כוח האור במצבי החושך
חג החנוכה ופרשת מקץ מציבים בפנינו שאלה מרכזית: כיצד ניתן למצוא אור ותקווה גם במצבי חושך ואפלה , הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. התשובה לשאלה זו יכולה להתמקד במסרים של חג החנוכה ופרשת מקץ, שמציעים דרכים להתמודד עם מצבי חושך ואפלה, הן ברמה הרוחנית והן בחיי המעשה.
חג החנוכה – כוחו של האור הקטן: נס פך השמן מלמד אותנו שכדי להאיר חושך גדול, אין צורך באור רב. די במעט אור, באמונה ובמעשה קטן של אומץ ונחישות כדי להביא לשינוי. כאשר המכבים בחרו להדליק את המנורה, הם לא חיכו לתנאים מושלמים; הם פעלו מתוך אמונה בטוב וביכולת ליצור שינוי, גם בתנאים קשים.
פרשת מקץ – חיפוש הפתרון בתוך המשבר: יוסף, שנמצא בבור החשוך מבחינה פיזית ונפשית, אינו מתייאש אלא ממשיך לפעול מתוך אמונה בייעודו. במצרים, כשהוא נקלע לסיטואציות מורכבות, הוא מוצא דרך להשתמש בכישוריו לפתור בעיות ולשרת את האחרים, ובסופו של דבר יוצא מאפלה גדולה לאור גדול.
מסר משולב – העשייה כדרך להתגבר על חושך: חג החנוכה ופרשת יוסף מלמדים אותנו כי הדרך להתמודד עם החושך אינה רק על ידי המתנה לאור מבחוץ, אלא בעיקר על ידי עשייה פנימית, אמונה בכוחנו לשנות, וחיבור לערכים רוחניים ולמעשים טובים. לכן, המסר המרכזי שניתן לקחת מהשאלה הוא: במצבי חושך, חפשו את הניצוץ הפנימי, הדליקו את האור שבידיכם, ובכך תיצרו את הדרך להאיר את העולם.
האור כמטאפורה רוחנית במקורות היהודיים- האור הוא אחד הסמלים המרכזיים במחשבת ישראל, ומוזכר פעמים רבות במקרא ובדברי חז"ל: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ) הנר והתורה מסמלים את האור הפנימי שמנחה את האדם בחייו. האור בנרות חנוכה מסמל, לפי הרמב"ם
(הלכות חנוכה) את נוכחות ה' גם בגלות.
יוסף: מודל להתמודדות עם חושך אישי- הסיפור של יוסף מלמד על כוחו של האדם להאיר את עולמו גם במצבי חשכה. יוסף, שהושלך לבור על ידי אחיו ונמכר לעבדות, מצליח לשמור על תקווה ואמונה: בתהלים נאמר: "ברזל באה נפשו" (תהלים קה, יח) – יוסף עובר ייסורים, אך שומר על אמונתו. רש"י מפרש שיוסף הצליח לשמר את אופיו ואת ייחודו גם בבית הסוהר, מה שמכין אותו לתפקידו כמנהיג. כשהוא פותר את חלום פרעה, הוא אומר: "בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה" (בראשית מא, טז) – יוסף מכיר בכך שהאור שהוא מביא לעולם מגיע מה'.
האור בהקשר של חנוכה ועולמנו היום- נרות חנוכה מסמלים התגברות על כוחות החושך, גם במצבים של חולשה או מיעוט. חכמים אמרו: "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" (מדרש תנחומא, פרשת תולדות, ה).
בעולם המודרני, אפשר לראות דוגמאות רבות להתמודדות עם מצבי משבר: משברים עולמיים כמו מגפת הקורונה, שבהם אנשים יצרו יוזמות של סולידריות ועזרה הדדית. התגברות על אתגרים אישיים, כמו סיפורי הצלחה של אנשים שיצאו ממשברים אישיים ותרמו לאנושות.
תובנות פילוסופיות וחוץ-יהודיות על האור- פילוסופים כמו אפלטון ראו באור סמל של אמת וחכמה. בספרו "המדינה", הוא מתאר את משל המערה שבו היציאה אל האור מסמלת את שחרור האדם מן הבורות וההגעה להכרת האמת.
סיפור המבוסס על יסודות מהמקורות היהודיים: "האור במערה"- בימי הגזרות הקשות של היוונים, כאשר נאסר על היהודים לשמור מצוות, חיו יהודים רבים במסתור. ביניהם היה אדם פשוט ושמו נחום. נחום ומשפחתו הסתתרו במערה קטנה בהרים, רחוק מהכפרים ומהעולם שבחוץ. למרות הפחד והמחסור, נחום מעולם לא ויתר על שמירת המצוות. כשחג החנוכה התקרב, משפחתו של נחום חשה עצב גדול. לא היה להם שמן להדליק נרות. הילדים שאלו: "אבא, איך נחגוג את חנוכה בלי נרות? איך נזכור את הנס הגדול של החשמונאים?" נחום הביט בעיניהם ואמר: "גם אם אין לנו שמן, האור האמיתי נמצא בלב. נר חנוכה הוא לא רק אש של שמן, הוא אש של אמונה." נחום החליט לייצר נרות בדרך יצירתית. הוא מצא ענפים דקים, עטף אותם בבד ישן שטבל במעט שמן בישול שהיה להם. הוא הניח את הנרות המאולתרים על אבן שטוחה במרכז המערה, הדליק את האש ובירך: "להדליק נר חנוכה..." לילדים הייתה שמחה בלבם. האור הקטן במערה החזיר להם את התקווה והביטחון. באותו לילה, עבר קרוב למערה אחד מתושבי הכפר ששירת את היוונים. הוא הבחין באור קטן בוקע מתוך ההר. הסקרנות גרמה לו להתקרב. כשהגיע, ראה את נחום ומשפחתו יושבים מסביב לנרות החנוכה המאולתרים. במקום להסגיר אותם, האיש הרגיש התרגשות בלבו. הוא הביט באור הקטן ואמר לעצמו: "אם נרות כאלה פשוטים יכולים להאיר כך מערה חשוכה, ודאי האמונה שלהם חזקה מאוד. אולי גם אני צריך ללמוד מהם." האיש הלך מבלי לפגוע במשפחה. נחום, מבלי לדעת, הצליח להאיר את נפשו של אדם אחר באותו לילה.
האור של חנוכה ושל פרשת מקץ מזכיר לנו שהיכולת להאיר את המציאות טמונה בכל אחד מאיתנו. אנו נקראים להוסיף אור במעשינו, להאיר את סביבתנו בתקווה ובמעשים טובים, ולהתחזק באמונה פנימית גם במצבים של חושך. כפי שנאמר: "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" (תהלים). המסר של הסיפור הוא שחנוכה אינו רק חג של נרות פיזיים, אלא חג של הדלקת האמונה בלב, גם בזמנים של חשכה גשמית ורוחנית.
ולימינו בהם אנו שרויים במלחמה מול אויבים רבים, עולם עוין אותנו ולצערי גם מעט שנאה פנימית בתוכנו. חשוב מסר של תקווה, אור מתוך החושך - בחג החנוכה הזה, בזמן שהנרות דולקים ומאירים את ביתנו, אנו נושאים תפילה עמוקה בלבנו לכל אלו הנמצאים ברגעים של חושך אישי ולאומי. לחיילים הפצועים, שמסרו את גופם למען העם והארץ, אנו אומרים: אתם הגיבורים שלנו. אור הגבורה שלכם מאיר לנו את הדרך ומזכיר שמהחולשה צומחת עוצמה, ומהכאב נולדת תקווה חדשה. להורים השכולים, שנשמתם כאובה ודמעתם אינסופית, אנו מבקשים לומר: אור בניכם ובנותיכם ממשיך להאיר את העם כולו. גבורתם, מסירותם ואהבתם נחקקו בלב האומה לדורות. ולמשפחות החטופים, שמחכות ליום שבו יקיריהן ישובו הביתה, אנו מבטיחים: עם שלם ניצב אתכם. אנחנו שואבים השראה מהאמונה שלכם, מהכוח שלא להיכנע לחשכה. כל נר שאנו מדליקים מוקדש לכם, לתקווה שתהפוך בקרוב למציאות, לאור שיגבר על החושך. בדיוק כפי שהחשמונאים לא איבדו תקווה אל מול כוחות גדולים מהם, כך גם אנו היום – עם אחד, לב אחד – נדליק אור של אהבה, תקווה ונחישות. אור קטן יכול לדחות חושך גדול, ואנו מאמינים שגם בתוך המלחמה, בתוך הכאב, האור ינצח. כפי שנאמר: "קְוַה אֶל ה', חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל ה'" (תהלים).
מי ייתן ובקרוב נחגוג את הניסים החדשים שיתרחשו לעם ישראל, כשאורם של הנרות יהפוך לאור של גאולה ושמחה.
חברות וחברים, חג חנוכה שמח, הדליקו בתוככם את האור הפנימי , תודה לכם על שאתם קוראים המאמר ואף משתפים אותנו בהרגשותיכם ובתחושותיכם.
משה דנוך
עבדכם הנאמן
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
