16 שנה ישן בבית עלמין ובמבנים נטושים - ואיש לא שם לב אליו

אלמלא שני אזרחים עירניים, תושבי באר שבע, שולמית אללוף ומיקי מרוביץ', מי יודע מה היה עולה בגורלו של שלמה זארקה, בן 61, בחורף הקר הזה. שלמה הוא איש טוב, אדם עם נשמה ענקית, שהחיים לא היטיבו עימו. הוא יודע לעבוד, יש לו ידיים טובות, אבל כשהוא צריך לדאוג, מדי ערב, היכן יניח את הראש, לדעת שהמקלחת היחידה לה יזכה היא מברז של מים קפואים ואת הלילה יעשה בבית העלמין, שם ימצא מחסה, קצת קשה לו להתרכז בעבודה. בלילות לעתים היה מתחבא בבית כנסת, מתקלח בבית קרים ויושב להתייבש במקלט.

השבוע, במקרה, הוא פגש בשולמית אללוף. היא שמעה את סיפורו ולא יכלה להישאר אדישה: "אתה לא מאמין שדברים כאלה קורים, עד שאתה לא פוגש. האיש לא אכל ארוחה חמה זמן רב. לא היה לו איפה להניח את הראש. היה לו קשה להסביר איך זה שהוא ברחוב כל כך הרבה שנים". קודם כל, שולמית דאגה לו שיאכל ארוחה חמה. היא הזעיקה את מיקי מרוביץ', שבמקצועו הוא איש נדל''ן, אך במהלך היום הוא מסייע לרבים, מבלי לרצות להתפרסם. מיקי לא יכול היה להישאר אדיש  ולהשאיר את שלמה ברחוב. הוא שיכן אותו באופן זמני בדירה בשכונה ג'. ביחד עם שולמית, דאגו לו לבגדים חדשים ומנסים למצוא לו עבודה וממחר, רביעי, שלמה עומד להתחיל בעבודה חדשה באולם שמחות. "אני רוצה שהוא ייכנס למסלול חיים", אומר מיקי מרוביץ'. אבל, כך מסתבר, הדרך עוד ארוכה. מתברר כי האיש שגר 16 שנה בבית עלמין ובמבנים נטושים, פשוט "אינו מוכר למערכת" ורק בזכות התערבותם של מתנדבים, יבלה את הלילות הקרים והגשומים בדירה. 

עדותו של שלמה זארקה, שהועלתה אתמול לרשת על ידי מיקי מרוביץ':


"המערכת", כך עולה משיחות עם נזקקים רבים, דורשת לעיתים דברים בלתי אפשריים: י', תושב באר שבע, קיבל לביתו הודעת פינוי לפני נקיטת הליכים. הוא נכה בלמעלה מ-85 אחוזים ואינו יכול לעבוד כלל. אם לא ימציא למערכת תוך תקופה קצרה אישורים, בהם של רופאים מומחים אשר בבאר שבע התור אליהם עומד על חודשים, הוא יפונה מביתו. רק לאחר שיחה איתו וקריאת המכתבים, התברר טבעם והוא אמור להתחיל בהליכים.

שלמה אינו לבד, אם כי למזלו הוא נפל על שני צדיקים: נושא הדיור בבאר שבע הולך והופך קשה מיום ליום. השבוע, פנתה לאלינור רווח-אזולאי, אישה צדיקה מבאר שבע, כי אין דרך אחרת לתאר את פועלה, אם מבאר שבע, שקורסת תחת עומס ההוצאות.  רק השבוע הצליחה להתקבל לעבודה חדשה, אך חסרים לה כמה מאות שקלים לתשלום שכר הדירה. בעל הדירה פנה אליה והציב אולטימטום, שאם עד היום היא לא מגייסת את הכף הדרוש, היא תפונה מהדירה. אין לה חלופה אחרת. בעלי דירות בבאר שבע אינם מוכנים להשכיר בתים לקהל שאין לו פנקסי צ'קים, או חשבונות בנק תקינים. בעלי הנכסים מחפשים קהל אמיד ואיכותי ושוכרים רבים ממש חוששים מפינוי בכוח, אם יתקשו לעמוד בהוצאות. 

​​​​​​​

אלינור מספרת שקצב הפונים אליה גדל מיום ליום, כי המצוקה בבאר שבע גדולה. מצד שני, היא עדה להרבה נתינה, בין היתר של אנשי קבוצת הפייסבוק "באר שבע ביחד", המונה כבר 93,000 איש. השבוע היא קיבלה פניות קורעות לב: פה משפחה שלא יכולה לשלם שכר דירה, אם חד הורית שצריכה מזון לתינוקות, משפחות שהיו צריכות לעשות את הבחירה הנוראית בין תשלום שכר דירה וארנונה, לבין קניית מזון ופשוט חששו לאחר בשכר דירה.  באחד המקרים, אימא שחוששת כי לא תעמוד כלכלית בגידול ילד נוסף, ביקשה לערוך וועדה להפסקת הריון. אלינור בעצמה אם לילד עם אתגרים בריאותיים, אך עוסקת בנתינה בלב רחב. "לפעמים אני מרגישה שאם אפרסם עוד פוסט בקשה לעזרה פשוט אנשים יהרגו אותי, אך מבינים שאם אני פונה זו כבר זעקה לעזרה אחרי שמוצו כל האפשרויות האחרות".

למקרא המקרים האלה, עולה השאלה: היכן "המערכת"? איך זה שמי שמציל נפשות בבאר שבע הם בסופו של דבר, אנשים פרטיים עם לב ענקי ונתינה אין גבול וגם אנשיה הטובים של באר שבע, דרך רשתות חברתיות? ריבוי המקרים מעיד על כך שיש פה תופעה, שאנשים קורסים ואי אפשר להתעלם.

תגובות:

מעיריית באר שבע נמסר כי "הנ"ל אינו מוכר לאגף הרווחה. מכל מקום, הפרטים של האיש הועברו לטיפול עובדת סוציאלית".
 הוא גם לא מוכר לעמידר או למשרד שיכון, ככל הנראה בגלל שהדירה בה התגורר הייתה רשומה על שם אימו המנוחה. 

במהלך היום, שלומית אללוף ומיקי מרוביץ' קישרו בין האיש לבין אגף הרווחה בעיריית באר שבע, על מנת להתחיל בטיפול בענייניו.