כיבוד אב ואם - ערך יסודי בחיים היהודיים ובכלל
כיבוד הורים הוא ערך יסודי, עמוק ומורכב, המתגלם ברגעים יומיומיים אך לעיתים מגיע לשיאו במבחנים בלתי צפויים שמעמיד בפנינו גורל החיים. ברצוני לשתף אתכם בחוויה האישית שלי אשר מחברים אותי לעומקם של הדברים ולמשמעות האמיתית של מצוות כיבוד אב ואם.
אמי, שהייתה עבורי מורת דרך ומגדלור ערכי, נפטרה בפתאומיות והותירה חלל עצום בליבנו. מותה גרם לאבי, שותפה לחיים במשך עשורים, להתפרק משברון הלב. אנו, ילדיה ונכדיה, התגייסנו יחד למשימה אחת: לא להשאיר את אבי לבדו אף לרגע. כל אחד מאתנו לקח על עצמו משמרות יומיות ולילות ודאג לכך שאבי ימשיך לחוש את החום המשפחתי גם ברגעים הקשים ביותר. כעבור שבועיים, הגיע תורי ללוות את אבי בשבת. כשהגעתי לביתו ביום שישי, גיליתי בהפתעה שאבי איננו. לאחר בירור עם אחי הבכור, אהרון ז"ל, הבנתי שהוא נשלח לבית אבות יומי בשעות היום בלבד. נחרדתי מהרעיון ומיד יצאתי אליו. כשהגעתי, ראיתי אותו יושב מכונס ועטוף במגבת כדי להתגונן מפני הקור של המזגן. אחת הדיירות ניגשה אליי ואמרה לי שאבי יושב כך כבר יומיים. הרגשתי כאילו חץ פילח את לבי. ברגע אחד של נחישות, החלטתי להחזיר את אבי הביתה. אספתי את חפציו, התעלמתי מבקשות המטפלת להשאיר אותו עד שעת הצהרים, הובלתי אותו בכיסא הגלגלים למכוניתי. כשהרמתי אותו בידיי אל מושב הרכב, הוא אחז בידי ונישק אותה בעוצמה. נשיקה זו, שהרעידה את גופי, הייתה עבורי אמירה ברורה: "בני, זה מקומי – בבית, בין משפחתי וחבריי." באותה מוצאי שבת, התכנסנו כולנו והחלטנו שאבי יישאר בבית. דאגנו למטפלת מסורה, וחבריו מהקהילה המשיכו להגיע מדי יום לתפילות ולימוד תורה והרמב"ם עמו. כך זכה אבי לשנים מלאות אהבה, חום, וחברות עד שנפטר. נשיקה זו מלווה אותי עד היום ומזכירה לי את האחריות הכבדה המוטלת על כתפינו לכבד את הורינו ולהעניק להם את הכבוד הראוי – כבוד אנושי, משפחתי וערכי, כפי שהם העניקו לנו כל חיינו.
סיפור נוסף ולא פחות מרגש, בכל שנה, בערב יום כיפור, זכיתי לחוות מחזה שנחרט בלבי לעד. עם שקיעת השמש והתקרבותו של היום הקדוש, בית הוריי היה מתמלא באווירה של קדושה ושל יראת כבוד. כל אחיי ואחיותיי, ללא יוצא מן הכלל, היו מתייצבים מול אבי, עמוד התווך של משפחתנו, באקט מרגש ומלא משמעות של בקשת סליחה. תוך שקט מוחלט ורגעים טעוני רגש, היינו כורעים ברך, קדים קידה עמוקה אל מול אבי ונושקים לברכיו. כל אחד מאתנו הביט בעיניו, הביטוי על פניו תמיד היה מלא באהבה, בהבנה ובחום אבהי טהור. ברגעים הללו, היינו פורקים מילים של חרטה, בקשת מחילה על כל פגיעה, קטנה כגדולה, שנגרמה במשך השנה שחלפה. התגובה של אבי הייתה לא פחות עוצמתית: הוא היה מניח את ידיו על ראשנו, מברך אותנו בלב פתוח ובנשמה רחבה, מאחל לנו שנה טובה ומלאת ברכה, והיה סולח מכל הלב. אך יותר מסליחתו, חווינו את עוצמת האהבה שטמנה בחובה סליחה זו – אהבה שלא תלויה בדבר, אהבה שמסוגלת לכסות על כל פגיעה, להעצים אותנו ולקרב אותנו. המסורת הזו, שורשית ואותנטית, ביטאה לא רק את הכבוד לאבי, אלא את מהות הקשר בינינו כמשפחה. היא הזכירה לנו בכל שנה מחדש את הערכים שספגנו בבית: הענווה לבקש סליחה, הכוח לסלוח, והכבוד העמוק להורים – יסודות שהיו ונותרו עמודי התווך של חיינו. עד היום, עם כל ערב יום כיפור שמגיע, אני חש את הכמיהה לאותם רגעים, שבהם רוכנים אל האדמה מול דמותו המפוארת של אבי, ומרגישים את נוכחותו, אהבתו וכוחו המחבק.
על אמי מורתי ז"ל ניתן לספר כאורך הגלות ואסתפק ברשותכם בסיפורים הללו.
מצוות כיבוד אב ואם היא אחת מעשרת הדיברות ומקבלת מקום מרכזי בחיי האדם היהודי. היא נוגעת לשורשי הזהות שלנו, להוקרת העבר ולבניית עתידנו. באמצעות מצווה זו, התורה מזכירה לנו את הערך העצום שבכבוד, בהכרת הטוב, ובהבנה של הקשר הבין-דורי.
כיבוד אב ואם בהלכה: מדרגות הכבוד.
הרמב"ם (משנה תורה, הלכות ממרים) מפרט את חובות הבן כלפי הוריו בצורה ברורה. הוא מחלק את המצווה לשתי רמות עיקריות: כיבוד (מעשי): האכלת ההורים, הלבשתם, דאגה לצרכיהם הפיזיים. למשל, אם ההורים זקוקים לעזרה יומיומית או טיפול רפואי, חובה על הבן או הבת לדאוג לכך. מורא (יראת כבוד): איסור לשבת במקום המיוחד להורים, לדבר בפניהם בחוסר כבוד, או לסתור את דבריהם באופן בוטה. הרמב"ם מדגיש שהמורא הוא הבעת הערכה עמוקה כלפי מעמדם, אפילו אם הילד אינו מסכים עמם.
המורכבות של המצווה- כיבוד אב ואם אינו תמיד פשוט, בעיקר כאשר יש קונפליקטים משפחתיים. הרמב"ם עצמו כותב: "אפילו היו אביו ואמו רשעים ובעלי עוונות, מכבדם ומתיירא מהם."
(משנה תורה, הלכות ממרים) הדבר מלמד כי כבוד ההורים אינו תלוי בהתנהגותם או במעשיהם, אלא במעמדם כמי שהביאו את הילד לעולם. על כן הרמב"ם רואה במצווה זו חובת הכרת הטוב המעשית והרגשית הגבוהה ביותר: "שכר המצווה גדול מאוד... והמתעלם ממצווה זו כאילו התעלם מהקב"ה עצמו" (משנה תורה, הלכות ממרים).
התלמוד (מסכת קידושין) מדגים את גודל המצווה בסיפורים על צדיקים שהצטיינו בכיבוד הוריהם:
דמא בן נתינה (שאינו יהודי) התגורר באשקלון וסחר באבנים יקרות (כגון יהלומים) ומקרה זה משמש כדוגמה מופתית לערך העליון של כיבוד הורים: חכמי ישראל היו זקוקים לאבן יקרה לחושן הכהן הגדול ופנו לדמא בן נתינה, במהלך המשא ומתן, החכמים היו מוכנים להעלות את המחיר בצורה משמעותית, משום שהיה מדובר בפריט קריטי לעבודת הקודש. למרות זאת, דמא סירב להיענות לבקשתם מכיוון שמפתח תיבת האבנים היה מונח מתחת לראשו של אביו הישן. דמא העדיף לא להעיר את אביו, אף שהיה עלול להפסיד רווח עצום. בהמשך, חז"ל מספרים כי בזכות מעשהו זכה דמא בשנה שלאחר מכן לפרה אדומה נדירה, שאותה מכר ברווח גדול בהרבה מזה שיכול היה להרוויח מהעסקה המקורית. בכך בא לידי ביטוי השכר של כיבוד הורים בעולם הזה.
הסיפור מדגיש לא רק את הערך של כיבוד הורים, אלא גם את המוכנות להקריב אינטרסים אישיים מתוך נאמנות לערכים מוסריים. דמא בן נתינה, שאינו מחויב במצווה זו, משמש דוגמה שאפילו גויים יכולים לפעול ברוח כיבוד הורים ברמה גבוהה, ולומדים ממנו קל וחומר לעם ישראל.
במסכת זו מסופר גם על רבי טרפון, אשר מדגים את גודל מסירותו במצוות כיבוד הורים: היה ידוע בכבוד יוצא הדופן שהעניק לאמו. אחת הדוגמאות המובאות מתארת כיצד היה כורע על ברכיו ומשמש כמעין "מדרגה" שאמו תוכל לעלות ממיטתה ולרדת ממנה. למרות המאמץ הרב, רבי טרפון ראה זאת כחובתו וכמעשה טבעי שנדרש ממנו כחלק ממצוות כיבוד הורים. הסיפור נמשך בכך שחכמים שיבחו את מעשיו, אך הבהירו לו שעוד לא הגיע למלוא דרישות המצווה. הם ציינו שכיבוד הורים אמיתי אינו מסתכם רק במעשים חיצוניים, אלא כולל גם כבוד פנימי ורגשי עמוק, וכן דאגה מתמשכת לשלומם ורווחתם. הסיפור מלמד שלא די בעשיית מעשים פיזיים לשם קיום המצווה, אלא יש צורך בהבנת המשמעות הפנימית של הכבוד להורים. כמו כן, הוא מדגיש את הרף הגבוה שחז"ל מציבים למצווה זו, בהיותה ביטוי עמוק של הכרת הטוב והערכה בין-דורית. שכרע ברך כדי שאמו תוכל לעלות למיטתה או לרדת ממנה.
משמעות נוספת לכיבוד הורים ביהדות: חיבור בין אדם להוריו ולקב"ה- "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ... לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" (שמות) חז"ל מפרשים שכשאדם מכבד את הוריו, הוא מכבד גם את הקב"ה, כיוון שהם שותפים ביצירה ושותפים בהבאתו לעולם. עוד מדברי הרמב"ם, "המכבד את אביו ואת אמו - מאריכים לו ימיו, ומוסיפים לו טובה בעולם הזה ובעולם הבא."(משנה תורה). עלינו לזכור שכיבוד ההורים אינו רק חובה דתית – הוא מתנה שמעצבת את נפשנו ומקרבת אותנו זה לזה.
שאלות להרהור: כיצד ניתן לשלב את ערך כיבוד ההורים בעולם הדיגיטלי המודרני? מה ניתן ללמוד מהתרבויות השונות על שימור כבוד הדדי בין דורות? כיצד ניתן לשלב את ערך כיבוד ההורים בעולם הדיגיטלי המודרני?
בעידן שבו תקשורת דיגיטלית משתלטת על חיי היום-יום, האתגר הוא לשלב את הטכנולוגיה מבלי לפגוע באינטראקציה האישית והכבוד להורים. מתן תשומת לב אישית: חשוב לשמור על מפגשים פנים-אל-פנים ולקבוע זמנים קבועים לביקורים, גם אם החיים עמוסים. הטכנולוגיה אינה תחליף לקרבה פיזית. שימוש נכון בטכנולוגיה: אפשר לנצל את הכלים הדיגיטליים כדי לשמור על קשר יומיומי עם ההורים (שיחות וידאו, הודעות), אך לא להסתפק בכך בלבד. לימוד הדדי: על הילדים להכיר בכך שההורים עשויים להזדקק לעזרה בהתמודדות עם טכנולוגיה חדשה. כך נבנה כבוד הדדי, וההורים חווים שהילדים מכבדים את צרכיהם גם בעולם משתנה.
כאשר לעניות דעתי המודל לכיבוד הורים מודרני , באמצעות מודעות עצמית: להבין שההורים מגיעים מדור שונה, עם ערכים אחרים, ולהתייחס לכך בכבוד. אקטיביות: בעולם המודרני, שבו קל להתנתק מהקשר האישי, יש להפעיל יוזמה בשימור הקשר המשפחתי. ושילוב ערכים: מהתרבויות השונות בעיקר מהיהדות. ניתן ללמוד על שילוב של רגש, חובה מוסרית, וטקסיות, יחד עם המודרניות של היום, ליצירת מסגרת משפחתית מכילה ותומכת.
כך ניתן לקיים מצוות כיבוד הורים ולהתאים אותה לאתגרי זמננו תוך שמירה על ערכיה הנצחיים.
חברות וחברים , הנני תקווה כי השפעתי ולו במעט בסוגיה חשובה זו. שוב תודה לכם על אשר קוראים את המאמרים ואף משתפים את כולנו בחוויה האישית והתחושה
משה דנוך
עבדכם הנאמן.
הצטרפו אל קבוצת הווצאפ וקבלו עדכונים שוטפים: להצטרפות הקליקו כאן
ניתן לדווח על חדשות אל העורך האחראי דני בלר בטלפון 052-2394026 או במייל [email protected]
על פי ''שימוש הוגן'' המעוגן בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007. מערכת ‘’חדשות באר שבע והנגב 24/7" מכבדת זכויות יוצרים ועושה כל מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המועברים אלינו, לעיתים תוך כדי התרחשות חדשותית. אם זיהיתם בכתבות או הידיעות צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות למערכת ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]
