נחשפה תוכנית הענק לפיתוח הנגב המערבי: 840 אלף תושבים עד 2048

כשלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר, ובזמן שהנגב המערבי עדיין נמצא בתהליך שיקום ממושך, נחשפה הבוקר תוכנית אסטרטגית המבקשת להיערך לשינוי הדמוגרפי הגדול ביותר שידע האזור.
התוכנית הוצגה בכנס ההנהגה האזורי של אשכול נגב מערבי, בפני ראשי 11 הרשויות החברות בו. על פי התחזית שהוצגה, אוכלוסיית הנגב המערבי עשויה לצמוח מכ-331 אלף תושבים כיום לכ-840 אלף בשנת 2048.

מדובר בתוספת של כ-509 אלף תושבים בתוך פחות מחצי יובל, שתחייב הקמה של כ-142 אלף יחידות דיור חדשות והרחבה משמעותית של מערכות התחבורה, התעסוקה, החינוך, הבריאות והשירותים הציבוריים.

כבר בשנת 2035 צפויה אוכלוסיית האזור לחצות את רף חצי מיליון התושבים, לאחר תוספת של כ-171 אלף תושבים וכ-49 אלף יחידות דיור בתוך כעשור.

מעבר מתכנון מקומי לניהול אזורי
התוכנית הוצגה במסגרת כנס הנהגה אזורי בן יומיים, שנועד לגבש חזון משותף לעתיד המרחב. בכנס משתתפים ראשי הרשויות באשכול, בכירי משרדי הממשלה, אנשי תכנון, אקדמיה ואסטרטגיה ומומחים בתחומי הדמוגרפיה, החינוך, החדשנות והפיתוח האזורי.
בין המשתתפים בכנס: שר החינוך יואב קיש, מנכ''ל משרד הפנים ישראל אוזן ומתכנן הערים ד''ר תומר דקל.
באשכול נגב מערבי מסבירים כי הבשורה המרכזית בתוכנית אינה עצם הצמיחה, שכבר מתרחשת במהירות, אלא הצורך לעבור מפיתוח המתנהל בכל רשות בנפרד לניהול אזורי מתואם.
מחברי התוכנית מדגישים כי השאלה אינה רק כמה תושבים יגיעו לנגב המערבי, אלא אם הרשויות והמדינה יצליחו לספק להם בזמן תחבורה, תעסוקה, חינוך, בריאות, תרבות, תשתיות ושירותים ציבוריים, תוך שמירה על איכות החיים ועל אופיו הייחודי של האזור.

נתיבות עשויה להגיע ל-224 אלף תושבים
על פי יעדי התוכנית, נתיבות תהפוך לעיר האזורית המרכזית של הנגב המערבי. אוכלוסייתה צפויה לצמוח מכ-59 אלף תושבים כיום לכ-105 אלף בשנת 2035 ולכ-224 אלף בשנת 2048, היקף אוכלוסייה הדומה לזה של נתניה כיום.
אופקים צפויה להגיע לכ-128 אלף תושבים ושדרות לכ-94 אלף. רהט עשויה למנות כ-183 אלף תושבים ולהפוך לאחת הערים הגדולות במרחב, ואוכלוסיית לקיה צפויה להגיע לכ-49 אלף תושבים.
לצד חיזוק הערים, התוכנית מבקשת לשמור על אופיו הכפרי והחקלאי של האזור. היעד הוא לרכז את עיקר הגידול במרחבים העירוניים ולשמור בכלל האשכול על יחס של כ-80 אחוזים אוכלוסייה עירונית וכ-20 אחוזים אוכלוסייה כפרית.

במרחב היהודי נקבע יעד שלפיו 75 אחוזים מהאוכלוסייה יתגוררו בנתיבות, אופקים ושדרות, לעומת 25 אחוזים במועצות האזוריות.

האזהרה: התקרבות למיליון תושבים ללא תכנון
מחברי המסמך מזהירים כי אם קצבי הגידול הנוכחיים יימשכו ללא ניהול אזורי, אוכלוסיית הנגב המערבי עלולה להתקרב כבר בשנת 2048 למיליון תושבים.
לפי התוכנית, הרשויות יתקשו להתמודד עם קצב גידול כזה מבחינת תקציבים, תשתיות ושירותים. ללא קביעת גבולות פיתוח ברורים עלולה להתרחש זליגה של בנייה לשטחים חקלאיים ופתוחים, לצד העמקת התלות בבאר שבע ובאשקלון בתחומי התעסוקה והשירותים.
התוכנית מציעה להקים מנגנון אסטרטגי קבוע לנגב המערבי, שיחבר בין הממשלה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית וינהל את הצמיחה בראייה אזורית כוללת.
בין המענים הנדרשים: הגברת תדירות הרכבות, הפעלת קווי תחבורה מהירים בין הערים, הקמת מערך הסעות ליישובים הכפריים, סלילת שבילי אופניים, פיתוח תשתיות אינטרנט מתקדמות, הרחבת מערכות החינוך והבריאות והקמת מוקדי תעסוקה חדשים.

חקלאות, אנרגיה, תיירות וחוסן
מנועי הצמיחה הכלכליים המוצעים בתוכנית כוללים חקלאות מתקדמת, אנרגיה מתחדשת, בנייה חכמה, תעשייה יצירתית, תרבות, תיירות מורשת וזיכרון ופיתוח תחומי השיקום והחוסן, שבהם צבר האזור ידע וניסיון ייחודיים.אחד העקרונות המרכזיים הוא יצירת מקומות עבודה בתוך הנגב המערבי, כדי שהאזור לא יהפוך למרחב מגורים גדול התלוי במוקדי תעסוקה מחוצה לו.

בלה אלכסנדרוב, מנכ''לית אשכול נגב מערבי, אמרה:
'שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, אנחנו מבינים שהשיקום והצמיחה אינם שני שלבים נפרדים. השיקום יימשך עוד שנים רבות, אבל כבר עכשיו מוטלת עלינו האחריות לתכנן את הנגב המערבי שבו יחיו מאות אלפי תושבים חדשים. הנתונים שהצגנו לראשי הרשויות מבהירים שהצמיחה תתרחש בכל מקרה. הבחירה שלנו היא אם להיגרר אחריה או לנהל אותה יחד'.
לדבריה, מטרת התוכנית היא להבטיח שמערכות התחבורה, הבריאות, החינוך והתעסוקה יצמחו יחד עם האוכלוסייה, תוך שמירה על הקהילתיות, החקלאות והשטחים הפתוחים.

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות ויו''ר אשכול רשויות הנגב המערבי, מסר:
'אחד הדברים המרכזיים שאמרתי לעצמי לאחר 7 באוקטובר הוא שאני רוצה להתמקד לא רק בשיקום, אלא גם בצמיחה. אי אפשר לבנות את העתיד עם אותם כלים ותפיסות שהיו לנו לפני 7 באוקטובר. המציאות השתנתה, ולכן גם אנחנו חייבים לחשוב אחרת'.
דוידי הוסיף כי האתגרים וההזדמנויות של הרשויות משותפים, וכי רק שיתוף פעולה אזורי, תכנון משותף וחשיבה ארוכת טווח יאפשרו לבנות נגב מערבי חזק, בטוח ומשגשג יותר.