פרשת אחרי מות ול''ג בעומר: האור שיצא מהמערה ומאיר עד היום

בין המגפה של תלמידי רבי עקיבא לאמונה של רבי שמעון בר יוחאי במערה – הרב יגאל שריקי שליט״א בביאור מיוחד לפרשה והילולה, על מסירות, סוד, וגאולה שלא פוסקת
send whatsapp messsage send FB messsage
פרשת אחרי מות ול''ג בעומר: האור שיצא מהמערה ומאיר עד היום

ביאור לפרשת אחרי מות ול"ג בעומר מאת הרב יגאל שריקי שליט״א

ל"ג בעומר – הילולתו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, המכונה "בוצינא קדישא" – מגיע השנה בסמוך לקריאת פרשת אחרי מות, וזו הזדמנות עמוקה להתבונן בקשר שבין קריאת התורה לבין הדמויות שפעלו במסירות נפש כדי להעבירה אלינו לדורות.

רבי שמעון בר יוחאי חי בדור שאחרי חורבן בית המקדש השני. הוא היה תלמידו הקרוב של רבי עקיבא – מי שנחשב למקור התורה שבעל פה בעם ישראל. סיפורו של רבי עקיבא מעורר השראה בכל דור ודור: אדם פשוט, שהחל ללמוד בגיל 40, בזכות התמיכה המופלאה של אשתו הצדקת רחל. במסירות ובשקידה, הפך רבי עקיבא לתלמיד חכם עצום, עד כדי כך שרבותיו – רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניא – כינו אותו "תלמיד חבר", כלומר תלמיד שמעמדו שווה לרביו בגודל חכמתו.

רבי עקיבא לימד 24 אלף תלמידים, מספר עצום שאין לו תקדים. אך בימי ספירת העומר אירעה טרגדיה קשה: כולם מתו במגפה. אבל במקום לשקוע באבל, רבי עקיבא החל מחדש – הוא ירד לדרום, שם אסף חמישה תלמידים חדשים, ומהם נפוצה התורה בכל עם ישראל. אחד מהם היה רבי שמעון בר יוחאי.

אותה תקופה לא הייתה פשוטה. מלכות רומי, שהחריבה את בית המקדש, גזרה איסור על לימוד תורה. רבי עקיבא לא נרתע והמשיך ללמד תורה בפרהסיה. עונשו היה קשה – מוות במסרקות של ברזל, והוא נחשב לאחד מעשרת הרוגי המלכות.

רבי שמעון, שהתייסר על גזר דינו של רבו, הגיע שוב ושוב לחלון בית הכלא וביקש ללמוד ממנו תורה. רבי עקיבא, מתוך דאגה לתלמידו, סירב ואמר לו במשל: "יותר משהעגל רוצה לינוק – הפרה רוצה להניק", כלומר רצונו ללמדו תורה גדול אף יותר מרצונו ללמוד, אך הוא חשש שייהרג גם הוא.

לאחר פטירת רבי עקיבא, המשיך רבי שמעון בדרכו – ולבסוף נגזר גם עליו גזר דין מוות. כדי להינצל, ברח עם בנו רבי אלעזר והתחבא במערה במשך 12 שנה. הם חיו בתנאים קשים – ללא בגדים, רק עם עץ חרוב ומעיין מים שצמחו להם בדרך נס. במשך כל הזמן הזה, פשטו את בגדיהם, ישבו בעפר, ולמדו תורה יומם ולילה. רק בשבת לבשו את בגדיהם לכבודה.

דווקא מתוך הבידוד הזה נולד האור הגדול. רבי שמעון זכה לגילוי סודות התורה – תורת הסוד, שידועה לנו כיום כספר הזוהר. לאחר שיצא מן המערה, אסף סביבו עשרה תלמידים נוספים – יחד הקימו את "חבורת הזוהר", וכל אחד מהם הפיץ את תורתו לדורות.

רשב"י חי לפני קרוב ל־2,000 שנה – אך האור שהדליק ממשיך להאיר עלינו עד היום.

באותה נשימה, חשוב להזכיר את דברי חז"ל על עוצמת הקריאה של הציבור בשם ה'. נאמר בפרשה "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ומובא במדרש: כל מי שעונה "אמן יהא שמיה רבה" בכל כוחו – קורעים לו גזר דינו. ריש לקיש מוסיף: פותחים לו שערי גן עדן. זו מעלה עצומה שניתנת לכל יהודי, בכל רגע, ובכל תפילה.

וכפי שמובא במשל – היצר הרע, כמו דייג, משליך חכה עם פיתיון. הוא מציע הנאות עטופות, נוצצות, אך מאחוריהן אורבת מלכודת. לא כל הנוצץ זהב – ויהודי צריך לדעת לבחור באמת ולא באשליה.

זכותו של רבי שמעון בר יוחאי, וזכותו של רבו רבי עקיבא, תעמוד לעם ישראל – להצלת חיילינו היקרים, ולשובם של כל החטופים לביתם במהרה וברחמים.

לעילוי נשמת אלינור בניטה מטוק בת סופי.

שבת שלום, ל"ג בעומר שמח ובשורות טובות לכל עם ישראל.

הרב יגאל שריקי שליט״א