לתוך התופת כדי להציל לחיים של יהודים, של אזרחים במדינת ישראל וזה בעיניי משהו שהוא עילאי"
"כשהאזעקות נרגעו, התסכלתי מהחלון, לראות אם יש זירות נפילה ואז התחלתי לשמוע ירי של רובי קלצ׳ניקוב. התארגנתי מהר. לא גרבתי גרביים אפילו, לבשתי חולצה שחורה וכובע עם תג זיהוי, לקחתי איתי אקדח ושלוש מחסניות ויוצא לכיוון. בדרך אספתי איש משטרה שאני מכיר, חברי מזה שנים רבות, פקד מני ביטון, קצין המודיעין של תחנת באר שבע. לא תכננו להיפגש''.

"הגענו לכיכר באופקים, מצד ימין ראינו רכב ובתוכו אישה ירויה בכל חלקי גופה. שמענו יריות מכיוון דרום מערב והתחלנו ללכת לעבר זירת הירי. כשהגענו לשם, אני פגשתי שני שוטרים. שניהם היו פצועים. ראיתי גם גופה, אשר בדיעבד הסתבר לי שהיא של אדם שאני מכיר. התחלנו במרדף אחר המחבלים שהיו פרוסים בתשעה מוקדים לפחות ברחבי השכונה".
"כאשר הגעתי לכיכר ראיתי רכבים לבנים ללא לוחיות רישוי, ישר הבנתי שזה כוח הנוח'בה. לא ציפיתי שאנחנו בכזה סדר גודל של אירוע ".
מתי אתם מבינים שאתם נלחמים מול כוח נוח'בה?
" ראיתי את אחד המחבלים, הבנתי שזה כוח נוח'בה. נתקלנו בהם בעבר באזור רצועת עזה. קישרתי את זה לאותה התראה שנקראת 'כונס נכסים' או 'פרש פלשת' כפי שהיא נקראת היום. זו התראה שהייתה קיימת במערכת הביטחון כבר תשע שנים. עוד כששירתתי ביס"מ הכרנו את ההתראה הזאת".
בדיעבד, מתברר כי הכרזת ״פרש פלשת״ על ידי מפקד מחוז הדרום ניצב אמיר כהן, מנעה אסון גדול יותר מזה שהתרחש במציאות וכי אומץ לבם של השוטרות והשוטרים בשטח, ש-51 מהם נרצחו בקרב, בלמה את המחבלים להגיע לערים מרכזיות ובסיסים בנגב. כיום ידוע כי במתקפת הפתע נורו כ-3,000 רקטות ואלפי מחבלים חצו את הגבול לישראל. מסמכים שנתפסו אצל המחבלים מראים כי המחבלים תכננו לחדור גם לבאר שבע ולבסיס חצרים. מפקד מחוז הדרום מיהר להכריז על הפקודה, שמשמעותה הנעת כוחות משטרה ומג״ב שבכוננות או בפעילות בשטח למקום קבוע שתורגל מבעוד מועד.

חמושים באקדחים מול עשרות מחבלים
אלמוג כהן מתוודה, כי הדחיק חלק מהאירועים של אותו יום גורלי. הוא איבד חברים, שוטרים יקרים אותם הכיר מתקופת שירותו ביס''מ. ''עם זה, אתמודד אחר כך, בתום המלחמה. באירוע, והיום, אני מרוכז במשימה. כל כולי בתוך המלחמה. כעת הוא לא הבזמן לא לנושאים אישיים ולא לפוליטיקה''.
"הלחימה הייתה קשה מעין כמוה. אנחנו היינו רובנו חמושים באקדחים, מול מחבלי כוח נוח'בה חמושים ברובי קלצ׳ניקוב, רימונים, מטעני חבלה ומקלעים. המחבלים חיפשו להגיע לעומק השכונה כדי להרוג עוד יותר חפים מפשע. בזירה כולה אני רואה מולי גופות מוטלות, רובן של אזרחים מבוגרים שרצו לממ"ד באזעקה וכוח הנוח'בה התחיל לטווח בהם".
''אני יודע לומר בזהירות, שאם המודיעין היה מגיע לרמה של מפקדי הצבא, פה הם לא היו לוקחים סיכון. היו סוגרים את המסיבה כבר בארבע וחצי בבוקר. אבל בסופו של דבר המטר היא לקיים שגרה. אף אחד לא האמין שזה יקרה בסדר הגודל הזה. היו פה מחדלים בסדר גודל של יום כיפור. תכפיל את זה כמה וכמה''
ח''כ אלמוג כהן ממעט לדבר על עצמו ועל החלק שלקח בלחימה מול המחבלים. הוא גם מבקש לא לעסוק כרגע באשמים, אלא להתרכז במלחמה. ''כל חיי אומנתי ללחימה, להצלת חיים, לערך הרעות. לא נולדתי חבר כנסת. הייתה בבוקר ה-7 באוקטובר גבורה עילאית והיו נסים גדולים. בזירת הלחימה היו עשרות שוטרים ואזרחים אמיצים, ידענו שאנחנו עלולים למות, אך האחים הגיבורים שלי באמת פשוט רצו לתוך התופת כדי להציל לחיים של יהודים, של אזרחים במדינת ישראל וזה בעיניי משהו שהוא עילאי".
אי אפשר שלא לתהות כיצד אושרו קיומן של שתי מסיבות (''נובה'' המסיבה הגדולה, ו''פסיידאק'' הקטנה יותר, בקרבת מקום. כהן: ''אני יודע לומר בזהירות, שאם המודיעין היה מגיע לרמה של מפקדי הצבא, פה הם לא היו לוקחים סיכון. היו סוגרים את המסיבה כבר בארבע וחצי בבוקר. אבל בסופו של דבר המטרה היא לקיים שגרה. אף אחד לא האמין שזה יקרה בסדר הגודל הזה. היו פה מחדלים בסדר גודל של יום כיפור. תכפיל את זה כמה וכמה''.

יש את היום שאחרי ואת את העניין הפוליטי...
''ראשית, אני אומר לך שאני והחברים שלי, לא שאלנו בזירה למי מצביעים בשכונה הזאת. היינו מקריבים את חיינו בשביל כל אזרח במדינת ישראל, אבל אני גם אני גזרתי לעצמי שתיקה בנושא הזה. מפני שכרגע עלינו להסתכל על הדברים בפריזמה, בפרספקטיבה של העולם הערבי ולא המערבי. כי כל השנים הללו, כשאני אמרתי שהכנסת הפועלים זו טעות ושאלה סוכני מודיעין, שצריך לדבר איתם באגרסיביות, בשפה של דם. אמרו עליי שאני קיצוני ושאני מטורלל, היום מבינים שצדקתי. כשפתחתי לשכה בשדרות, כשהם ירו על הילדים בשלוש וחצי בבוקר, אמרו שאני משוגע, שאני קיצוני. מה שחשוב כיום זה לחסל את האויב ולכבוש את רצועת עזה''.
עבור ח''כ אלמוג כהן, מתקפת הטרור מציבה קו ברור ומה שהיה הוא לא מה שיהיה והחברה הישראלית תעבור שינוי: ''חייבים לציין את העדה הבדואית בנגב, שסבלה גם היא אבדות, היו שם אנשים שפשוט הצילו חיים וחלקם גם שלימו על כך בחייהם. חלקם היו חלק מהכוחות שנלחמו והרגו עשרות מחבלים, בחור שהציל ילדות בשדרות, מול תחנת המשטרה. יש פה לדעתי עידן חדש, עם משמעות חשובה מאוד לעתיד המשותף. הם נחלמו איתנו כתף אל כתף במערכה הזאת וזה מאוד מאוד חשוב''.