האם המאבק האזרחי נגד הבניה הצפופה בב''ש דועך?

תוכנית המתאר של באר שבע מדברת על עיר צפופה יותר, שבנויה לגובה ומתבססת על תחבורה ציבורית להגיע ממקום למקום, במקום ברכב הפרטי. הוכנית מדברת גם על פיתוח שטחי מסחר במרכז העיר ולא מתחמי קניות בחוצות העיר וקידום מסיבי של פרויקט פינוי-בינוי, לטובת בניה לגובה.שטחים פנויים, שהם כיום חניות כלי רכב, יהופכו לפרויקטים נדל''ניים: ליד הגרנד קניון, ליד מרכז הנגב, במתחם בו שוכנת תחנת רדיו רדום וליד ווסמיל. אלה הפרויקטים המוכרים לציבור, אך יש אחרים, שהם על הנייר או לפחות, בשלבי תכנון מוקדמים ומבקשים לנצל את התנופה. 

אבל החלום הורוד של עיר סטייל תל אביב שתתבסס על תחבורה ציבורית קצת מתפזר, כשלוקחים בחשבון שפעילות התחבורה הציבורית בבאר שבע מוגבלת ללוח שעות ועדיין אינה מכסה באופן אופטימלי את כל העיר. את הפקקים, לעומת את, מתחילים לחוש כבר היום: בדרך מצדה, המשחררים, בדרך למתחם ביג, בכביש עומר באר שבע. גם מצוקת החניה ניכרת בבאר שבע, במיוחד כשיש אירועים גדולים. בזמנו דובר על רכבת מהירה מאוד לתל אביב, אך החלום של חיבור באר שבע לתל אביב תוך 50 דקות עדיין מאוד רחוק. 

נכוןן להיום, המאבק הציבורי בציפוף העיר תקוע: הוא לא נסוג, אבל גם מתקשה להגיע להישגים. המחאה נמשכת, אבל כך גם מתקדמים שלבי התכנון והביצוע של הפרויקטים השונים.  בבאר שבע צפויות להיבנות ,במסגרת הסכמי הגג והבניה במחיר למשתכן, עשרות אלפי יחידות דיור. בחלקן, הדירות יירכשו על ידי זוגות צעירים שזו להם הדירה הראשונה בבעלותם. חלק מהדירות יירכשו על ידי משפרי דיור, שכיום גרים בשכונות הותיקות. משפרי הדיור צפויים לפנות אלפי יחידות דיור בבתים ישנים. חלק מהדירות יירכשו על ידי משקיעים, שכן מחירי הנדל''ן ממשיכים לעלות בקצב מואץ.

דיירי בתים בשכונה ה', במיוחד על קטע הכביש טוביהו, ממול לגרנד קניון, יודעים לספר על ביקורים כמעט יומיים של אנשי נדל''ן, שמעוניינים לקנות דירות במקום, במחיר גבוה ממחיר השוק. הסיבה: השגת רוב מיוחס בבניין, שיאפשר להם לקדם פינוי בינוי פרטי. בינתיים, הם ייהנו משתואה לא רעה עבור דירה מפוצלת להשכרה. עם זאת, מעטים הדיירים שמסכימים להתפנות, היות והמחיר שהם מקבלים על הדירה אינו מכסה את עלותה של דירה חדשה, אלא רק לדירה דומה, אולי קצת יותר גדולה, בשכונה ותיקה אחרת.

פינוי-בינוי פרטי מצריך את הסכמת כלל הדיירים בבניין, אך ייתכן גם מצב בו ניתן להוציא את הפרויקט בעזרת "רוב מיוחס", של מרבית הדיירים, למשל, אם קיים דייר סרבן ללא סיבה מוצדקת. במקרה כזה, ניתן אף לנקוט צעדים משפטיים כנגד אותו דייר, אך מדובר בתסבוכת משפטית, שעלולה לתקוע את הפרויקטים לשנים רבות. בבאר שבע, כפי שהדבר עלה במפגשים עם דיירים, קיימת חשדנות רבה וחשש ממצבים דוגמת פשיטת רגל של קבלנים או הקלעותם לקשיי מימון, מקרים שאירעו בבאר שבע בעבר. 

יש גם מי שמזהירים מפני בניה צפופה לגובה, מההיבט הכלכלי: בחלוף השנים הראשונות, קשה לאגד את הדיירים במקרה של הוצאה גדולה כמו תיקון תשתית: משפחות, שרוב הכנסתן מופנית לתשלום משכנתא, עלולות להתקשות לשלם עבור תיקונים בעלות גבוהה יחסית. 

אבל זה כאב הראש הקטן של מובילי תכונית המתאר העירונית: אוכלוסיית באר שבע הרי לא גדלה בעשרות אלפי תושבים מדי שנה וגם התסריט אופטימי של מעבר משפחות אנשי קבע לנגב די התבדה. כבר כיום, בהערכות זהירות מאוד, יש מאות דירות ריקות בבאר שבע, בהן דירות של משקיעים שמחכים לשוכר הנכון, החזק והאיכותי. גם לזוכי תוכנית המחיר למתשכן ממרכז הארץ אין מה לעבור לגור בבאר שבע. עלול בהחלט להיווצר מצב בו השכונות הישנות ידעכו לאט לאט ולזה צריך להקדיש את תשומת הלב כבר עתה.