אחרי המלחמה: המחלקה בסורוקה שקיבלה תו מיוחד על אנושיות וחמלה
בזמן שמערכת הבריאות בישראל ממשיכה להתמודד עם עומסים כבדים, שחיקה ומציאות מורכבת מאז הקורונה והמלחמה, בסורוקה בבאר שבע בחרו לעצור לרגע ולהתמקד גם באנשי הצוות עצמם.
מחלקה פנימית ב' במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית קיבלה בימים האחרונים את 'תו מחווה לאנושיות וחמלה', אות מיוחד שמוענק למחלקות רפואיות המטמיעות כלים מעשיים של חמלה, קשב וחיזוק החוסן האישי והמקצועי של הצוותים.
התו הוענק על ידי עמותת 'מחווה', לאחר חודשים של הכשרה מקצועית שעברו אנשי המחלקה במסגרת תוכנית מיוחדת שנועדה להתמודד עם אחת הבעיות הקשות במערכת הבריאות: השחיקה המתמשכת של הצוותים הרפואיים והשפעתה על איכות הטיפול במטופלים.
במסגרת ההכשרה השתתפו מנהל המחלקה ד"ר אלי רוזנברג, מנהלת האחיות נטלי גורודצקי, סגנית מנהלת האחיות יהודית אלפסי, העובדת הסוציאלית רותם ביינר והמזכירה הרפואית אורטל בן שושן.
במהלך התוכנית למדו המשתתפים כיצד לשלב חמלה בעבודה היומיומית מול מטופלים, משפחות וצוותים רפואיים, אך גם כיצד לפתח חמלה עצמית ולזהות מצבי עומס ושחיקה.
אחד הכלים המרכזיים שהוטמעו בסורוקה נקרא 'סוללה אנושית' - מודל פשוט אך ייחודי שבמסגרתו אנשי הצוות מדרגים מדי שבוע את מצב האנרגיה והעומס שלהם באמצעות מדד צבעים. המטרה היא לאפשר למנהלים לזהות בזמן אמת שחיקה, עומס רגשי או מצוקה ולהעניק תמיכה מתאימה.
בסורוקה מסבירים כי מדובר במהלך שנועד לייצר שיח רגשי פתוח בתוך המחלקה, לצד שיפור חוויית המטופל והטיפול הרפואי.
ד"ר דרור דולפין, סגן מנהל סורוקה, אמר כי המציאות היומיומית במערכת הבריאות מחייבת לא רק השקעה בתשתיות ובציוד, אלא גם בחוסן האנושי של הצוותים.
לדבריו, בסורוקה מקדמים בשנים האחרונות מודלים חדשניים לחיזוק הקשב, החוסן והחמלה בקרב העובדים, וההכרה שקיבלה המחלקה מהווה חיזוק משמעותי לתהליך.
גם ד"ר אלי רוזנברג, מנהל פנימית ב', הדגיש כי חמלה אינה מסתכמת רק ביחס למטופלים, אלא מתחילה קודם כל ביחס של אנשי הצוות לעצמם ולעמיתיהם.
התוכנית פותחה על ידי עמותת 'מחווה' בשיתוף אנשי מקצוע בכירים ומבוססת בין היתר על מחקרים ותוכניות לימוד מאוניברסיטת סטנפורד. בתוכנית השתתפו גם בתי חולים נוספים ברחבי הארץ, בהם שניידר, אסותא, שמיר, שלוותה וגהה.
לפי נתונים שהוצגו במסגרת התוכנית, מחקרים בעולם מצאו כי חמלה במערכת הבריאות עשויה להפחית אשפוזים חוזרים, לצמצם סיבוכים רפואיים ואף להפחית שחיקה ופוסט טראומה בקרב צוותים רפואיים.































