פרשת השבוע | פרשת פינחס

"פנחס בן אלעזר.. השיב את קנאתי מעל בני ישראל.. ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי"

בפרשה הקודמת למדנו שבלעם הרשע לא הצליח לקלל את בני ישראל אלא להיפך רק ברכות יצאו מפיו. המלך בלק כעוס ולחוץ אם גדול המכשפים לא הצליח להושיע אותו מה נשאר כבר לעשות. בלעם הרשע לפני חזרתו לארצו אמר למלך בלק אני לא מצליח לקלל כי אלוקיהם אוהב אותם ושומר עליהם אבל אגלה לך איך כן תצליח לנצח אותם נתק אותם מהאלוקים שלהם.. "אלוקיהם של אלה שונא זימה" אם תפיל אותם בזימה תגרום לסכסוך בינם לבין אלוקיהם כך תוכל לגבור עליהם. בלק ששומע ככה שולח את היפות שבבנות מואב להחטיא את ישראל ובראשן את הבת שלו כוזבי בת צור (מדרש תנחומא). 

כוזבי בהוראת אביה מחפשת את גדול הדור משה רבינו היא רואה אדם חשוב שסביבו הרבה אנשים והולכת ומפתה אותו את זימרי בן סלוא נשיא שבט שמעון. 

פנחס נכדו של אהרון שרואה את הצער הגדול שנשיא שבט נופל לזימה ועוד בתאווה כזאת לנגד כל העם לוקח חרב ודוקר את שניהם ובעצם מעורר את כולם להבין עד לאן נפלו בתאוות החטא בזכות מעשה הגבורה של פנחס עם ישראל ניצל. הקב"ה מברך את פנחס "הנני נותן לו את  בריתי שלום" שבזכותו הציל את עם ישראל מאבדון. באותה מגיפה נפטרים 24 אלף מעם ישראל שהיו קשורים לחטא, התיקון של אותם אנשים יגיע לאחר כמה דורות רבי עקיבא בן יוסף ו24 אלף תלמידיו יפטרו ממגיפה ויתקנו את חטאם של אותם אנשים.

אליהו הנביא הוא נשמת פנחס, ידוע שבכל ברית אליהו הנביא נמצא, ולכן סגולה לכפרת עוונות לשמוע ברית מילה.
בזמן אליהו הנביא עם ישראל סטו מדרך הישר אליהו הנביא בוכה ואומר לה' "קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (ספר מלכים א,) אמר לו הקב"ה: "חייך (מלשון שבועה) שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך".

אמר אליהו הרי אני מנשמתו של פנחס בן אלעזר, ואני קנאי לה' ואם יש חטא בידיו של אבי הבן או המוהל או מי מהקהל אני אפגע בו, אמר לו ה' יתברך אני מוחל לכל עוונותיהם של כל מי שימצא בברית מילה.

מהסיפור אנו למדים 2 דברים, שאסור לדבר רע על עם ישראל אפילו אליהו הנביא נענש על כך. ובכל ברית נשמתו מתחלקת לאלפי מקומות להספיק להיות בכל ברית.
מעלת ברית המילה שאפילו אדם רשע בשמיעת ברית מילה, מסיר מעליו את הזוהמה שנדבקה בו.

הצדיק רבי שלום איפרגאן זצוק"ל בכל יום היה מכתת רגליו לשמוע ברית מילה, אם לא היה ברית בנתיבות היה נוסע לאופקים או לבאר שבע כדי לזכות בכל יום לראות את אליהו הנביא.

מסופר בגמרא: שאל טורנסרופוס הרשע את רבי עקיבא הגדול אם אלוקיכם אוהב עניים, מפני מה אינו מפרנסם? אמר לו כדי שניצול אנו מדינה של גהינם. אנו מבינים מדברי רבי עקיבא שנכון שהקב"ה צריך לפרנס את העניים אך הוא נתן לאדם אפשרות לעשות זאת במקומו כדי שיקבל שכר גדול. דומה הדבר לילד קטן הרוצה לעזור לאמו בנשיאת משאות כבדים, והיא נותנת לו חפץ קטן כפי כוחו, למרות שזה לא עזרה בשבילה, אך כיון שהוא מאוד רוצה לעזור לה, זה מראה שהוא מחבב את אמו, וזה עושה לה נחת רוח, כך הקב"ה בעניין מצוות הצדקה, ומי שמתעסק בזה יש להקב"ה נחת רוח גדולה. יש כאלה שכל הזכות שלהם בעולם זה חסד ואף כאלה שהם רחוקים מדרך המצוות אך בכך שנותנים אוכל לבעלי החיים נוהגים איתם גם ברחמים בזכות זאת.

זכות דברי התורה תעמוד לכל חיילנו היקרים ולעם ישראל והשבת כל החטופים בריאים בגופם ונפשם אמן!  שבת שלום ומבורך עם ישראל.