חג הסוכות - חג האחדות, השמחה והתקווה

חג הסוכות, שחל מיד אחרי יום הכיפורים, הוא אחד משלושת הרגלים ומסמל את המעבר מחשבון הנפש של הימים הנוראים אל חיי שמחה, קהילה ואחדות. החג נמשך שבעה ימים בישראל (ושמונה בחו"ל), ומיד אחריו מגיעים שמיני עצרת ושמחת תורה.

מהות החג

הסוכה שבה יושבים בחג נועדה להזכיר את נדודי עם ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים ואת ההגנה האלוקית שהקיפה אותם. לצד הזיכרון ההיסטורי, הסוכה מסמלת פשטות, זמניות ויכולת להסתפק במועט - ערכים מרכזיים לחיים יהודיים גם היום.

מנהגי החג

• ישיבה בסוכה - מצוות החג העיקרית. נוהגים לאכול, לישון ולשהות בסוכה ככל האפשר.
   
• ארבעת המינים - לולב, אתרוג, הדס וערבה - נקראים יחד בברכה ובטקסים ייחודיים. הם מסמלים את אחדות עם ישראל, כאשר כל מין מייצג סוג שונה של אדם, וכולם נדרשים להיאחז יחד.
   
• שמחת בית השואבה - אירועים חגיגיים מסורתיים המתקיימים בערים ובקהילות, זכר לשאיבת המים מבית המקדש.
   
• הושענא רבה - היום השביעי של סוכות, שבו נוהגים להקיף את הבימה בבית הכנסת ולבקש על גשם ושפע לשנה הקרובה.
   
• שמיני עצרת ושמחת תורה - סיום החג בחגיגה של לימוד התורה וריקודים עם ספרי התורה בבתי הכנסת.
   

חג של שמחה ואחדות

בניגוד לאווירה הרצינית של יום הכיפורים, סוכות נחשב ל"חג השמחה". התורה אף מצווה: "ושמחת בחגך והיית אך שמח". זהו חג של מפגש משפחתי, אירוח הדדי בסוכות, שמחת קהילה והדגשת ערך האחדות – דווקא מתוך הישיבה בסוכה הארעית, שפתוחה לשמיים ומסמלת את שוויון כולנו מול הבורא.

ייחודיות השנה - שנתיים ל־7 באוקטובר

השנה, חג הסוכות מקבל רובד נוסף. בדיוק לפני שנתיים, ב־7 באוקטובר 2023, פרצה מתקפת הטרור מעזה - אירוע ששינה את פני ישראל והצית את המלחמה הארוכה ביותר מאז קום המדינה. החג שנחשב לשמח ביותר בלוח השנה העברי נצבע מאז גם בזיכרון כואב של חטופים, חללים והרס.

דווקא השנה, סוכות מהווה קריאה לאומית וקהילתית לחיים: לשוב ולבנות, לאחוז שוב באחדות ובשמחה, ולחזק את התקווה כי החטופים ישובו במהרה, החיילים יחזרו בשלום והמלחמה תסתיים.

חג סוכות בישראל - חוויה לכל המשפחה

בכל רחבי הארץ מתקיימות בחג פעילויות קהילתיות, פסטיבלים, אירועי תרבות וטיולים. רבים נוהרים ליערות, לפארקים ולשמורות הטבע, משפחות פותחות את הסוכה לאורחים, והעיריות מקיימות אירועים המוניים, מסוכות ענק ועד מופעי רחוב.