הדיל שעשוי להחזיר את ח״כ שלום דנינו למחוז הנגב: הקרב שמטלטל את הליכוד

הקרב על רשימת הליכוד לכנסת הבאה ממשיך לצבור מתחים, אך למרות שלל הפרסומים על הסכמות ודילים שנרקמים מאחורי הקלעים, ההכרעות המרכזיות עדיין רחוקות מלהיות סופיות.

על הפרק נמצאים מספר השריונים שיקבל ראש הממשלה ויו״ר הליכוד בנימין נתניהו, צמצום ושינוי משבצות המחוזות, האפשרות לאפשר לחברות כנסת מכהנות להתמודד במחוזות וביטול אפשרי של משבצות העולים והמיעוטים.

הפריימריז בליכוד צפויים להתקיים ככל הנראה  ב-4 באוגוסט 2026, לאחר שנתניהו נסוג מהאפשרות לבטל את הבחירות המקדימות ולקבוע את הרשימה באמצעות ועדה מסדרת. אלא שהמאבק עבר כעת לשאלה כמה מקומות ברשימה יישארו לבחירת המתפקדים וכמה ייקבעו באמצעות שריונים ומנגנוני הבטחת ייצוג. 

חיים כץ מבהיר: לא יהיו החלטות בוועידה הנוכחית

בעקבות פרסומים שלפיהם מתווה הפריימריז עשוי להיות מאושר כבר במסגרת ועידת הליכוד הנוכחית, פרסם יו״ר מרכז הליכוד חיים כץ הבהרה חד משמעית.

״בעקבות פרסומים בתקשורת, אני מבקש להבהיר כי בניגוד לנטען, החלטות בנושא הפריימריז לא יתקבלו בוועידה הנוכחית״, מסר כץ.

לדבריו, ״הוועידה החדשה היא שתדון ותקבל את ההחלטות הנוגעות להליך הפריימריז ולבחירת רשימת הליכוד לכנסת הבאה״.

הבהרתו של כץ משאירה את כל המתווים שפורסמו עד כה בגדר הצעות בלבד. הוועידה החדשה היא שתידרש להכריע במספר השריונים, במיקומם ברשימה, במספר המחוזות, בזהות המתמודדים שיוכלו להתמודד בהם ובגורלן של משבצות הייצוג.

אילן בומבך מבקש לדחות גם את ועדת החוקה

בתוך כך, היועץ המשפטי של הליכוד, עו״ד אילן בומבך, ביקש לדחות את כינוס ועדת החוקה של התנועה ליום ראשון הקרוב, בשל אילוצים דחופים של ראש הממשלה נתניהו.

נכון לעכשיו מדובר בבקשה לדחייה, ולא בהחלטה סופית על ביטול הישיבה. אם הבקשה תאושר, גם הדיון המקדמי בתקנון הפריימריז ובמבנה הרשימה יידחה במספר ימים.

ההתפתחות מצטרפת להבהרתו של חיים כץ וממחישה כי למרות המגעים המתקדמים, בליכוד עדיין לא הגיעו להסכמה מחייבת.

בין שמונה לעשרה שריונים לנתניהו

אחת המחלוקות המרכזיות היא מספר השריונים שיינתנו לנתניהו במקומות הריאליים ברשימה.

נתניהו צפוי לקבל בין שמונה לעשרה שריונים. בתחילת המשא ומתן פורסם כי דרש 11 מקומות בתוך 40 המקומות הראשונים, בהם חמישה בעשירייה הראשונה. בדיווחים מאוחרים יותר דובר על פשרה שתעניק לו כשמונה עד עשרה מקומות. 

הדרישה לשריונים נומקה בצורך להכניס לרשימה דמויות חדשות מתחומי הביטחון, הכלכלה, ההסברה והשלטון המקומי. נתניהו אף צוטט בשיחות סגורות כמי שטוען כי הרשימה הנוכחית אינה מספיקה כדי להבטיח את ניצחון הליכוד בבחירות הבאות. 

מנגד, חברי כנסת ופעילים מזהירים כי מספר גדול של שריונים יצמצם משמעותית את כוחם של מתפקדי הליכוד וידחק מועמדים שניהלו במשך חודשים קמפיין ברחבי הארץ.

המסלול שעשוי לסייע לאתי עטיה ולקטי שטרית

אחת ההצעות החריגות שנבחנות היא לאפשר לחברות כנסת מכהנות להתמודד במשבצות המחוזיות.

עד כה שימשו המחוזות בעיקר להכנסת מועמדים חדשים ולשמירה על ייצוג גאוגרפי. חברי כנסת שנבחרו באמצעות המחוזות נדרשו בדרך כלל לעבור בבחירות הבאות להתמודדות ברשימה הארצית מול השרים וחברי הכנסת המכהנים.

אם השינוי יאושר, חברות הכנסת אתי עטיה וקטי שטרית עשויות לבחור להתמודד באמצעות אחת ממשבצות המחוזות, במקום להיכנס לקרב הצפוף ברשימה הארצית.

עבור השתיים מדובר במסלול שעשוי לשפר את סיכוייהן להגיע למקום ריאלי, אך הוא צפוי לעורר התנגדות מצד מועמדים חדשים שכבר התארגנו להתמודדות במחוזות.

האם השינוי יאפשר גם לשלום דנינו לחזור למחוז הנגב?

השאלה שמעניינת במיוחד את פעילי הליכוד בדרום היא האם המתווה יאפשר גם לח״כ שלום דנינו להתמודד פעם נוספת במשבצת מחוז הנגב.

דנינו נכנס לכנסת הנוכחית לאחר שנבחר באמצעות מחוז הנגב בפריימריז הקודמים. לפי הכללים שהיו נהוגים עד כה, הוא אמור להתמודד הפעם ברשימה הארצית מול השרים וחברי הכנסת המכהנים.

אם המתווה הסופי יחול רק על חברות כנסת, דנינו לא יוכל ליהנות ממנו. אולם אם הוועידה החדשה תחליט לפתוח את המחוזות לכל חברי הכנסת המכהנים, או לחברי הכנסת שנבחרו בעבר באמצעות המחוזות, דנינו עשוי לשוב ולהתמודד במחוז הנגב.

אותו שינוי עשוי להיות רלוונטי גם לחברי כנסת נוספים שנכנסו דרך המחוזות בפריימריז הקודמים, ובהם אליהו רביבו, ניסים ואטורי, חנוך מילביצקי, אלי דלל, אריאל קלנר, עמית הלוי, אושר שקלים, ששון גואטה ואביחי בוארון.

בשלב זה אין נוסח מאושר שמאפשר זאת, ולכן האפשרות של דנינו להתמודד שוב במחוז הנגב עדיין תלויה בהחלטות הוועידה החדשה.

עשרה מחוזות יהפכו לשישה?

במסגרת המגעים נבחנת גם האפשרות לצמצם את מספר המחוזות בליכוד מעשרה לשישה, באמצעות איחוד של כמה אזורים.

המהלך נועד לפנות מקומות נוספים ברשימה ולהתמודד עם הפערים במספר המתפקדים בין המחוזות. עם זאת, צמצום המחוזות עשוי ליצור מאבק ישיר בין מועמדים מאזורים שונים ולפגוע ביכולת של אזורים מסוימים להכניס נציג עצמאי לכנסת.

עבור הנגב, השאלות המרכזיות הן האם מחוז הנגב יישאר עצמאי, באיזה מקום הוא ישובץ ברשימה ומי יהיה רשאי להתמודד בו. מקום בסוף העשירייה השלישית עשוי להיות ריאלי, בעוד שדחיקת המחוז למקום נמוך יותר תקטין משמעותית את סיכויי הנציג הדרומי להיבחר.

משבצות העולים והמיעוטים עלולות להתבטל

הצעה נוספת שנבחנת היא ביטול משבצת העולים ומשבצת בני המיעוטים. במתווים מוקדמים יותר עלתה אפשרות רחבה יותר לבטל גם הבטחות ייצוג נוספות ולהשאיר לנתניהו את האחריות לשלב ברשימה מועמדים מקבוצות שונות באמצעות השריונים האישיים שלו.

תומכי המהלך טוענים כי שיטת השריונים תאפשר להרכיב רשימה מגוונת יותר בהתאם לצורכי הבחירות. המתנגדים מזהירים כי ברגע שהמשבצות יבוטלו, לא תהיה עוד חובה להבטיח ייצוג לעולים, לבני מיעוטים ולקבוצות אחרות.

ביטול המשבצות עשוי לפגוע במועמדים שכבר החלו להיערך להתמודדות במסלולים הייעודיים, השקיעו בקמפיינים וקיימו כנסים בקרב מתפקדי הליכוד.

מי עשוי לקבל שריון מנתניהו?

מספר השריונים הסופי עדיין לא ידוע, אך כמה שמות כבר עלו בדיווחים ובשיחות בתוך הליכוד.

בין השמות הבולטים נמצאים יו״ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין חיים ביבס, שר האוצר לשעבר משה כחלון ויו״ר תקווה חדשה גדעון סער. שמותיהם הוזכרו כאפשרויות לחיזוק הרשימה בתחומי הכלכלה, השלטון המקומי והניסיון הפוליטי. 

שמות נוספים שעלו הם פרופ׳ לימור סמימיאן דרש ותא״ל במילואים אמיר אביבי, מייסד תנועת הביטחוניסטים, שעשויים להעניק לרשימה חיזוק אידאולוגי וביטחוני.
גם העיתונאית לשעבר נטעלי שם טוב ופעיל ההסברה יוסף חדאד הוזכרו כמועמדים אפשריים. עם זאת, אף אחד מהשמות לא שובץ רשמית, וחלקם בוחנים אפשרויות פוליטיות נוספות.
לוחם גבעתי ארי שפיץ, שנפצע קשה במלחמה והשיא משואה ביום העצמאות, קיבל לפי הדיווחים הצעה להשתלב ברשימה, אך דחה אותה. 

הכול נשאר פתוח

לאחר הבהרת חיים כץ ובקשת אילן בומבך לדחות את כינוס ועדת החוקה, מתברר כי ההכרעה על מתווה הפריימריז אינה צפויה להתקבל באופן מיידי.
הוועידה החדשה של הליכוד היא שתצטרך לקבוע כמה שריונים יקבל נתניהו, האם חברי וחברות כנסת מכהנים יוכלו להתמודד במחוזות, כמה מחוזות יישארו ומה יעלה בגורלן של משבצות העולים והמיעוטים.
עד אז, המועמדים ממשיכים לנהל קמפיין בלי לדעת בוודאות באיזה מסלול יתמודדו, מול מי ובאיזה מקום ברשימה עשוי להופיע שמם.