תעודת עניות לב"ש: סרגיי גר ברחוב ואין מי שיושיע

סרגיי ישן בחוץ. הוא גרוש וילדיו אינם בקשר איתו. הוא מחוסר דיור ובשל כך והעובדה שאין ברשותו קו טלפון, הרשויות לא מכירות בו כי לשיטתן אי אפשר לעזור לאדם שאין לו כתובת או דרך לתקשר איתו. אדם כזה, פשוט זרוק ברחוב. סרגיי ישן  בצומת של קופת חולים בשכונה ג' מול תחנת "יילו", לפעמים על הצומת עצמה ולפעמים בפארק הצמוד לילו.

אין לו נעליים. הוא זקוק בדחיפות לנעליים סגורות מידה 42-43. אין לו גרבי חורף. הוא זקוק בדחיפות לבגדי חורף, גופיות, טרנינגים, חולצות חמות ורגילות,גטקסים. אוכל יבש, שיוכל לאכול גם כשהוא דר רחוב, כגון שימורים, עוגיות, עוגות, לחם, חטיפים, שתייה בבקבוקים, מים. הוא זקוק לתיק לשים את הדברים שלו, או לחילופין מזוודה. הוא זקוק למגבת.  הוא צריך ארנק או נרתיק.
טלפון נייד ישן עם קו. שמיכות. כובע,  כפפות,  צעיף וכו'. הוא סובל מבעיות בעיניו ובדחיפות הוא זקוק למשחת סינטומיצין או כל משחה אנטיביוטית. הוא אוהב מאוד לשתות תות בננה.

איך קורה שבבאר שבע כל כך הרבה אנשים זרוקים ברחוב ואין מי שיעזור? רק לאחרונה דיווחנו על תופעת "השקופים" בבאר שבע: מאות אנשים שגרים ברחוב, אחרי שאיבדו את כל רכושם. ככל הנראה, אותם דרי רחוב, אנשים טובים שאין להם לאן ללכת, לא מעניינים אף אחד. איש לא טרח להתערב בעניינם, מלבד מתנדבים ואנשים פרטיים, כמו יוסי אלמקייס או ציון חורי, אזרחים אכפתיים, יקריה האמיתיים של באר שבע והרב גדי מאזוז, מהבית היהודי, שמבקש למצוא עבור דרי הרחוב בבאר שבע מסגרת מכבדת.
עוד מעט יהיה קר. אין סיבה שסרגיי ימשיך לגור ברחוב. אין סיבה שבבאר שבע, בירת ההזדמנויות, אנשים יגורו ברחוב. לא כשקוראים את השכר היפה אותו מושכים בכירי ציבור.
איננו יכולים לשבת מהצד כשרואים תמונות כאלה. כך עשתה לימור עמוס, המרכזת דרך קבוצת "באר שבע ביחד" בפייסבוק, סיוע מיוחד לסרגיי מטעם הגולשים. אבל הרשויות, הרשויות הן אלו שמחזיקות בקופה והן אלו שצריכות לסייע, במיידי.