מחסימת משאיות הסיוע לכנסת? סמוטריץ׳ בחר ברעות בן חיים מנתיבות

אחת הדמויות הבולטות במחאה נגד הכנסת משאיות הסיוע לרצועת עזה עושה צעד משמעותי אל הפוליטיקה הארצית. רעות בן חיים, תושבת נתיבות, אשת חינוך, אם לתשעה וממייסדות תנועת "צו 9", שובצה במקום התשיעי ברשימת הציונות הדתית־זהות לכנסת ה־26.
השיבוץ מופיע ברשימת המועמדים הרשמית שהוגשה לקראת הבחירות, ומציב את בן חיים כאחת הדמויות החדשות והמסקרנות שבחר יו״ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ׳, לצרף לנבחרת הפוליטית שלו.
המקום התשיעי אינו מבטיח כניסה לכנסת, אך הוא מעניק לבן חיים עמדה משמעותית ברשימה ומסמן את המעבר שלה מפעילות ציבורית ומחאת שטח להתמודדות על מקום בבית המחוקקים.

מנתיבות אל הזירה הארצית

בן חיים גדלה בצפון ומתגוררת כיום בנתיבות. היא נשואה ללוחם מילואים ואם לתשעה ילדים. לצד פעילותה הציבורית היא עוסקת בחינוך, מלווה בהתנדבות נפגעות עבירות מין בהליכים משפטיים ובתהליכי שיקום, ומשפחתה משמשת גם משפחת אומנת קלט חירום לילדים שהוצאו מבתיהם.
עבור נתיבות והנגב המערבי, הצבתה ברשימה מעניקה נציגות נוספת לתושבת האזור, המביאה עמה היכרות אישית עם משפחות המילואים, יישובי העוטף והמציאות הביטחונית בדרום.
בן חיים צפויה להתמקד בפעילות למען משפחות המילואים, חיזוק הביטחון, תושבי העוטף והגנה על נפגעות עבירה.

שיבוצה של בן חיים הופך אותה למועמדת נוספת מנתיבות לכנסת, לאחר שסגן ראש העיר משה בנימין פרץ ניצח בפריימריז של הליכוד במשבצת הנגב, כך שהעיר זוכה לנציגות בשתי רשימות מרכזיות, אף שהכניסה בפועל תלויה בתוצאות הבחירות.

התנועה שהפכה אותה לדמות מוכרת

בן חיים היא ממייסדות תנועת "צו 9", שקמה לאחר מתקפת 7 באוקטובר והובילה מחאה נגד העברת משאיות סיוע לרצועת עזה במהלך המלחמה.
פעילי התנועה הגיעו למעברי הגבול, לנמלים ולצמתים במטרה לעצור את המשאיות. לטענתם, חלק מהאספקה שהוגדרה הומניטרית הגיע לידי חמאס וסייע לארגון להמשיך בלחימה ובהחזקת החטופים.
הפעילות הפכה את בן חיים לדמות מוכרת בשטח ובקרב ציבור הימין. היא הופיעה בדיונים ציבוריים, השתתפה במחאות וקידמה את הדרישה שלא להכניס סיוע לרצועה כל עוד החטופים אינם מוחזרים.
פעילות התנועה עוררה גם מחלוקת ציבורית חריפה. תומכיה ראו בה מאבק אזרחי נחוש נגד חיזוק חמאס, ואילו מתנגדיה טענו כי חסימת הסיוע עלולה לפגוע באוכלוסייה האזרחית ברצועה ובמעמדה הבינלאומי של ישראל.

כתב האישום שהוגש ובוטל

בחודש יוני הוגש נגד בן חיים כתב אישום בעקבות השתתפותה בחסימת משאיות סיוע בצומת נמל אשדוד. האישום ייחס לה הפרעה לשוטר והקמת מהומה במקום ציבורי.
הגשת כתב האישום עוררה ביקורת ציבורית ופוליטית, אולם זמן קצר לאחר מכן חזרה בה המשטרה מהאישום ובית המשפט הורה על ביטולו.
כעת, חודשים לאחר אותה פרשה, בן חיים עוברת מהמאבק בכבישים ובמעברים אל הרשימה שמתמודדת על קולות הבוחרים.

הבחירה של סמוטריץ׳

שילובה של בן חיים ברשימה מבטא את הניסיון של סמוטריץ׳ לצרף דמויות המזוהות עם הפעילות הציבורית שנולדה בעקבות המלחמה, לצד חברי כנסת, אנשי התיישבות ואנשי ציבור ותיקים.
הרשימה המשותפת מחברת בין מפלגת הציונות הדתית לבין מפלגת זהות של משה פייגלין. בראשה עומד סמוטריץ׳, ובהמשך שובצו בין היתר פייגלין, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, צביקה מור ואיתמר איתם.
בן חיים שובצה במקום התשיעי, עמדה שהופכת את כניסתה האפשרית לכנסת לתלויה בהישג האלקטורלי של הרשימה ובמספר המנדטים שתקבל בבחירות.
אך מעבר לחישובים הפוליטיים, עצם בחירתה מסמנת שינוי אישי וציבורי משמעותי: ממחאה שהחלה בעקבות המלחמה, דרך מאבקים משפטיים וציבוריים, אל התמודדות על האפשרות להשפיע מתוך הכנסת.
מדובר במועמדת מקומית נוספת שמגיעה אל הזירה הארצית. עבור רעות בן חיים, זהו המעבר החד ביותר שאפשר לדמיין, מצומתי המחאה אל מסדרונות הכנסת.

לצד ההישג הציבורי שבעצם שילובה ברשימה, המספרים מציגים תמונה מורכבת יותר. ממוצע חמשת הסקרים האחרונים מעניק לרשימת הציונות הדתית־זהות שישה מנדטים בלבד.
בסקרים שנכללו בממוצע קיבלה הרשימה בין חמישה לשמונה מנדטים. המשמעות היא שהמקום התשיעי שבו שובצה בן חיים אינו נחשב כרגע ריאלי לכניסה ישירה לכנסת. גם בסקר המחמיא ביותר לרשימה היא נותרת מנדט אחד מחוץ לבית המחוקקים.
כדי שבן חיים תיכנס לכנסת מיד לאחר הבחירות, הרשימה תצטרך לזכות בתשעה מנדטים לפחות, הישג הגבוה בשלושה מנדטים מהממוצע הנוכחי. אפשרות אחרת היא כניסה בהמשך הקדנציה, בעקבות התפטרות שרים במסגרת החוק הנורווגי או שינויים אחרים בהרכב הסיעה.
לכן, בשלב זה מדובר בעיקר בשיבוץ שמעניק לה מעמד פוליטי וציבורי, אך הדרך מנתיבות אל מושב בכנסת עדיין רחוקה ותלויה בהתחזקות משמעותית של סמוטריץ׳ ופייגלין עד יום הבחירות.