הכנסת אישרה בקריאה ראשונה חוק לסגירת תאגידי מים: ‘חיסכון של מיליונים שיגולגל לציבור’

צעד משמעותי בדרך לשינוי מבני במשק המים בישראל: מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לסגירת תאגידי מים ברשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו בהמשך.
על פי ההצעה, שקודמה על ידי שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות מקומיות שיוכיחו ניהול תקין ויעיל יוכלו לנהל את משק המים והביוב באופן עצמאי, ללא צורך בתאגיד נפרד, וזאת תוך התחייבות לשמירה על משק כספי סגור. המשמעות היא כי כל ההכנסות מהמים יישארו ייעודיות לניהול התחום ולהשקעה בתשתיות בלבד.

המהלך נועד להתמודד עם ביקורת רבת שנים על תאגידי המים, אשר לטענת גורמים רבים הפכו לגופים מנופחים עם מערכות ניהול כפולות, תפקידים מיותרים ועלויות תפעול גבוהות, המגולגלות בסופו של דבר לציבור דרך תעריפי המים.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, לא הסתיר את הביקורת החריפה ואמר:
'מטרת החוק היא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. מדובר במקרה קלאסי שבו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. הרשויות שינהלו בעצמן את משק המים יוכלו לחסוך מיליוני שקלים ולהפחית את התעריף לציבור'.
לדבריו, החובה לשמור על משק כספי סגור תבטיח כי הכספים ינותבו אך ורק לטובת התחזוקה והשדרוג של תשתיות המים והביוב, ולא לשימושים אחרים.
הצעת החוק מבוססת על עבודת מטה מקצועית שנעשתה במשרד האנרגיה והתשתיות, בהובלת מנכ"ל המשרד יוסי דיין, ובשיתוף גורמים בכירים, בהם זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.
עוד קודם לכן אושרה ההצעה בוועדת השרים לחקיקה, ובחודשים הקרובים צפויה לעבור לניסוח משפטי ולהמשך הליך החקיקה בכנסת. אם תאושר סופית, היא עשויה לשנות את מודל ניהול משק המים בישראל ולהחזיר סמכויות מרכזיות לידי הרשויות המקומיות.
היוזמים סבורים כי ביטול התאגידים במקומות בהם הדבר אפשרי יביא להתייעלות משמעותית, להפחתת עלויות ולשיפור השירות לתושבים, לאחר שנים של ביקורת ציבורית על יוקר המים והניהול המורכב של המערכת.