מרד חיילים בשדה תימן: לוחמים עזבו את הבסיס והפקירו את נשקיהם (וידאו)

לפי דיווחים שהופצו ברשתות החברתיות, עשרות לוחמים ומפקדים מגדוד צבר של גבעתי יצאו מהבסיס בעקבות עימות עם מפקד הגדוד. בסרטון מהמקום נשמעים חיילים קוראים קריאות נגד מפקדיהם. הפרטים טרם אושרו רשמית על ידי
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
מרד חיילים בשדה תימן: לוחמים עזבו את הבסיס והפקירו את נשקיהם (וידאו) צילומים: רשתות חברתיות, ללא קרדיט - על פי סעיף 27 א'

אירוע חריג התרחש היום, חמישי, בבסיס שדה תימן שבנגב: לפי דיווחים שהופצו ברשתות החברתיות, עשרות לוחמים ומפקדים מגדוד צבר של חטיבת גבעתי הניחו את נשקיהם ועזבו את הבסיס, בעקבות עימות עם מפקד הגדוד.

על פי הטענות שפורסמו, האירוע החל לאחר שמפקד הגדוד שבר לעיני הלוחמים את ה׳פוגים׳, לוחות מתכת שעליהם מופיעות סיסמאות מורל וסמלים המזוהים עם המחלקות והפלוגות. לטענת חלק מהחיילים, אחד המפקדים נתיץ לוחות ועליהם שמות נופלים.  מדובר באירוע משמעתי חמור בבסיס מרכזי בנגב, שלא זכור כדוגמתו.
בסרטון שהופץ ברשת נראית התקהלות של חיילים ובמהלכה נשמעות קריאות נגד המפקדים. לצד הסרטון נטען כי החיילים יצאו לנפקדות, אולם בשלב זה לא התקבל אישור רשמי מצה׳׳ל למספר המעורבים, לנסיבות המקרה או למעמדם הצבאי של החיילים שעזבו את המקום.
גם הטענה שלפיה החיילים 'הפקירו' את נשקיהם דורשת אישור ובירור רשמי. לא ידוע בשלב זה אם כלי הנשק נותרו ללא השגחה, נמסרו לגורם מוסמך או הונחו בשטח שבשליטת היחידה.

הלוחמים המורדים מסרו: 

‘’אנחנו לוחמים שנלחמנו תקופה ארוכה בעזה ובלבנון. אחרי שחזרנו מלבנון לשדה תימן, המשכנו בשגרה הצבאית. לכל פלוגה יש מכולה שבה מאוחסן הציוד של הפלוגה. אחת לתקופה נערך מסדר על המכולות על ידי המג”ד והקצינים, כדי לוודא שהכול מסודר.

היום הגיעו המג”ד, המ”פ, הסמ”פ וקצין נוסף כדי לעבור על המכולות של הפלוגה שלנו. במהלך הבדיקה, וללא כל סיבה מוצדקת, הם לקחו ושברו שלטים שהם חלק מהמסורת של הפלוגה שלנו.

אלה לא סתם שלטים. אלה סמלים שמלווים את הפלוגה במשך שנים, עוברים מדור לוחמים אחד לאחר, ויוצאים איתנו גם אחרי חודשים של לחימה בעזה ובלבנון. איתם אנחנו שרים את שירי הפלוגה, שומרים על המורשת שלנו ומתחברים למה שהפלוגה מייצגת. עבורנו הם מסמלים את הרוח, האחדות והכוח להמשיך גם  ברגעים הקשים ביותר.

כששוברים את הסמלים האלה, לא שוברים רק חתיכת עץ או שלט – שוברים משהו מהרוח של הלוחמים. אחרי כל מה שעברנו, דווקא הדבר הקטן שנותן לנו כוח, גאווה וחיוך, נהרס.

לצערנו, זה רק חלק קטן מהיחס ומההתנהלות שאנחנו חווים מצד חלק מהקצינים כלפי הלוחמים. אנחנו לא יכולים להמשיך לשתוק ולוותר גם על מעט הדברים שנותנים לנו כוח להמשיך.

לא נשתוק יותר''.