האדם החלש רוצה להחזיר. האדם החזק מסוגל לסלוח

יש מי שמחזיר אבן למי שזרק עליו, יש מי שמוחל בלב כואב, ויש מי שהגיע למקום גבוה יותר, שבו הוא כבר מבין שלא כל דבר ראוי להיכנס אל תוך הנפש שלו. בעולם שלנו נדמה לעיתים שהתגובה הטבעית ביותר לפגיעה היא תגובה. מילה תחת מילה. כאב תחת כאב. אבל האמת העמוקה היא, שהאופן שבו אדם מגיב לפגיעה, מגלה מי הוא באמת. יש אדם חלש שמבקש נקמה, משום שהוא מאמין שהכאב שלו יפחת אם גם השני יכאב. יש אדם חזק שמסוגל לסלוח, משום שהוא מבין ששנאה היא שרשרת הכובלת קודם כל את הלב שלו . אבל יש אדם חכם באמת, שאינו כועס, אינו נוקם, ולעיתים אפילו אינו טורח לסלוח, משום שהוא פשוט בוחר לשחרר, להניח, ולהמשיך בדרכו. כי לא כל קרב ראוי להילחם בו. ולא כל פגיעה ראויה למקום בתוך הנשמה.

התורה אינה מדברת רק על מעשים, אלא על מדרגות הנפש. הפסוק הידוע אומר " לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך "(ויקרא) . רש"י מסביר, לא תקום- לא להחזיר רעה תחת רעה. לא תיטור-  אפילו לא לשמור את הפגיעה בלב. היהדות מבינה שנקמה איננה עוצמה, אלא חולשה. אדם הנוקם בעצם אומר, אתה עדיין שולט בי.
הגמרא במסכת ראש השנה אומרת, "כ ל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשע "(ראש השנה) כלומר, מי שמסוגל לא להיאחז בפגיעה, מי שאינו מתעקש על כבודו, זוכה שגם 
בשמים נוהגים איתו במידה של רחמים.

הרמב"ם כותב, " דרך בעלי דעה... שיהא האדם מעביר על כל דברי העולם " (הלכות דעות) החכם איננו אדם שאינו נפגע. החכם הוא אדם שיודע מה לא שווה את הנפש שלו.
גם בעולם הרחב הבינו שגדולה אמיתית איננה בתגובה אלא בשליטה עצמית. " הנקמה הטובה ביותר היא לא להיות דומה למי שפגע בך ." אף נלסון מנדלה אמר לאחר שיצא מ-27 שנות מאסר, "טינה היא כמו לשתות רעל ולקוות שהוא יהרוג את אויביך. אנשים חושבים שכעס נותן כוח. אבל האמת היא, כעס נותן תחושת כוח רגעית. ושחרור נותן חירות אמיתית.

מסופר על שאחד מיריביו הפוליטיים של הנשיא האמריקני לינקולן, נהג להשפילו בפומבי שוב ושוב, וללעוג למראהו. שאלו את לינקולן , מדוע אינך עונה לו? לינקולן השיב בשקט, " אם הייתי מנסה לבעוט בכל כלב שנובח לעברי, לעולם לא הייתי מגיע ליעד שלי " יש אנשים שכל מטרתם היא להסיט אותך מדרכך. התגובה שלך היא הניצחון שלהם. ההתעלמות שלך היא החירות שלך.

איך מחנכים את עצמנו לשחרר ולהמשיך הלאה
לשאול לפני התגובה , האם זה יהיה חשוב בעוד שנה?  האם הדבר הזה באמת ראוי למקום בלב שלי? רוב הדברים שמכאיבים לנו היום, יהיו חסרי משמעות בעוד זמן קצר.
להבין שלא כל פגיעה דורשת תגובה -לפעמים השתיקה היא לא חולשה, היא הכרזה,אני גדול מזה.
לזכור שהנפש יקרה מדי - כל כעס גוזל אנרגיה. כל טינה תופסת מקום. כל נקמה משאירה אותנו קשורים לעבר. החכם שואל, למה לי לשלם מחיר פנימי על טעות של מישהו אחר?
לבחור את הקרבות שלנ ו- לא כל מלחמה שווה ניצחון. יש ניצחונות שמפסידים בהם שלווה.

לסיום, האדם החלש רוצה להחזיר. האדם החזק מסוגל לסלוח. אבל האדם החכם באמת מבין שלא כל פגיעה ראויה אפילו למחילה, כי יש כאבים שהדרך הנכונה ביותר מולם היא פשוט לא לתת להם להיכנס פנימה. כי העוצמה הגדולה ביותר אינה ביכולת להשיב לאחרים, אלא ביכולת לשמור שהאחרים לא יגנבו את השקט שבתוכך .

חברות וחברים , מודה לכם על קריאת המאמרים לרבות הערותיכם והארותיכם.
משה דנוך, עבדכם הנאמן.