התרעה מוקדמת ואז כלום? תא״ל צביקי טסלר מפיקוד העורף מסביר מה באמת צריך לעשות לפני האזעקה

תושבים רבים שואלים מאז תחילת המלחמה מול איראן שאלה אחת שחוזרת שוב ושוב, במיוחד אחרי לילות של התרעות לטלפונים הניידים שלא תמיד מסתיימות באזעקה. 
מה עושים כשמקבלים התרעה מוקדמת, מתארגנים, מחפשים מרחב מוגן, ואז לא נשמעת אזעקה. האם צריך להיכנס למרחב המוגן כבר בשלב ההתרעה המקדימה, או להמתין.

בפיקוד העורף מתייחסים לכך באופן ישיר. 
מסביר פיקוד העורף, תא״ל צביקי טסלר, נשאל על הסיטואציה שבה מתקבלת התרעה מקדימה בעקבות ירי טילים מאיראן, אך בסופו של דבר לא מופעלת אזעקה, מסיבות שונות שחלקן אינן מפורסמות. 
לטענת תושבים, חוסר הבהירות יוצר לחץ, בעיקר במשפחות עם ילדים ובאוכלוסיות מבוגרות, שמתקשות להחליט האם לרוץ למרחב המוגן כבר מהשלב הראשון או להישאר בסביבת הבית ולהמתין.

בתשובתו אמר טסלר: "אין צורך להיכנס למרחב המוגן אם לא קיבלו התרעה, אבל תמיד להיות מוכנים שאם קיבלו התרעה (אזעקה) אנחנו נכנסים למרחב המוגן". 
המסר הזה מבקש להבחין בין שני שלבים שונים: התרעה מוקדמת שמטרתה לאפשר היערכות ושיפור מיקום, לבין התרעה בפועל, כלומר אזעקה, שמחייבת כניסה מיידית למרחב מוגן.

הדברים משתלבים בהבהרה כללית שפרסם פיקוד העורף בימים האחרונים, לפיה ההנחיה המקדימה נשלחת מוקדם ככל האפשר כדי לאפשר היערכות, אך לא תמיד ניתן לספק זמן היערכות ממושך, ולעיתים ההנחיה מתקבלת סמוך יחסית לאזעקה. 
בפיקוד העורף גם מדגישים כי ייתכנו מצבים שבהם תתקבל התרעה ללא הנחיה מקדימה, בהתאם לתנאים מבצעיים.

בפיקוד העורף שבים ומדגישים כי עם קבלת הנחיה מקדימה כדאי להתקרב למיגון הטוב ביותר שנמצא לידכם ולהיות מוכנים, אך ההנחיה המחייבת כניסה היא האזעקה עצמה. 
עבור רבים, במיוחד באזורים שבהם זמן ההגעה למרחב המוגן קצר מאוד, ההבחנה הזו נועדה להפחית לחץ מיותר מצד אחד, ולחדד את המשמעת ברגע האמת מצד שני.