אחרי 21 שנה: ''סגירת המעגל'' של הפיגוע בשדרות רגר בבאר שבע

יותר מ-21 שנה אחרי הפיגוע הכפול שהחריד את מרכז באר שבע והותיר 16 הרוגים וכ-100 פצועים, שב"כ וצה"ל הודיעו כי בשבוע שעבר חוסל ברצועת עזה באסל הימוני, שלפי הודעתם היה אחראי לשילוח המחבלים המתאבדים לשני האוטובוסים שהתפוצצו ברחוב רגר באוגוסט 2004. בעיני גורמי הביטחון מדובר ב"סגירת מעגל", אבל עבור העיר שנשאה על גבה את אחת מפגיעות הטרור הקשות בתולדותיה, זו גם תזכורת כואבת לאירוע שממשיך להדהד בזיכרון הציבורי עד היום. 

הפיגוע עצמו התרחש ב-31 באוגוסט 2004, סמוך לשעה 14:45. שני פיצוצים אירעו בזה אחר זה בשני אוטובוסים עירוניים בקווים 6 ו-12, סמוך לבניין עיריית באר שבע ברחוב רגר. עשרות נפגעים פונו לבית החולים סורוקה שנמצא במרחק קצר מזירת האירוע, ומערך החירום בעיר עבר באותן שעות למתכונת שמוכרת מימי אסון, עם משטרה, מד"א וכיבוי שפעלו תחת עומס רב ומראות קשים. 

מהדיווחים מאותו לילה עלה כי בין ההרוגים היה גם פעוט בן 4, ובין הפצועים תלמידים רבים שיצאו באותו יום ליום האחרון של החופש הגדול. במקביל נמשך במכון לרפואה משפטית באבו כביר הליך זיהוי מורכב של ההרוגים, כשברקע משפחות רבות המתינו לבשורה רשמית, לעיתים בלי יכולת לקבל מענה מידי. 

במרכז התחקירים הראשוניים עמדה גם השאלה איך אירע הפיצוץ השני ומה ניתן היה לעשות ברגעים שבין הפיצוצים. מפקד מחוז הדרום דאז, ניצב דודי כהן, סיפר בזמנו כי נהג האוטובוס שהתפוצץ שני שמע את הפיצוץ מאחוריו, עצר מיד ופתח את דלתות האוטובוס, וכי "מספר נוסעים עוד הצליחו לרדת" לפני שהמחבל השני הפעיל את המטען. בעדויות נוספות מהשטח תואר כיצד האוטובוס השני נסע כמאה מטרים ואז התפוצץ, כשברגעי האימה נוסעים ניסו להיחלץ דרך דלתות וחלונות. 

באותן שעות חמאס קיבל אחריות לפיגוע, והדיווחים קשרו אותו גם לאיומים שהושמעו על רקע חיסול בכירי הארגון באותה שנה. מבחינת באר שבע, זו הייתה נקודת שבר נוספת בשורה של פיגועים שניסו להפוך את העיר ליעד, דווקא סביב מוקדי התחבורה והצירים המרכזיים שמשרתים את כל הנגב. 

כעת, בהודעה שפרסמו צה"ל ושב"כ, החיסול בשבוע שעבר הוצג כחלק מאותה חשבון פתוח. לפי ההודעה כפי שפורסמה, הימוני, "במקור מחברון", הוגדר "מחבל בכיר בחמאס" שפעל מאז 2004 כחלק מחוליית טרור, ובאוגוסט אותה שנה "שילח כמה מחבלים מתאבדים" לביצוע הפיגוע הכפול בבאר שבע. עוד נמסר כי כחודשיים לאחר הפיגוע הוא נלכד באוקטובר 2004, נשפט למאסר, שוחרר ב-2011 במסגרת עסקת שליט וגורש לרצועת עזה. מאז, לפי גורמי הביטחון, הוא שב לפעילות של גיוס מפגעים והכוונת טרור, ובמהלך המלחמה עסק בייצור והנחת מטענים נגד כוחות צה"ל. 

לצד ההודעה על חיסול הימוני, חשוב לזכור את עובדות היסוד של הפיגוע כפי שהופיעו גם בפרסומי שב"כ: לפי סיכום שנתי של השירות, שני המתאבדים שביצעו את הפיגוע בבאר שבע היו אחמד קוואסמה ונאסם ג'עברי, והפיגוע יוחס לתכנון של עמאד קוואסמה. אלו הפרטים שמוסיפים שכבה נוספת להבנת התשתית שיצאה מחברון והגיעה עד לבאר שבע, מרחק נסיעה שמבחינת תושבי הנגב נראה לעיתים כמו מרחק שמדינה לא יכולה להרשות לעצמה להתייחס אליו כאל "רחוק". 

גם סוגיית נתיבי ההסתננות עמדה אז במרכז הדיון הציבורי והביטחוני. בדיווחים לאחר הפיגוע צוין כי אזור דרום הר חברון שימש מרחב מעבר פרוץ למחבלים, בין היתר משום שלא הייתה בו גדר, ונטען כי גם בפיגועים קודמים בבאר שבע הגיעו מחבלים דרך אותו מרחב. זהו ההקשר שמסביר מדוע פיגוע שנראה "ארצי" במהותו היכה דווקא כאן, בעיר שמשרתת את כל הדרום, עם תחנת מעבר מרכזית, מוסדות בריאות, צבא ומסחר. 

במערכת הביטחון מדברים היום על "סגירת מעגל", אבל בבאר שבע זוכרים שהמעגל הזה, עבור הציבור, לא נסגר באמת ביום אחד. הפיגוע ברחוב רגר הפך בשעתו לציון דרך מקומי, לא רק בגלל מספר ההרוגים והפצועים, אלא משום שהוא התרחש בלב העיר, ליד בניין העירייה, במקום שאמור לייצג שגרה, שירותים, תחבורה וביטחון בסיסי. העובדה שאותו תיק חוזר לכותרות עכשיו, דרך חיסול בעזה של מי שמוגדר כאחד האחראים לשילוח המתאבדים, מדגישה עד כמה אירועים בני שני עשורים ממשיכים לעצב תודעה, זיכרון ורגישות ציבורית, גם כשהזמן חולף והכותרות מתחלפות.