המאבק בפרוטקשן: למרות פחד הקורבנות להתלונן ורף הענישה הנמוך, המעצרים בעלייה

נתוני המשטרה שהוצגו בכנס מקצועי בנגב מצביעים על 783 מעצרים ו-347 כתבי אישום במחצית הראשונה של 2026. לצד העלייה באכיפה, במשטרה מזהירים מפחד של קורבנות להתלונן, מרף ענישה נמוך ומחברות שמירה פיקטיביות
שיתוף בווטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף בטוויטר שיתוף באימייל הדפסת כתבה
המאבק בפרוטקשן: למרות פחד הקורבנות להתלונן ורף הענישה הנמוך, המעצרים בעלייה סנ''צ ישראל חזן (צילום: צפריר אביוב - מכון ריפמן)

783 חשודים נעצרו ו-347 כתבי אישום הוגשו במסגרת המאבק בפרוטקשן במחצית הראשונה של 2026. מדובר במספר גבוה מזה שנרשם בכל שנת 2024, שבה בוצעו 766 מעצרים והוגשו 286 כתבי אישום.
הנתונים הוצגו ביום עיון לרשויות האכיפה בנושא סחיטת דמי חסות בנגב, שנערך ביוזמת מכון ריפמן לפיתוח הנגב וארגון השומר החדש, בשיתוף מפלג פרוטקשן דרום בלהב 433, מחוז דרום במשטרה, פרקליטות המדינה ורשות המסים.

לפי הנתונים, בשנת 2024 נפתחו 1,781 תיקי חקירה בתחום הפרוטקשן ובשנת 2025 עלה מספרם ל-2,135. במחצית הראשונה של 2026 בלבד כבר נפתחו 1,182 תיקים. מספר כתבי האישום במחצית הראשונה של השנה היה גבוה בכ-21% מהמספר שנרשם בכל 2024.

חברות שמירה ככיסוי לפרוטקשן
מפקד יחידת פרוטקשן דרום בלהב 433, סנ״צ ישראל חזן, אמר כי גורמי האכיפה מתמודדים עם שיטות פעולה מורכבות, ובהן חברות שמירה הנחזות לחברות לגיטימיות אך משמשות, על פי החשד, כסות לגביית דמי חסות.
לדבריו, האתגרים המרכזיים הם השגת מודיעין איכותי, איתור קורבנות, הקושי לשכנע נסחטים להתלונן בשל פחד או חוסר אמון ורף ענישה שאינו מייצר הרתעה מספקת.
חזן קרא להמשיך בהליכי החקיקה ולשפר את שיתוף הפעולה בין המשטרה, הפרקליטות, רשות המסים, הרשויות המקומיות וגופי האכיפה הכלכלית.

יואל זילברמן מנכ''ל השומר החדש, חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב. צילום: צפריר אביוב- מכון ריפמן

אם ההליך הפלילי נכשל, עוברים לכיס
במשטרה הדגישו כי המאבק אינו מתנהל רק במישור הפלילי. כאשר אין די ראיות להגשת כתב אישום, נבחנת האפשרות לפעול נגד החשודים באמצעות גביית חובות, הליכי הוצאה לפועל וחילוט רכוש.
ראות מורלי, ראש מחלק חקירות פרוטקשן דרום, סיפרה כי באחד המקרים לא הצליחו החוקרים לגבש כתב אישום נגד חשוד שקיבל לפי המידע 6,000 שקלים מדמי חסות. בדיקה העלתה כי לאיש חוב של 8,000 שקלים, והכספים נגבו באמצעות הליכי הוצאה לפועל.
״המטרה היא להכאיב להם בכיס״, אמרה מורלי. ״אם לא הצלחנו במישור הפלילי, אנחנו עוברים למישור האזרחי. אנחנו לא מוותרים. כשמתקשים בכיוון אחד, הולכים לכיוון אחר״.

חקיקה וקרן פיצויים לנפגעים
בכנס הוצגה הצעת חוק שירותי אבטחה, שנועדה להדק את הפיקוח על התחום ולסגור פרצות המאפשרות לגורמים עברייניים לפעול במסווה של חברות שמירה.
עוד הוצג פיילוט להקמת קרן פיצויים לנפגעי פרוטקשן. מטרת הקרן היא לצמצם את החשש של בעלי עסקים וחקלאים מפגיעה כלכלית נוספת ולעודד אותם להגיש תלונות.
סנ״צ חזן הדגיש כי החקיקה והקרן הן רק תחילת הדרך: ״נדרשת עוד עבודה רבה, אכיפה נחושה ומהלכים משלימים כדי להבטיח שהכלים יתורגמו לביטחון אישי לתושבים ולבעלי העסקים״.