הילד שלכם חולם להיות מסי הבא? מחקר מבאר שבע יוצא באזהרה חמורה

מונדיאל 2026 ייפתח בקרוב, ועיני העולם יהיו נשואות אל הכוכבים הגדולים של הכדורגל. אבל מאחורי הקלעים של הספורט העולמי מתרחשת מהפכה אחרת: בינה מלאכותית כבר לא רק מנתחת משחקים, מערכים וסטטיסטיקות - היא מתחילה לדרג בני אדם, לזהות כישרונות צעירים ולקבוע מי עשוי להפוך לשחקן העתיד.

מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמכללה האקדמית קיי בבאר שבע מזהיר מפני הסכנות שבשימוש לא מבוקר במערכות AI להערכת שחקנים צעירים. המחקר, שפורסם בכתב העת Big Data and Cognitive Computing, מצביע על בעיה מטרידה: אלגוריתם שנראה אובייקטיבי עלול בפועל לשקף הטיות חברתיות, כלכליות ותרבותיות - ולהשפיע על עתידם של ילדים כבר בגיל צעיר מאוד.

את המחקר ערכו פרופ' עופר עזר, ראש המחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וד"ר איליה מורגולב, ראש תוכנית MPE לחינוך גופני במכללה האקדמית קיי.

בשנים האחרונות נכנסו לעולם הספורט מערכות מתקדמות שמצלמות משחקים, מנתחות תנועה, מודדות מהירות, כושר, דיוק, קבלת החלטות, עוצמה, זריזות, שפת גוף ונתונים נוספים. בעולם המקצועני זה כבר חלק בלתי נפרד מהכדורגל: ניתוח עומסים, הכנה טקטית, סקאוטינג, איתור כישרונות ותמחור שחקנים.
לקראת המונדיאל הודיעה FIFA על שיתוף פעולה עם חברת LENOVO לפיתוח פלטפורמת Football AI Pro - מערכת בינה מלאכותית לניתוח טקטי והערכת ביצועי שחקנים וקבוצות. במקביל, גם הוועד האולימפי הבינלאומי ואינטל מקדמים כלים מבוססי AI לאיתור כישרונות צעירים.
על פניו, זה נשמע מבטיח: המחשב יכול לאתר כישרון שלא שמו לב אליו. אבל לפי החוקרים, כאן בדיוק מתחילה הסכנה.
מערכות AI לומדות מנתוני עבר. אם בעבר מי שהצליחו היו בעיקר ילדים שהגיעו ממשפחות חזקות יותר, משכונות מסוימות, מבתי ספר מסוימים או ממועדונים בעלי משאבים - האלגוריתם עלול ללמוד שאלה הם 'סימני הצלחה'. הוא לא יכתוב במפורש שילד משכונה חלשה פחות מתאים, אבל הוא עלול להשתמש בנתונים עקיפים כמו מקום מגורים, בית ספר, מסגרת אימונים, נגישות לחוגים או רקע משפחתי.
במילים פשוטות: המחשב עלול להציג את זה כמדע מדויק, אבל בפועל הוא עלול לשכפל את אי השוויון הקיים.

סכנה לילדים: מי יקבל הזדמנות - ומי ייפסל מוקדם מדי
החוקרים מזהירים במיוחד מפני השימוש במערכות כאלה בקרב ילדים ובני נוער. כיום כבר קיימות מערכות צילום ושידור אוטומטיות בעשרות אלפי מגרשים בעולם. ילדים יכולים לצלם את עצמם מבצעים תרגילים, לשלוח את הסרטון למערכת ולקבל דירוג התאמה לענפי ספורט שונים.
הבעיה היא שילדים אינם מתפתחים באותו קצב. ילד שקיבל חוגים, מאמן פרטי, ציוד טוב וזמן משחק חופשי עם בני משפחה - עשוי להיראות בגיל צעיר 'מוכשר' יותר מילד שלא קיבל את אותן הזדמנויות. אבל זה לא אומר שהפוטנציאל שלו גבוה יותר. זה רק אומר שהוא נחשף מוקדם יותר.
אם המערכת תשמור את הדירוג הזה ותשתמש בו כדי להחליט מי יקבל הזדמנויות, מי יוזמן למבחנים ומי ייכנס לאקדמיה - היא עלולה לסגור דלתות מוקדם מדי בפני ילדים רבים.
בספרות המדעית המצב הזה נקרא 'דטרמיניזם דיגיטלי' - מצב שבו נתון שנאסף על ילד בגיל צעיר מתחיל ללוות אותו, להשפיע עליו ולקבוע עבורו מסלול, גם אם הוא כבר לא משקף את מי שהוא יכול להיות בעתיד.

לא רק ספורט: גם פרטיות, מידע אישי ודירוגים מסוכנים
החוקרים מזהירים כי מערכות AI בספורט אינן מסתפקות רק בנתונים מהמגרש. בעתיד הן עלולות לסרוק גם רשתות חברתיות, כתבות, עמודי מידע, סרטונים ותכנים נוספים כדי לבנות פרופיל של ספורטאי צעיר: לא רק כמה הוא מהיר או חזק, אלא גם מה האופי שלו, איך הוא מתנהג, מה הרקע החברתי שלו ומה הסיכוי שלו להצליח.
כאן מתעוררות שאלות קשות: מי שומר את המידע הזה? מי רשאי לראות אותו? האם דירוג שנוצר לילד בספורט יכול לדלוף לחברות מסחריות? האם בעתיד הוא ישפיע גם מחוץ למגרש?
הסכנה, לפי החוקרים, היא לא רק שילד יפספס קריירה ספורטיבית. הסכנה היא שייאסף עליו מידע אישי, גופני ונפשי - וייעשה בו שימוש לא נכון.

‘צריך לחשוב כמה כוח אנחנו נותנים לאלגוריתמים’
ד"ר איליה מורגולב מהמכללה האקדמית קיי אומר כי הספורט ההישגי הוא עולם קיצוני, שבו התוצאה התחרותית מקבלת לעיתים עדיפות על פני ערכים אחרים.
לדבריו, 'המציאות מלמדת שהספורט ההישגי מקדש קודם כל את ההישג התחרותי, גם על חשבון ערכים אחרים. ספורט תחרותי הישגי זו זירה ייחודית, קיצונית, הנשענת על נתונים גופניים יוצאי דופן לצד נחישות, חוסן ומוטיבציה. תמהיל המאפיין במקרה הטוב רק כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה'.
פרופ' עופר עזר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מזהיר כי החברה חייבת לשאול את עצמה כמה כוח היא מוכנה לתת לאלגוריתמים בקביעת עתידם של ילדים.
לדבריו, 'זו העת לחשוב יחד כחברה על המקום ומידת האוטונומיה שאנחנו מוכנים לתת לאלגוריתמים בצילום, דירוג, ניבוי וקביעת נתיב התפתחות של דור העתיד, כאשר הספורט ההישגי מלכתחילה לא רלוונטי לרובם המוחלט'.
עזר מוסיף כי לפני שממהרים לדרג ילדים לפי נוסחאות, צריך לזכור מה באמת חשוב: 'נראה הגיוני שאנחנו כחברה נדאג קודם שהילדים ישחקו, יתאמנו, ייהנו ויתפתחו תחת עין אנושית אוהדת ותומכת, יגדלו לאזרחים בריאים, אמפתיים, ערכיים ואוהבי פעילות'.

השורה התחתונה: AI יכול לעזור - אבל אסור שיחליף בני אדם
המסר של המחקר אינו נגד טכנולוגיה. להפך: בינה מלאכותית יכולה לסייע לאתר כישרונות, למנוע פציעות, לשפר אימונים ולעזור למאמנים לקבל החלטות טובות יותר. אבל החוקרים מזהירים מפני מצב שבו המערכת הופכת לשופטת העליונה של ילדים.
בספורט, כמו בחינוך, ילד הוא לא רק מספר. הוא לא רק מהירות ריצה, גובה קפיצה או דירוג אלגוריתמי. הוא אדם בתהליך התפתחות, עם קצב משלו, רקע משלו וסיכוי להשתנות.
בעידן שבו AI נכנס גם למגרשי הילדים, השאלה הגדולה היא לא רק מי יהיה הכוכב הבא - אלא מי יקבל בכלל הזדמנות להפוך לכזה.