היכן שיש אור יש גם צל, והיכן שיש שושנה יש גם קוצים

כל יופי מלווה בקושי, וכל אור מטיל צל. השאלה היא לא כיצד להימנע מהצללים ומהקוצים, אלא כיצד לראות בהם חלק בלתי נפרד מהשלם ולצמוח מתוכם. הכרת הדואליות הזו מאפשרת לנו לחוות את המציאות במלואה ולהתמודד עם אתגריה בחוסן ובתבונה.
האור והצל הם שני צדדים של אותה מציאות. משקף את הדואליות המהותית של החיים. היכן שיש ברכה – יש גם אתגר.
בעולם היהודי, התפיסה הזו נטועה עמוק בתודעה ובמקורות. הרמב"ם (הלכות דעות) מדבר על "שביל הזהב" כדרך האיזון שבין קצוות – לא להימנע לחלוטין מהנאות העולם, אך גם לא לשקוע בהן יתר על המידה. על פי הקבלה, עיקרון ה'צמצום' (תורת האר"י) מסביר כי כדי שהעולם יתקיים, האור האלוקי הוגבל ונוצרו בו חללים של הסתרה – כלומר, הצללים הם תנאי לקיומו של האור.
בנוסף, ביהדות, רעיון זה מתבטא במושג "יצר הטוב" ו"יצר הרע". במסכת ברכות , נאמר: אמר רבי שמעון בן לוי: ' שני יצרים בראו הקב"ה באדם, אחד יצר טוב ואחד יצר רע '". הקיום של שני היצרים מלמד אותנו שהאדם נדרש להתמודד עם כוחות מנוגדים בתוכו, והאיזון ביניהם הוא המפתח לחיים מוסריים ומלאים.
גם במקורות אחרים, כמו ספר קהלת, מודגש האיזון בין הניגודים: " לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים " (קהלת) הפסוקים הבאים מפרטים זמנים של שמחה ועצב, בנייה והרס, אהבה ושנאה, ומדגישים שכל אחד מהם הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.
בספר איוב, מסופר על אדם צדיק שסבל ייסורים קשים, מה שמעלה את השאלה מדוע דווקא הצדיקים חווים קשיים. חז"ל מסבירים (בבא בתרא ) כי "ייסורין של אהבה" הם כלי לזיכוך הנפש ולחיזוק האדם. המסר כאן ברור: אין אור ללא צל, ואין צמיחה ללא התמודדות.
ברובד האוניברסלי , הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה טען כי "מי שרוצה להדליק אור חייב להיות מוכן לשרוף מעט את ידיו" – כלומר, כל הישג כרוך בהתמודדות עם מכשולים. גם הפסיכולוגיה המודרנית עוסקת בכך – תיאוריית ה'אנטי-שביר' מציעה כי צמיחה אמיתית מתרחשת דווקא מתוך אתגרים ולא בלעדיהם.
דוגמאות מוחשיות:
מערכות יחסים : בכל קשר אנושי, ישנם רגעים של אהבה ושמחה, לצד רגעי מחלוקת ואי-הבנה. הכרה בכך שמחלוקות הן חלק טבעי ממערכת יחסים מאפשרת לנו להתמודד איתן בצורה בונה, ולצמוח מהן.
קריירה מקצועית : הצלחה בעבודה מלווה לעיתים בלחץ ואתגרים. הבנה שהקוצים הם חלק מהשושנה מאפשרת לנו להתמודד עם הקשיים, ולהעריך את ההישגים ביתר שאת.
צמיחה אישית : התפתחות אישית כרוכה בהתמודדות עם פחדים וכישלונות. הכרה בכך שהצללים הם חלק מהאור מאפשרת לנו להתמיד במסע הצמיחה, ולהפוך את האתגרים למקפצה להצלחה.
סיפור מהמקורות : רבי נחמן מברסלב מספר על "מעשה באבדת בת מלך" (ספר סיפורי מעשיות של מס' סיפורים, אשר הנני ממליץ מאוד עליו, יש בו הרבה מוסר השכל) שבו מלך מאבד את בתו, והחכם שנשלח לחפש אותה עובר מסע מלא מכשולים. רק מי שמתמיד למרות הקשיים ומוכן להתגבר על הייאוש יכול למצוא את האור. ידוע שרעיון הדואליות בין טוב לרע, או בין יופי לקושי, מופיע בתורתו של רבי נחמן. לדוגמה, בספרו "ליקוטי מוהר"ן" הוא מדבר על הצורך להתמודד עם מכשולים כדי להגיע להתקרבות לאלוהים. הוא מדגיש שהמכשולים הם חלק בלתי נפרד מהדרך הרוחנית, וההתמודדות עמם מובילה לצמיחה ולהתעלות במוטיב מרכזי בתורתו של רבי נחמן.
סיפור אוניברסלי : נלסון מנדלה, שנכלא במשך 27 שנים בשל מאבקו נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, לא איבד את התקווה והשלים עם המציאות הקשה כדי להביא שינוי. כששוחרר, הפך למנהיג שסלח למעניו והוביל את עמו לפיוס ולחופש.
לסיכום: החיים הם מארג של אור וצל, של שושנים וקוצים. מי שמוכן להתמודד עם הקוצים יוכל ליהנות גם מריח השושנים. ההבנה שהחיים מורכבים מניגודים מאפשרת לנו לקבל את המציאות כפי שהיא, ולהתמודד עם האתגרים באופן מאוזן ושלו. כך שבסופו של דבר, מה שעומד בינינו לבין הצלחתנו אינו ההיעדר המכשולים – אלא האומץ שלנו לצעוד קדימה למרות קיומם. על כן השושנה והקוצים, הם חלק בלתי נפרד מהחיים, מאפשרת לנו לחיות בשלום עם המציאות, להתמודד עם אתגריה, ולצמוח מתוכה.
חברות וחברים יקרים, תודה על כך שאתם קוראים את המאמרים ואף מגיבים ומחכימים בהערותיכם.
משה דנוך
עבדכם הנאמן.