הכוח להשתנות

לעולם אל תשפוט את עתידו של אדם על סמך מצבו הנוכחי, כי לזמן יש את הכוח להפוך כל פחם שחור ליהלום נוצץ

הטעות הגדולה ביותר שאדם יכול לעשות היא לחשוב שהמצב שבו הוא רואה מישהו היום הוא גם הסיפור שיספר עליו מחר. אנחנו חיים בעולם שממהר לשפוט. אדם נכשל בעסק ומיד מכנים אותו כישלון. ילד מתקשה בלימודים, וממהרים להדביק לו תווית. אדם נמצא במשבר, ורבים מניחים שכך ייראו חייו תמיד. אך החיים מלמדים אותנו שיעור אחר לחלוטין. אין לדעת איזה כוח טמון באדם, איזה שינוי הוא עוד יעבור, ולאן יגיע בעתיד.

היהדות מבוססת על האמונה בכוחו של האדם להשתנות. הרמב"ם כותב, " רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות ביד ו"(הלכות תשובה) התורה אינה רואה את האדם כיצור מקובע, אלא כמי שנמצא במסע מתמשך של צמיחה והתפתחות. רעיון זה מתגלה גם כאשר שמואל הנביא נשלח למשוח מלך מבני ישי. הוא מתרשם מאליאב, הבן הבכור והמרשים, אך הקב"ה אומר לו, " כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב ."
(שמואל א') בני האדם רואים את ההווה. הקב"ה רואה את העתיד.
כך היה גם עם דוד המלך. בעודו רועה צאן בשדה, איש לא העלה על דעתו שהוא עתיד להיות מלך ישראל, מחבר ספר תהילים ומייסד שושלת המלוכה. אפילו אביו לא חשב תחילה לקרוא לו כאשר שמואל חיפש את המלך הבא. אבל הקב"ה ראה את מה שאחרים לא ראו.
אחד הסיפורים המדהימים ביותר בתלמוד הוא סיפורו של ריש לקיש . חז"ל מספרים שבצעירותו היה אדם בעל כוח גופני יוצא דופן, ואף עסק במעשי שוד וביזה. החברה ראתה בו אדם שהתרחק מן הדרך הנכונה. יום אחד פגש בו רבי יוחנן ואמר לו. "חילך לאורייתא" משמע, כוחך ראוי לתורה.
( בבא מציעא) רבי יוחנן לא ראה עבריין. הוא ראה פוטנציאל. המילים הללו שינו את חייו של ריש לקיש. הוא נכנס לבית המדרש, למד בהתמדה עצומה, והפך לאחד מגדולי האמוראים. דפי התלמוד מלאים בדיונים העמוקים בינו לבין רבי יוחנן. כמה אנשים היו פוסלים את ריש לקיש בגלל עברו? כמה היו בטוחים שאין לו עתיד רוחני? אך דווקא מי שנראה בעיני רבים כפחם שחור, הפך ליהלום מאיר לדורות.
גם העולם הרחב מספק דוגמאות מופלאות. אברהם לינקולן, מי שנחשב לאחד הנשיאים הגדולים בתולדות ארצות הברית, חווה שורה ארוכה של כישלונות. הוא נכשל בעסקים, הפסיד במספר מערכות בחירות וסבל ממשברים אישיים קשים. רבים ראו בו אדם שלא יגיע רחוק. אבל לינקולן סירב להגדיר את עצמו על פי כישלונותיו הזמניים. בסופו של דבר הוא נבחר לנשיא, הנהיג את ארצו בשעתה הקשה ביותר והוביל לביטול העבדות. ההיסטוריה זוכרת את הישגיו, לא את כישלונותיו.
גם המחקר המודרני מחזק רעיון זה. הפסיכולוגית הראתה כי אנשים המאמינים ביכולת לצמוח ולהשתפר משיגים לאורך זמן תוצאות טובות יותר מאלו המאמינים שתכונותיהם קבועות מראש. האדם אינו מוצר מוגמר, הוא יצירה בהתהוות.

כיצד ניישם זאת בחיינו ?
נחדל להגדיר אנשים על פי רגע מסוים בחייהם. כישלון הוא אירוע, לא זהות.
נחפש פוטנציאל במקום מגבלות. נשאל לא רק "מי הוא היום?"אלא "מי הוא עשוי להיות מחר?"
נעניק הזדמנות נוספת. לעיתים מילה טובה אחת משנה מסלול חיים שלם.
נפסיק לשפוט את עצמנו על פי מצבנו הנוכחי. גם אם היום אנו מתמודדים עם קושי, אין בכך כדי לקבוע את עתידנו.
ולסיום, נזכור שהזמן הוא שותף של התקווה. היהלום אינו נוצר ברגע אחד, אלא בתהליך ארוך של לחץ, התמדה וסבלנות.ייתכן שהאדם שאתה מזלזל בו היום יהיה זה שיפתיע את העולם מחר. ייתכן שהילד שמתקשה היום, יהיה מנהיג, יוצר או מדען בעתיד. וייתכן שגם אתה עצמך עדיין לא גילית את היהלום הטמון בך. החכמה האמיתית אינה לראות את האדם כפי שהוא עכשיו, אלא לזהות את הניצוץ שהוא עשוי להיות, כי הקב"ה אינו שופט אדם לפי המקום שבו הוא עומד, אלא לפי הדרך שהוא עוד מסוגל ללכת בה.

חברות וחברים , אני מודה לכם על קריאת המאמרים, לרבות הערותיכם והארותיכם.
משה דנוך, עבדכם הנאמן.