איך רבי יהושע בן לוי הצליח להיכנס לגן עדן חי - ומה זה מלמד אותנו על כוח הדיבור
נפתח בברכה - שנזכה כולנו לראות בנחמת ציון במהרה, אמן.
השבת נקרא שתי פרשיות שמסכמות תקופה של 40 שנה במדבר - פרשות מטות ומסעי. זהו סוף הדרך של משה רבנו, רגע לפני שהוא מוסר את ההנהגה ליהושע בן נון.
מיד לאחר מכן יתחיל ספר דברים - הדרשה האחרונה של משה רבנו לעם ישראל, שנאמרה שבוע בלבד לפני פטירתו, בז’ באדר. זו לא סתם חזרה על התורה - אלא תמצית חיה שלה, משולבת בדברי תוכחה, כמו שעשו האבות לבניהם רגע לפני מותם.
“לא יחל דברו - ככל היוצא מפיו יעשה”
פרשת מטות נפתחת בנושא הנדרים. התורה מזהירה אותנו לשמור על מה שאנחנו אומרים - "מילה זו מילה", לא להפוך את הדיבור שלנו לחולין.
חז"ל אומרים שעם ישראל נמשל לתולעת - שאין לה כוח חוץ מהפה. כל הכוח של עם ישראל טמון בדיבור שלו, ולכן שמירת הלשון היא יסוד רוחני עצום.
דוד המלך בתהילים גם אמר:
"מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"
הסיפור המדהים של רבי יהושע בן לוי ומלאך המוות
רבי יהושע בן לוי, אחד מעשרת הצדיקים שנכנסו לגן עדן בעודם חיים, היה מלמד תורה אפילו לחולים מסוכנים - ולא פחד, סמך על התורה שתגן עליו.
כשהגיע זמנו למות, שלח הקב"ה את מלאך המוות לקחת את נשמתו - אך לפני כן, הורה לו לעשות כל בקשה שיבקש.
רבי יהושע ביקש לראות את מקומו בגן עדן. הוא גם ביקש מהמלאך את החרב שלו "שמא תבעיתני בדרך".
כשהגיעו לגן עדן, קפץ פנימה - וסירב לצאת. מלאך המוות התחנן בפניו, אך רבי יהושע אמר: "נשבעתי שאינני יוצא".
הלך המלאך לקב"ה, וזה אמר לו:
"אם רבי יהושע בן לוי שמר תמיד על דבריו - אתה לא יכול להוציא אותו".
כמובן - הוא תמיד עמד במילתו. לבסוף, המלאך רק ביקש את החרב שלו - ורבי יהושע לא הסכים, עד שיצאה בת קול מהשמים:
"החזר לו את החרב - צריך אותה לבריות".
בסוף פרשת מסעי, עם ישראל מתכונן לכניסה לארץ המובטחת. ההכנות בעיצומן - חלוקת הארץ, חיזוק השבטים, ומעבר ההנהגה.
המסר הוא ברור: רק עם פה נקי, עם מילה של כבוד, נוכל להיכנס לארץ הקודש באמת.
השבוע, ביום שלישי בערב - הילולת האר"י הקדוש. מומלץ להדליק נר, לזכות להתחבר לשורש הנשמה ולכוח הרוחני שמאיר בעולם.






















