לראות את המחיר ולא להאמין - פעם חילקו בבאר שבע דירות ב'מתנה'

לפני כ-30 שנה, אפשר היה לקבל בית כמעט בחינם בבאר שבע. רק לבוא ולקחת. בשכונה ד' לבדה עמדו עשרות דירות נטושות, שהרשויות התחננו שמישהו יבוא להתגורר אצלם. הדירות ננטשו על ידי בעליהן המקוריים, אחרי שעברו להתגורר במקומות טובים יותר. אלה דירות שנבנו בשנות החמישים ודור ההורים שהתגורר בהן, הלך בחלקו לעולמו במהלך השנים.

הדירות הפכו למצבורי אשפה, לזולות של נרקומנים או סתם התפוררו. לא היה צריך לשלם, קחו. רק תגורו פה, שלא יהיה נטוש. בסביבת האוניברסיטה, מרכז אורן, דירת שלושה חדרים הושכרה במחירים ממוצעים של 45 עד 80 דולרים לחודש ואפשר היה לשלם מדי חודש. דירה בשכונה ה', בסביבות רחוב הצבי, נמכרה לפני 30 שנה בכ-18,000 דולרים. וילה דו מפלסית,במתחם דירות הקרקע ממול, שטרם נבנה אז (הצמוד לפארק שכונה ה') נמכרה ב-55,000 דולר ובתנאים נוחים: משכנתא ל-25 שנה והלוואה משלימה לתקופה דומה, בתנאים נוחים, לכדי 100 אחוזים ממחיר הנכס.


באר שבע לא תמיד הייתה בירת הנדל"ן של הדרום וגם לא גן עדן לספקולנטים. חברות ניהול נכסים, למשל, החזיקו פה דירות שירות לאנשי קבע. הדירות האלה, במיקומים טובים, שימשו אותם במהלך השבוע. דירות כאלה היו מצויות, למשל, ברחבי שכונה ב', בדרך לאיצטדיון וסרמיל. בשנת 1988, דירת שלושה חדרים כזו הייתה מושכרת ב-150 דולר. בשנת 1992 חברות רבות נפטרו מהנכסים שלהן בבאר שבע והדירות נמכרו במחירים שהיו נשמעים דימיוניים לגמרי: דירה ברחבת מינץ, בשכונה ב', נמכרה ב-18,000 דולרים ומחיר דומה השיגה דירה ברחבת הגלבוע, שבעליה ירדו מהארץ ומיהרו מאוד להיפטר ממנה.

לו הייתם מבקשים לרכוש בבניית הדיור הציבורי, ב-1975, הייתם משלמים כ-5000 עד 8,000 דולרים. אלה היו בעיקר דירות שנבנו עבור עולים חדשים, בשכונה ה'. השכונות י"א ו-ט' השכנות היו אז בשלבי תכנון. סעיף הדיור לא היה הסעיף המטריד ביותר והכבד ביותר בכלכלת המשפחה. אנשים יותר הוטרדו ממציאת עבודה בבאר שבע ורבים עבדו במפעלים הגדולים. מי שהיה עובד ב"חרסה" למשל, נחשב לאדם מסודר. מי שהיה מתקבל ל"סולל בונה" או מקבל ג'וב של סניטר בסורוקה, ידע שהוא נכנס למקום עבודה מסודר ויציב, עם תנאים סוציאליים מעולים. בשנות השבעים והשמונים המושג "עובדי קבלן", לא היה קיים. אנשים עבדו במקומות מאורגנים, בהם היה קיים מושג בשם "קביעות". מי שקיבל "קביעות", היה קינג. היה אסור לפטר עובדים עם "קביעות".

העליה הברוכה העלתה את מחירי הנדל''ן
מתי התחילו לעלות מחירי הדירות ולמה? בסוף שנות השמונים, עם פירוקה של ברית המועצות, נפתחים השערים ולא פחות ממאה אלף עולים מגיעים לבאר שבע ולמעשה, מכפילים את אוכלוסייתה. שר השיכון דאז, אריאל שרון, נזקק לדאוג למאות אלפי עולים לדיור. בבאר שבע דיברו על הוספת קומה לכל בניין בן ארבע קומות. אם זה היה יוצא לפועל, תארו לעצמכם את הבלאגן עם דודי השמש...) או בניית יחידות דיור בקומת הקרקע, בבנייה מהירה, בבניינים על עמודים. במהירות הבזק מוקמת שכונת הקרוואנים נחל בקע. כל דירה פנויה שהייתה בבאר שבע כמעט, הופנתה לדיור עולים. באר שבע התברכה בעולים, באותה מידה שהעולים התברכו בעיר. כמעט 100,000 איש נוספו לאוכלוסיית באר שבע, שהפכה להיות עיר גדולה. נוצר בה ביקוש אדיר לנדל"ן והחל בה תהליך של מעבר האוכלוסייה הוותיקה יותר לדירות ושכונות חדשות, אחרי שהצליחו להשיג מחיר מכירה טוב לבית בו גרו. גל העלייה העיר בבת אחת את תחום הנדל"ן בעיר. תחילת שנות ה-90 היו שנות פריחה של חברות הבניה בנגב. בשנת 2001 העיר מקבלת זריקת עידוד נוספת, בדמות חוקי הנגב, שהעניקו הנחות ניכרות במס וסיוע מסיבי בתחום הדיור. באר שבע פרחה לזמן קצר, אולם היה זה בנימין נתניהו, כשר אוצר, בכבודו ובעצמו, שביטל אותם זמן קצר לאחר יישומם.

המשקיעים הקפיצו את המחירים כלפי מעלה
לקפיצת המחירים הנוכחית בבאר שבע, שהינה חלק ממגמה ארצית, אחראים הספקולנטים (או בלשון עדינה יותר, ציבור המשקיעים). הריבית במשק בשפל (עשירית האחוז) ואין כיום אפיק השקעה המבטיח תשואה גבוהה, זולת הנדל"ן. יחסית למרכז, הנדל"ן בבאר שבע עדיין זול והתשואה שלו גבוהה. דירה ישנה בגודל 70 מ"ר, בבניין בשכונה לא מבוססת, מניבה לבעליה יותר מ-5000 שקלים פטורים ממס. הדירה תפוצל ליחידות משנה, לרוב הרחק מעין מפקחת. פיצול הדירות מעמיס על התשתיות וכשיש תקלה, בעל הדירה המתגורר בעיר אחרת, לא ממהר לתקן. אחת התקלות הנפוצות היא פיצוצי צנרת, בין אם ביוב או מים, שעלולים לגרום לנזק לדירות השכנות, שעלות תיקונו גבוהה.

מה יוריד את מחירי הדיור? בניה ממשלתית בהיקף מסיבי, כפי שהדבר נעשה פעם. שינוי התפיסה לגבי המושג "קורת גג". לא חייבים להתחיל את החיים בפרויקט יוקרה, תוך נטילת התחייבויות בלתי סבירות. דירה בבנייה ציבורית לא פחות טובה ולא פחות איכותית ועשויה לעלות הרבה פחות מחצי מיליון שקלים. דיור עממי אין פירושו סלאמס, כי אם בניית הזדמנות לקורת גג עבור רוב הצעירים שגדלים ועובדים בבאר שבע ומשתכרים את השכר הממוצע בעיר. זהו, כמובן, פתרון שצריך להיעשות ברמה ממשלתית, אולם אם הלחץ יבוא מלמטה, הוא עשוי לשנות משהו. נכון, בנייה פשוטה ועממית מניבה פחות ארנונה, היא פחות נוצצת ולא מושכת יפים ונכונים מהמרכז, אבל היא עושה דבר הרבה יותר חשוב: משאירה את הנוער הנהדר של באר שבע כאן, נותן לו הזדמנות להתחיל את חייו הבוגרים בצורה שפויה ולא הופך אותו לעבד. באר שבע לא תפסיק להיות בירת ההזדמנויות אם ייבנה בה דיור עממי: להיפך. היא תממש את חזונה ותיתן הזדמנות של ממש למי שנולדו, למדו וגדלו כאן.

מה יוריד את מחירי הדיור? בניה ממשלתית בהיקף מסיבי, כפי שהדבר נעשה פעם. שינוי התפיסה לגבי המושג "קורת גג". לא חייבים להתחיל את החיים בפרויקט יוקרה, תוך נטילת התחייבויות בלתי סבירות. דירה בבנייה ציבורית לא פחות טובה ולא פחות איכותית ועשויה לעלות הרבה פחות מחצי מיליון שקלים. דיור עממי אין פירושו סלאמס, כי אם בניית הזדמנות לקורת גג עבור רוב הצעירים שגדלים ועובדים בבאר שבע ומשתכרים את השכר הממוצע בעיר