רעידת אדמה בעקבות דו''ח עמותת עלם: 'מחצית מבני הנוער בישראל נפלו קורבן לאלימות'

תמונת מצב קשה על מצבם של בני הנוער והצעירים במצבי סיכון בישראל עולה מהדו''ח השנתי של עמותת עלם, שהוגש אמש, יום ראשון, לנשיא המדינה יצחק הרצוג.
על פי ממצאי הדו''ח, אחד מכל שני בני נוער וצעירים שהשתתפו במדגם נחשף לפחות לסוג אחד של אלימות. 54% דיווחו על אלימות מחוץ לבית ו-51% דיווחו כי נפגעו או נוצלו מינית.
הנתונים אינם מייצגים את כלל בני הנוער בישראל, אלא מבוססים על מדגם של 3,142 בני נוער וצעירים בגילי 12 עד 26 שמלווים על ידי עלם. במהלך 2025 העניקה העמותה סיוע לכ-15 אלף בני נוער וצעירים ברחבי הארץ, בשותפות ובמימון משרד הרווחה והביטחון החברתי.

אחת המגמות הבולטות בדו''ח היא התרחבות השימוש בחומרים משכרים ומשני תודעה. 66% מהמשיבים דיווחו על שימוש באלכוהול, לעומת 45% בדו''ח הקודם. מדובר בעלייה של 21 נקודות אחוז בתוך שנה.
במקביל, 45% דיווחו על שימוש בסמים ובחומרים אסורים, לעומת 26% בשנה הקודמת, עלייה של 19 נקודות אחוז.
59% מהמשיבים דיווחו על קושי להשתלב במסגרות. בדו''ח מוזכרים גם נשירה גלויה וסמויה ממסגרות החינוך, קושי לקיים שגרת חיים, השתתפות במסיבות בלתי מפוקחות והיעדר עורף משפחתי.

עלייה של 135% באלימות ברשת
בעלם מדווחים על עלייה של 135% באלימות ברשת. במהלך השנה התקבלו כ-10,000 פניות של בני נוער וצעירים למערך הסיוע הדיגיטלי של העמותה.
לצד הפגיעה במרחב המקוון, 54% מהמשיבים נחשפו לפחות לסוג אחד של אלימות מחוץ לבית. לפי הדו''ח, מי שנחשפו לאלימות התמודדו במקרים רבים לא עם אירוע בודד, אלא עם שלושה עד ארבעה סוגים שונים של אלימות.
ברשימת מוקדי המצוקה מופיעים גם אלימות בתוך הבית, אלימות מינית, חרמות, עוני ורעב, פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות, חסרות בית ונשיאה של אמצעי הגנה עצמית בעקבות תחושת חוסר ביטחון.

הטראומה שהוסתרה בזמן החירום עלתה אל פני השטח
הדו''ח מתאר את שנת 2025 כנקודת מפנה. לפי עלם, במהלך 2024 גייסו בני הנוער כוחות הישרדותיים כדי להתמודד עם המלחמה ומצב החירום. כאשר עצימות מצב החירום ירדה בחלק מהתקופה, הטראומה שהצטברה החלה לצוף ולהפוך לשבר גלוי.
השנים האחרונות התאפיינו ברצף של משברים ביטחוניים וחברתיים, ובהם מלחמת חרבות ברזל וההסלמות שבאו בעקבותיה. עבור בני נוער וצעירים שכבר התמודדו עם מצבי סיכון, נוספו חוסר יציבות, עקירה מהבית, אובדן, חרדה ופגיעה בשגרת החיים לאתגרים שהיו קיימים קודם לכן.
נתונים ראשוניים מתחילת 2026 מצביעים, לדברי העמותה, על עלייה של 70% בדיווחים על פגיעה עצמית ועלייה של 73% ברמות הכעס בעקבות ההסלמה הביטחונית.

אובדן מגדיל פי 3.7 את שיעור האובדנות
יותר מ-40% מהמשיבים דיווחו על בדידות, דיכאון וחרדה. בקרב נערות וצעירות הגיע שיעור הדיווח לכ-63%.
פערים משמעותיים נמצאו גם בסוגי המצוקה. כ-45% מהנערות והצעירות דיווחו על מצוקה רגשית, לעומת 21% מהנערים והצעירים. נערות דיווחו בשיעור גבוה פי ארבעה על פגיעה עצמית ובשיעור גבוה פי שלושה על הפרעות אכילה.
אחד הנתונים המדאיגים נוגע לבני נוער וצעירים שחוו אובדן. לפי עלם, שיעור האובדנות בקרב מי שחוו אובדן עמד על 45%, לעומת 12% בקרב מי שלא חוו אובדן, פער של פי 3.7.

מנכ''לית עלם: ‘אנחנו כבר לא מדברים רק על מצוקה’
טלי ארז, מנכ''לית עמותת עלם, אמרה כי הנתונים מצביעים על הסלמה ולא רק על מצוקה מתמשכת.
'יותר ממחצית מבני ובנות הנוער שפגשנו נחשפו לאלימות. האלימות כבר אינה תופעה שולית או נקודתית, אלא חלק מהיומיום של בני נוער רבים', אמרה.
לדבריה, צוותי העמותה פוגשים בני נוער החיים בין חרדה, בדידות וניתוק לבין כעס, שלעיתים מתורגם להתנהגות אלימה.
'כשנער מרגיש שהוא צריך להסתובב עם סכין או גז מדמיע בכיס כדי להגן על עצמו, זו כבר לא רק בעיה שלו. זו שאלה על החברה שאנחנו הופכים להיות. לכן נדרשת פעולה לאומית ובין-מגזרית, שרואה את בני ובנות הנוער ואת מכלול הצרכים שלהם', הוסיפה ארז.

הנשיא הרצוג: ‘הנתונים הם מבחן לחברה הישראלית’
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר עם קבלת הדו''ח כי אסור להשלים עם הפיכת האלימות, הבדידות והייאוש לחלק משגרת חייהם של צעירים.
'הנתונים הקשים העולים מדו''ח עלם אינם רק תמונת מצב, הם מבחן לחברה הישראלית. האופן שבו נבחר לראות את בני ובנות הנוער המתמודדים עם מצוקה, והנכונות שלנו להושיט להם יד בזמן, יעצבו את דמותה של המדינה בשנים הבאות', אמר הרצוג.
הנשיא קרא למדינה, לרשויות המקומיות, למערכות החינוך והרווחה, לארגוני החברה האזרחית ולציבור להתגייס כדי להבטיח שכל נער ונערה ידעו כי יש מי שרואה אותם ומקשיב להם.
הרב שי פירון, יו''ר עלם, מסר כי הדו''ח משקף מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה.
'כארגון הפועל בחזית עם בני נוער במצבי סיכון, אנו מזהים מגמות מדאיגות המחייבות תגובה מערכתית רחבה. עלם פועלת יום-יום למען הנוער בסיכון, אך אין די במענה נקודתי', אמר.

קריאה להרחיב את מערכת התמיכה
הדו''ח קורא לשנות את הגישה כלפי נוער במצבי סיכון ולהקים מערכת טיפולית רחבה, שאינה מתמקדת רק בצעירים הנמצאים בקצה רצף הסיכון.
בעלם מזהירים כי הגבולות בין נוער שנתפס בעבר כנורמטיבי לבין נוער בסיכון הולכים ומיטשטשים בעקבות המלחמה, חוסר הוודאות והפגיעה המתמשכת בתחושת הביטחון.
העמותה ממשיכה להפעיל מרכזי נוער, עבודת רחוב, מערכי סיוע דיגיטליים, מרכזים הפועלים מסביב לשעון לטיפול בצעירים על רצף הזנות, שלטר לצעירות חסרות בית ותוכניות לבני נוער ולצעירים שנפגעו מאלימות מינית.
בנוסף מפעילה עלם תוכנית לצעירות אימהות במצבי סיכון ומרכזים וקבוצות טיפוליות לבני נוער שנפגעו מינית או פגעו באחרים.