ראשי האוניברסיטאות מתחילים לרעוד: הממשלה מתכננת להטיל פיקוח מחמיר על האקדמיה

המרצה מתבטא נגד המדינה? אפשר יהיה לפטר אותו על המקום. סטודנט כתב ברשתות ביקורת של מוסדות המדינה? ניתן יהיה לסלק אותו לאלתר. התכנים האקדמיים יעברו ביקורת שלטונית והממשלה תקבל שליטה מלאה על המוסדות להשכלה גבוהה.
סערה צפויה במערכת ההשכלה הגבוהה: הצעת חוק חדשה, שצפויה לעלות לדיון בוועדת שרים לחקיקה, מבקשת להטיל פיקוח ממשלתי מחמיר על האוניברסיטאות והמכללות בישראל – עד כדי פיטורי מרצים, סילוק סטודנטים, שליטה בתכני הלימוד והשתלטות פוליטית על המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).

ההצעה פותחת פתח להתערבות ישירה בתכנים הנלמדים, מאפשרת נקיטת צעדים משמעתיים נגד מרצים שיתבטאו נגד המדינה

הצעת החוק, ביוזמת ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), תאפשר לשר החינוך למנות ולפטר את חברי המל"ג, לפזר את המועצה עם השבעת כל כנסת חדשה, ולקבל החלטות במקומה בנושאים שיוגדרו כבעלי "חשיבות לאומית". בנוסף, הממשלה תוכל להטיל סנקציות וקנסות על מוסדות אקדמיים שלא יעמדו במדיניות שתיקבע.
ליבת ההצעה נוגעת לשליטה בתקציב ההשכלה הגבוהה, העומד כיום על יותר מ־13 מיליארד שקלים בשנה. על פי ההצעה, תקציב המל"ג והמוסדות האקדמיים ייקבע על ידי שר החינוך בהסכמת שר האוצר, והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) תהפוך לגוף ממליץ בלבד, ללא סמכות עצמאית.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי חוק המל"ג הקיים "אינו משקף עוד את התמורות שחלו בהלכי הרוח הציבוריים ובצורך בפיקוח ציבורי ופרלמנטרי". לדברי היוזמים, לנוכח המימון הציבורי הגבוה, יש לחזק את הפיקוח, השקיפות והמעורבות של נבחרי הציבור במערכת ההשכלה הגבוהה.
לצד זאת, ההצעה פותחת פתח להתערבות ישירה בתכנים הנלמדים, מאפשרת נקיטת צעדים משמעתיים נגד מרצים שיתבטאו נגד המדינה, סמליה או ממשלתה, ואף מאפשרת סילוק סטודנטים בטענה לחוסר נאמנות למדינה. צעדים אלו, כך נטען, נועדו "לבטא את רצון הציבור כפי שהוא משתקף באמצעות נבחריו".
ח"כ בוארון טוען כי ההצעה מאזנת בין פיקוח לבין מקצועיות: לדבריו, במועצה ימשיכו לכהן גורמים מקצועיים, נציגי מוסדות וסטודנטים, לצד נציגי ציבור ונציג בנק ישראל, שיבטא את צורכי המשק. עם זאת, השפעתו של שר החינוך על הרכב המועצה ועל מינויים בכירים בה תוגבר משמעותית, ללא חובת מכרז או היוועצות.
עוד מוצע לעגן בחוק ועדת פיקוח ובקרה שתבחן חריגות של מוסדות אקדמיים ותמליץ על סנקציות, וכן לאפשר לממשלה להיכנס בנעלי המל"ג ולקבל החלטות במקומה בנושאים שייקבעו.
הצעת החוק מעוררת כבר עתה ביקורת חריפה בקרב אנשי אקדמיה, הטוענים לפגיעה אנושה בעצמאות המחקר וההוראה ולפוליטיזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה. מנגד, יוזמי ההצעה רואים בה מהלך הכרחי לחיזוק הפיקוח הציבורי והאחריות על כספי המדינה.
זאת ועוד: בשנה האחרונה גוברת תופעה  של בריחת מוחות - אנשי אקדמיה, סטודנטים, אקדמאיים - לטובת מוסדות בחו''ל ועבודה במסגרת רילוקיישן. זאת בנוספת לחרם האקדמי המוטל על האוניברסיטאות  מישראל בחלק מהפורומים הבינלאומיים.