פרויקט 'אמא שמחה' בדימונה: מיזם ריפוי מרגש לאמהות נרצחי טבח ה-7.10 דרך עולם האיפור

בעיר דימונה, שנושאת מאז השבעה באוקטובר כאב עמוק לצד רוח קהילתית מחבקת, נולד מיזם מרגש שמבקש להאיר מעט את החשכה עבור אמהות שאיבדו את ילדיהן באירועי הטבח.
מאחורי היוזמה עומדת המאפרת אורית בן חמו, הפועלת כבר כעשרים שנה בתחום האיפור ומעניקה שירות לנשים בדימונה וביישובי הדרום. מתוך רצון להחזיר כוח, נשימה ותקווה, יצרה בן חמו מיזם ייחודי שמחבר בין טיפול רגשי לבין עולם האיפור ככלי עדין של ריפוי.

הרעיון נולד בעקבות האזנה לשיר אמא שמחה של אביתר בנאי, שיר שנגע בליבה בתקופה מורכבת והוביל אותה לשאול כיצד ניתן להביא שמחה גם כאשר הלב שבור. מתוך ההשראה הזו נולד המיזם 'אמא שמחה – תהליך ריפוי דרך האיפור', שנשמר זמן רב במגירה עד שהבשיל לכדי עשייה ממשית.
את הדחיפה הגדולה למימוש היוזמה נתנה שרית בור גלאון, אמו של ליעם שנרצח במסיבת הנובה. לאחר תקופה ארוכה של התמודדות עם האובדן, יצאה למסע של הנצחה וזיכרון לזכר בנה וחזרה עם רצון להכניס מעט צבע, אור וחיים מחדש לפניהן של משפחות שכולות. החיבור עם אורית בן חמו הפך את הרעיון למציאות.

המיזם כולל סדרת מפגשים מיוחדת לאמהות שאיבדו את ילדיהן בשבעה באוקטובר, ובהן הן מקבלות כלים מעשיים לצד מרחב רגשי מחבק, שיח פתוח ותחושת ביחד עמוקה.

אחת המשתתפות שיתפה בהתרגשות:
'נכנסתי למפגש עם לב כבד ובלי כוח, ויצאתי מחוזקת ושמחה. הרגשתי שמישהו סוף סוף רואה אותנו באמת, מחבק את הכאב שלנו ונותן לנו רגע של אור. לא רק למדנו להתאפר – למדנו לבחור שוב בחיים'.

גם אורית בן חמו סיפרה על החוויה העוצמתית:
'עמדתי מול האמהות האלה והרגשתי שאני מקבלת מהן הרבה יותר ממה שאני נותנת. בתוך כאב עצום ראיתי כוח של אהבה, אמונה וחיים. אם דרך מברשת קטנה אפשר להדליק ניצוץ של תקווה – זו השליחות שלי'.

בארבעת המפגשים מוצאות האמהות רגע של נשימה, מקום לשתף בזיכרונות ילדיהן ולצעוד קדימה מתוך אהבה וחיבור. בדימונה, עיר שמכירה היטב את ערך הערבות ההדדית, הפך המיזם לסמל קטן של אור בתוך חושך גדול.

יוזמת 'אמא שמחה', שנולדה מהשראה מוזיקלית ומלב רחב, מוכיחה שגם פעולה פשוטה לכאורה יכולה להפוך לכלי של ריפוי עמוק – ושגם בתוך הכאב הגדול ביותר אפשר להדליק אור קטן של תקווה.