הערב הילולת רבי שמעון בר יוחאי: האור מהמערה שמאיר עד היום

הערב מציינים את הילולת התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, בוצינא קדישא, מי שאורו מאיר את עם ישראל כבר קרוב ל-1,800 שנה. זהו ערב של שמחה, תפילה, הדלקת נר, לימוד תורה והתעוררות גדולה בזכותו של הצדיק, שגילה לעולם את אור פנימיות התורה.

רבי שמעון בר יוחאי לא היה רק תלמיד חכם עצום. הוא היה תלמיד שמסר את נפשו על התורה, על רבו ועל עם ישראל. כל חייו היו דבקות בה' יתברך, מסירות נפש, קדושה, אמת ואור גדול שהמשיך להאיר גם הרבה אחרי פטירתו.

מסירות הנפש של תלמיד לרבו

מספרת הגמרא שמלכות רומי הרשעה, שהחריבה את בית המקדש כמה שנים קודם לכן, גזרה גזירה קשה על עם ישראל ואסרה ללמוד תורה. אבל רבי עקיבא, רבו הגדול של רבי שמעון, לא נבהל ולא התרגש מן הגזירה. הוא המשיך ללמד תורה ברבים, מתוך ידיעה שאין חיים לעם ישראל בלי תורה.

על כך גזרה עליו המלכות מיתה קשה, לסרוק את בשרו במסרקות של ברזל. רבי עקיבא זכה להיות מעשרה הרוגי מלכות, ומסר את נפשו על קדושת ה'.

רבי שמעון בר יוחאי, שחייו לא היו חיים בלי רבו הנערץ, היה מגיע אל חלון בית הסוהר ומתחנן לפני רבי עקיבא שילמד אותו תורה. רבי עקיבא התפעל ממסירות הנפש של תלמידו, אך חשש ללמד אותו, שמא יתפסו גם אותו ויהרגו אותו.

ענה לו רבי עקיבא במשל: ״יותר משהעגל רוצה לינוק - הפרה רוצה להניק״. כלומר, כמה שאתה רוצה ללמוד תורה, הרצון שלי ללמד אותך גדול עוד יותר. אבל אינני רוצה שתיהרג בגללי.

כאן רואים את גדלותו של תלמיד שמוכן למסור את נפשו כמו רבו. לכן זכה רבי שמעון להתעלות ולהיות בוצינא קדישא, אור קדוש שמאיר לדורות.

הבריחה מפני הרומאים

רבי שמעון כעס על הרומאים. הוא כאב את חורבן בית המקדש, את מה שעשו לרבו רבי עקיבא, ואת מה שעוללו לאחיו היהודים. הוא לא פחד לדבר כנגדם, ומתוך דבריו גזרו עליו הרומאים מיתה.

בתחילה התחבא רבי שמעון יחד עם בנו רבי אלעזר בבית המדרש. אך החיפושים הלכו והתגברו מיום ליום. המלכות רצתה להראות מה יעלה בגורלו של מי שידבר נגדה, או אפילו יחשוב אחרת ממנה.

כשראה רבי שמעון שהסכנה הולכת ומתקרבת, החליט לברוח ולהתחבא במערה יחד עם בנו. צריך להבין: בתקופתם לא היו דרכים מסודרות, לא חנויות, לא מקומות להצטייד בהם באוכל ושתייה. הם יצאו לדרך באמונה שלמה בה' יתברך, שהוא ידאג לכל מחסורם.

השנים במערה

במערה חפרו רבי שמעון ובנו שני בורות. במשך כל ימות השבוע היו פושטים את בגדיהם ויושבים בתוך הבורות כדי שהבגדים לא יבלו, ובשבת היו לובשים את בגדיהם לכבוד שבת קודש.

כך חיו רבי שמעון ובנו במשך 12 שנה. בפרישות מוחלטת מן העולם, בלי חיי נוחות, בלי ענייני חול, בלי הסחות דעת. רק תורה, קדושה, תפילה ודבקות בה'.

דווקא מתוך המערה, מתוך הניתוק מחיי העולם הזה, זכה רבי שמעון לגלות סודות גדולים. כל האור של הזוהר הקדוש, כל העוצמה של פנימיות התורה, נולדו מתוך אותה מסירות נפש ומתוך אותה פרישות שלא הייתה רגילה לבני אדם.

להיות מנותק מן העולם, לשבת כל היום ולעסוק בתורה הקדושה, זה דבר שאינו פשוט כלל. אבל רבי שמעון ובנו הגיעו למדרגות גבוהות מאוד, ומשם יצאה לעולם תורה שממשיכה להאיר עד היום.

חבורת הזוהר הקדושה

לאחר המערה קיבץ רבי שמעון סביבו חבורה קדושה של צדיקים, שנקראה חבורת הזוהר. רבי שמעון, בנו רבי אלעזר, ועוד שמונה צדיקים קדושים, ישבו יחד ושאבו בצמא את תורת הסוד מפיו של רשב״י.

כל אחד מהם היה בעל תפקיד חשוב בהעברת האור לדורות הבאים. רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון, היה מפרש את דברי אביו לחברים. אפילו אותם צדיקים גדולים, עם כל מעלתם, לא תמיד הצליחו לרדת לעומק דעתו של רבי שמעון, ולכן רבי אלעזר היה מנגיש להם את הדברים.

רבי אבא היה כותב את דבריו של רבי שמעון, וכך נוצר הספר הקדוש והגדול - הזוהר הקדוש.

מי שרוצה לזכות, יכול לקרוא מן הזוהר הקדוש. לא תמיד צריך להבין הכול. עצם הקריאה, מתוך אמונה ויראת שמים, מסוגלת לעורר זכות גדולה של הצדיק על עם ישראל לפני ה' יתברך.

האור של רשב״י בדור שלנו

אחים יקרים, אנחנו מדברים על צדיק שחי לפני כ-1,800 שנה, אבל האור שלו מאיר אותנו עד היום הזה. יהודים בכל העולם מדליקים נרות, לומדים מתורתו, מתפללים בזכותו ומתחזקים מאורו.

זה כוחו של צדיק אמת. הגוף איננו בעולם, אבל האור ממשיך לפעול. התורה ממשיכה להישמע. הזכות ממשיכה להגן. והלב היהודי ממשיך להרגיש קרוב.

יהי רצון שבזכות התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי נזכה לגאולה שלמה, לישועת עם ישראל, לרפואת החולים, לשמירה על החיילים, להשבת החטופים, לנחמה למשפחות השכולות ולרחמים גדולים על כל ישראל. אמן.

הסיפור על רבי יצחק ומלאך המוות

מובא בזוהר הקדוש סיפור נפלא על כוחו של רבי שמעון בר יוחאי.

רבי יצחק היה מחבורת הזוהר הקדוש, מן התלמידים הקרובים ביותר של רשב״י. יום אחד ראה אותו החברותא שלו, רבי יהודה, כשהוא עצוב ומדוכדך. שאל אותו רבי יהודה: מדוע אתה עצוב?

ענה לו רבי יצחק שהוא יודע שיום פטירתו קרוב. הוא ידע זאת לפי סימנים שראה, כמו נשמתו שאינה מאירה וצילו שנעלם.

הלכו שניהם אל רבם, רבי שמעון בר יוחאי. כאשר ראה אותם רשב״י, הבחין שמאחורי רבי יצחק עומד מלאך המוות ושמח. מיד תפס רבי שמעון בידיו של רבי יצחק וגזר על מלאך המוות שלא יוכל להיכנס לבית.

נכנס רבי שמעון עם רבי יצחק ללמוד תורה, וביקש מבנו רבי אלעזר לשבת בפתח הבית ולשמור שאף אדם זר לא ייכנס. הוא גם ביקש ממנו שלא לדבר עם אף אחד.

שאל רשב״י את רבי יצחק: האם ראית את אביך או את קרוביך? שכן כאשר אדם עומד להיפטר מן העולם, באים קרוביו שכבר נפטרו ללוות אותו, ושמחים בשמחתו.

ענה לו רבי יצחק שלא ראה אותם.

כאשר שמע זאת רבי שמעון, החל להתפלל לפני ה' ואמר: רבונו של עולם, אתה יודע את קרבתו של רבי יצחק אליי. הוא משבעת העיניים. אני אוחז בו ומבקש ממך: תן לי אותו.

שבעת העיניים הם שבעה מתלמידיו הקדושים של רבי שמעון, שהיו עמו בחיבור האדרא רבא, ובהמשך גם באדרא זוטא.

יצאה בת קול ואמרה שתפילתו של רבי שמעון התקבלה לפני ה' יתברך. כאשר יגיע זמנו של רבי שמעון להיפטר מן העולם, יביא עמו את נשמתו של רבי יצחק.

באותו רגע הסתלק מלאך המוות ואמר שאין דין יכול להתקיים במקום שרבי שמעון בר יוחאי נמצא בו. בלשון פשוטה: למלאך המוות אין עבודה במקום שבו נמצא רשב״י.

רבי שמעון ביקש מבנו רבי אלעזר לבוא ולטפל ברבי יצחק, שהיה חלש מאוד, ובאותו זמן המשיך רבי שמעון לעסוק בתורה הקדושה.

מרוב חולשתו נרדם רבי יצחק, ובחלומו ראה את אביו מגיע אליו בשמחה ואומר לו: אשריך בני בעולם הזה ובעולם הבא. בין עלי עץ החיים שבגן עדן אתה יושב. אילן גדול וחזק הוא רבי שמעון בר יוחאי, והוא מחזיק אותך בין ענפיו. אשרי חלקך, בני.

להדליק נר ולבקש ישועה

זו זכות גדולה לשמוח בהילולת הצדיק, לגרוס מתורתו הקדושה, לקרוא מן האדרא רבא והאדרא זוטא, ולכוון בתפילה לפני ה' יתברך על כל מה שליבנו מבקש.

הדליקו נר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. ומי שיכול, ידליק נר נוסף גם לכבוד רבי יצחק תלמידו.

יהי רצון שזכות רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בנו, רבי יצחק וכל חבורת הזוהר הקדושה תעמוד לנו ולכל עם ישראל. שנזכה לאור גדול, לישועות, לרחמים, לגאולה שלמה ולשמחה אמיתית. אמן.